ניהול השקעות הוא אימון בסבלנות. סבלנות לפני מימוש רווחים מהיר מדי, סבלנות להמתנה לנקודת קנייה טובה יותר ולעיתים גם סבלנות לתנודתיות והפסדים. פעמים רבות, כמו גם בתקופת ה״סכינים הנופלות״ אותה אנחנו חווים היום בסקטורים מסוימים, סבלנות היא גם תרופה לפחד.

אימון סבלנות הוא אימון כושר לתודעה וליכולת שלה להכיל את מהמורות ואי נעימויות החיים.

> לכל הטורים של זיו סגל

התנודתיות החדה בשווקים הפיננסים מוסיפה עוד נדבך של פגיעה ביכולת הסבלנות שלנו. מצד אחד, בכל רגע נתון יש מניות שמקפצות למעלה לעומת המניות המדשדשות שלנו. מצד שני, מניות שקנינו כי חשבנו ש״מחר״ הן מתחילות לעלות ממשיכות לרדת. הנטיה הטבעית היא לקפוץ ממניה למניה והיא אחד הגורמים המובילים לכך שמשקיעים מפסידים כסף.

לא במקרה בתי הספר למסחר מטעם חברות הברוקרים מעודדים עבודה עם STOP-LOSS. זו הפקודה שמצמצמת את יכולת ההכלה שלנו להפסדים זמניים בדרך לניצחונות גדולים. זו הפקודה שמנהלת טוב את הפחד אבל מוחקת את ראיית התמונה הכוללת. וזו הפקודה שעוזרת לברוקרים להמשיך להרוויח. הברוקרים רוצים שתעשו הרבה פעילות ותייצרו הרבה עמלות. אם תהיו סבלניים ואיטיים בתגובות, שורת הרווח שלהם תיפגע.

אבל, אתם שואלים, האם לא צריך לחתוך הפסד במקרים מסוימים? איפה עובר הקו בין סבלנות לניהול סיכונים? בשביל למתוח את הקו, אנחנו צריכים קודם לטפח קצת את יכולת הסבלנות שלנו כך שהדיון יהיה מאוזן. לצורך פיתוח הסבלנות, נחזור ונארח היום את ענת ארדיטי פוגל, פסיכולוגית ארגונית בכירה, שעובדת איתי על פיתוח והקניית כלים פסיכולוגיים - מנטאליים למשקיעים בשוק ההון.

• קנסות מצחיקים על חברות הסלולר שחרגו מ-3 דקות מענה- האם זה ירתיע?
• איזה מדד צפוי להמשיך להוביל את השווקים, והאם לקנות את מניית אפל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נעבור לענת להסבר והנחיות ואחזור אליכם בסוף המאמר.

הריון, מעלית ומחירי מניה

הייתי בהריון, חייתי בסידני והמורה לפילאטיס הציעה שאעבור לשיעורי יוגה להריוניות. השיעור התקיים בקומה גבוהה של הסטודיו, בבניין יפה וישן ממנו השקיפו החלונות על צמרות העצים של שדרת גילפוייל.

כאשר הסתיים השיעור, מיהרתי כדי לא לאחר לעבודה. נעמדתי ליד המעלית והיא לא הגיעה. המשיכה להתמהמה. גם האוסטרליות המנומסות מאוד שמאחורי החלו לזוז באי נוחות בשל ההמתנה הארוכה. המעלית עשתה קולות אבל סירבה לעלות ולקחת אותנו למטה. חישבתי איך אני מפספסת את התחתית של 8:36 לסיטי. חיכינו וחיכינו וחיכינו.

ואז, אחת המשתתפות שאלה את המורה, "מה קורה עם המעלית?". והמורה, עם בגדים לבנים וחיוך קוסמי אומרת: "המעלית נועדה ללמד אתכן סבלנות".

ברגע הראשון התעצבנתי עליה: "אולי תחליפו מעלית במקום לדבר על סבלנות"? אבל, משהו בטון שלה גרם לי לחשוב על זה. סבלנות גם כ״כ קשורה להריון. סבלנות היא היכולת להיות רגועה ולהמתין, מבלי להיכנע לפיתויים פנימיים או חיצוניים,  למשהו שנדמה לך שיגיע. לידה, מעלית, התחלת מגמת עליה של מניה. ״סבלנות היא משהו נלמד״ (Schnitker, 2012).

• הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
• יותר טובה מבאפט - מ-3 מיליון דולר לשווי של 300 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

פעמים רבות, החלטה לא לעשות, לא למכור/לקנות, היא החלטה מאוד כלכלית. למעשה, כפי שזיו יספר בהמשך, דוגמאות רבות  מראות שהתיקים הריווחים ביותר היו אלו ש״נשכחו״ ושלא נעשו בהן הרבה פעולות קניה/מכירה. או תיקים שבעליהם היו סבלניים וחיכו ל״משהו״ (רווח) ונמנעו מ"לעשות משהו".

לאורך שנים, חוזרת, עולה ומתוקפת המציאות לפיה הרווחיות הכי גבוהה נוצרה כאשר המשקיע דבק באסטרטגית השקעות שמתאימה לו. זאת אומרת שלאור שינויים, ירידות ועליות, איומים והזדמנויות, מי שדחה סיפוקים, היה סבלני וקיבל החלטה מנוטרלת רגשות (פחד, חוסר סבלנות) ומבוססות תהליך עבודה מוסדר הוא זה שהרוויח הכי הרבה, לאורך זמן ובמצטבר.

קצת מדעי המוח

 בלוטת האמיגדלה היא המרכז העצבי במוח שקולט ומעריך סיכונים ועושה וויסות ריגשי. הבלוטה עדיין לא התרגלה לגמרי לחיים המודרניים. למשל,  היא מייצרת תחושת דחף להגיב על פרסום דוחות שלילים של חברה כמו על איום של נמר שואג. כאשר אנו נוהגים בחוסר סבלנות אנחנו בתודעה של  fight שלפעמים אינה  פרופורציונאלית ל"איום".

תסכול שנוצר מחוויית איום כלשהי הוא חלק מהיומיום של כולנו: פקקים (איום על התפקוד שלנו), אנשים שלא עושים את מה שהם אמורים לעשות, משימות שלא מתקדמות בקצב הרצוי, מגפות ועוד. התסכול מתרגם לתחושת אי נוחות, עצבנות, קורבנות או דחף עצום "לעשות/להגיד משהו עכשיו". סבלנות היא ההמתנה המושכלת לזמן הנכון לעשות משהו.

אירוע חיצוני עשוי לגרום לתחושת איום. איום על החשיבות העצמית שלי (אני מחכה הרבה זמן בתור, כי אני לא מספיק חשובה לספק (ראו קצב עליה למטוס למחלקת עסקים לעומת מחלקת תיירים). המניה יורדת בדיוק אחרי שקניתי אותה – איום על התפיסה העצמית שלי: חכמה/מתוחכמת/לא פראיירית. ניתחתי מניה, טענתי שתעלה והיא ירדה: איום על תחושת השליטה והאגו שלי.

תסכול נוצר כאשר הצרכים שלנו לא מתמלאים בקצב שאנו רוצים. הטכנולוגיה שכ״כ זירזה, קירבה ואפשרה מילוי צרכים מידי (דחיית סיפוקים, מישהו??) לא מסייעת לפיתוח שריר הסבלנות או להתמודדות עם תסכול ואז גובר הדחף של "לעשות משהו" במקום "להמתין למקום ולרגע המתאים. הסבלנות יורדת והתוצאות בהתאם.

איך לטפח סבלנות?

 סבלות (להבדיל מדחיינות) היא בחירה מודעת, פרואקטיבית (כמו להתאפק מלקחת עוד מנת גלידה) שדורשת אנרגיות ועשויה לקדם למטרה ארוכת טווח וחיובית.

אז  מה עושים אנשים שמפגינים ומיישמים סבלנות?

1. "מתרחקים" לרגע מהסיטואציה – מסתכלים עליה כאילו הם עצמם לא מעורבים או כאילו הם מסתכלים על המצב עוד 6 חודשים מהיום. הדבר חשוב מאוד כשקונים מניות מתוך ראיה של מגמה ארוכת טווח, כמו FB או מניות המתכות היקרות שזיו החזיר את המלצת הרכש לגביהן.
2. הם מזהים מה הטריגר, מה מדליק אותם, מה נתפס אצלם כאיום (תור ארוך בקופה, ירידה יומית לא מובנת, ידיעה שמישהו הרוויח הרבה כסף).
3. אחרי זיהוי הטריגר, נושמים ומגדירים את המצב אחרת . התור בסופר הוא הזדמנות קצת לנוח/לענות למיילים, ירידה יומית היא חלק ממהלך תקין של מניה שבסה״כ נמצאת במגמת עליה. הטריגר הוא בדרך כלל פרשנות לאיום. זכרו: ראיה שונה של אותו אירוע הופכת אותו אצל האמיגדלה שלנו מאיום – ללא איום.
4. הם נזכרים במטרה שלהם, בערכים שלהם, באסטרטגיה ההשקעה ובמה שחשוב להם.
5. בוחרים ולא פועלים מתוך לחץ/עצבים/אגרסיביות/רגש נחיתות/רגש נקמה. בוחרים האם/ מה/ איך ומתי לעשות כך שיתקדמו לעבר סעיף 4: המטרות אותן בחרו מתוך שיקול דעת בזמן אחר, לחוץ פחות.

סבלנות ניתנת לטיפוח. רצוי להתחיל לתרגל לא בזמן הכי לחוץ, אלא כאשר יש לנו משאבים רגשיים. היו סבלניים עם קצב פיתוח הסבלנות אצלכם.... בהצלחה. ענת

וויזואליזציה - כלי עוצמתי

תודה לענת.

תלמיד ביקש ממני השבוע במפגש הנחיה לגלות לו את ה״סודות״ שלי. הוא סיפר הכין רשימה של מניות שהמלצתי עליהן כאן לפני שנה ואמר שבהכללה, אם היה קונה ולא מסתכל, התיק היה מרוויח יפה. עוד הוכחה שפרספקטיבה עוזרת לטיפוח סבלנות.

עניתי לו שלקוראים יש יתרון על הכותב. הם מייחסים לו יותר ביטחון ממה שהוא מיחס לעצמו שכן הם לא נחשפים ללבטים ולדילמות היומיומיות שמיצרים את חוסר הסבלנות.  אתם הקוראים מקבלים את השכל מבלי ייסורי הרגש. את השכל והניסיון אתם מקבלים מנוסחים, מלוטשים, עם הדגשות ועם תחושת ״סמכות״ מקצועית. זוהי ה״סמכות״ של המילה הכתובה ושל המדיה.

כאשר אנחנו מסתכלים אחורה, פעמים רבות עולה בנו התחושה של יתרון הסבלנות. מחשבות כמו ״אם רק הייתי מחזיק מספיק זמן״, ״אם לא הייתי מוכר בפאניקה״, ״אם הייתי מנצל את ההזדמנות״ אוכלות את תודעת המשקיע מדי יום.

אחת הדרכים להיעזר באפקט ה״מבט אחורה״, בהמשך להצעות של ענת, היא וויזואליזציה. דמיינו את מסלול המניה העתידי, ברזולוציה ארוכת טווח, ואם היא עדיין במסלול, השתדלו להכיל את המהמורות שבדרך.

מתי לאבד את הסבלנות?

הקו בין הסבלנות הזו לבין נחישות במימוש רווחים/עצירת הפסדים עובר בשתי נקודות:

1. המניה עלתה במידה רבה וחדה ומייצרת תבנית של היפוך מגמה. במילים אחרות: המניה אומרת, באמצעות הגרף: תתעוררו ותסעדו. כולנו יודעים מה קורה אם אנחנו לא מתעוררים בזמן. ראו את מניות הרכבים החשמליים והאנרגיה הירוקה.

2. המניה יצאה למטה, באופן מובהק מהמסלול החיובי שנצפה לגביה. זכרו שכל תמונה עתידית שאתם מציירים היא רק מחשבה. הגם שאפשר להאמין שמחשבה מייצרת מציאות, מדובר במקרים בהם המחשבה משפיעה על חווית המציאות, הפעולות והתגובות שלנו. העובדה שאנחנו חושבים שמניה תעלה לא נכללת בקטגוריה הזו. היא לא מקשיבה לנו.

אבל, זכרו שיציאה מהמסלול צריכה להיבחן על פי פרמטרים הלוקחים בחשבון את התנודתיות הגבוהה בשווקים ומגמות ארוכות טווח. לשם כך אפשר להיעזר בתרשים כמו X ו - O. על כך בהזדמנות אחרת. בכל מקרה, חלק מהעבודה שלכם היא לסמן לעצמכם את רמות התמיכה - מבחן ולהיות קשובים לאיתותים.

כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.