"שוק המניות בלונדון הוא משוקי המניות הזולים בעולם"
"אי הודאות בנוגע לברקזיט שהכבידה על השוק בבריטניה עכשיו מתפוגגת, והכלכלה במדינה תרוויח לבסוף מהתאוששות מחזורית שתגיע לאחר הסגר. בינתיים, בריטניה נשארת אחד משווקי המניות הזולים בעולם. בתחילת דצמבר הגדלנו את החשיפה שלנו לשוק הבריטי" כך אומר מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייר שמוסיף - "אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר התגובות לברקזיט של עסקים באיחוד האירופי ובבריטניה". בראיה לטווח ארוך יותר מציין מוניה את החששות "אחרי יותר מארבע שנים של משא ומתן האיחוד האירופי וממשלת בריטניה הצליחו להסכים על התנאים להסכמי הסחר החדשים ביניהם. "ההסכם מהווה הזדמנות לבריטניה להתכונן להתאוששות הכלכלית לאחר השפל הכלכלי שנגרם בעקבות משבר הקורונה – החמור ביותר מזה 300 שנים, "אומר מונייה וממשיך - "בריטניה זקוקה כעת לריבאונד כלכלי, אחרי שהשביתה את המשק במשך חודשים רבים, ולזמן רב יותר משכנותיה. עם זאת, לטווח הארוך יכול להיות שהשפעת מגפת הקורונה על המשק בבריטניה תהיה פחותה ביחס לנזק הכלכלי בעקבות הברקזיט. "לפי ההערכות האחרונות של ה-Office for Budget Responsibility ב-10 עד 20 שנים הקרובות התוצר של בריטניה יהיה נמוך ב4% ביחס לאם הייתה נשארת באיחוד האירופי. האיחוד האירופי הוא השוק הגדול ביותר בבריטניה, ומהווה 43% מהיצוא של בריטניה ו -52% מהיבוא בשנת 2019. הגוש בן 27 המדינות הזהיר בעקביות כי הוא יעדיף להגן על האיחוד ושלמות השוק שלו, ואף הקציב 5 מיליארד אירו לתמיכה באזורים שנפגעו מהברקזיט". סטפן מונייה מסביר כי למרות שעסקת הברקזיט הרגיעה את המשקיעים לאחר שהיו מאוימים מהאפשרות של אי הגעה להסכם, עזיבת האיחוד עדיין מסמלת לאן נושבת הרוח. חשוב לזכור כי ההסכם אינו חלוט, והאיחוד ובריטניה יאלצו לחזור שוב ושוב לשולחן המשא ומתן כיוון שהעסקה לא מכסה 80% מהתמ"ג בבריטניה. ההערכה שלנו בלומברד אודייר היא כי האיחוד ובריטניה ימצאו עצמם במשא ומתן כמעט תמידי. "שני הצדדים צריכים להסכים על נושאים רבים – החל ממעבר עובדים דרך שיתופי פעולה ביטחוניים/משטרתיים ועד למיסוי", מוסיף מונייה, "החברות באיחוד העלתה את ההשקעות הזרות בבריטניה בכ-28%, והן צפויות לרדת בעשר השנים הבאות ב-22% לפי הערכות המרכז לביצועים כלכליים ב- London School of Economics. "לנתון זה השלכות על יכולתה של בריטניה לממן את הגירעון בחשבון השוטף שלה, שעמד בסוף ספטמבר 2020 על 2.9% מהתוצר של בריטניה. בינתיים, ב -4 בינואר, יום העבודה הראשון של השנה החדשה, 6 מיליארד אירו של עסקאות מניות באיחוד האירופי עברו מלונדון למרכזים אירופיים אחרים, ביניהם מדריד, פרנקפורט ופריז".
- 4.וורן שמפאט 09/01/2021 14:35הגב לתגובה זומה שיקר נהיה יותר יקר זה מה שלמדתי בשוק ההון
- 3.ו 09/01/2021 13:58הגב לתגובה זואין יותר הזדמניות בעולם צאו מהסרט הבדיוני הזה .קחו תכסף וברחו עכשיו
- להכנס במחירים כאלה . רולטה רוסית . (ל"ת)ח 10/01/2021 00:00הגב לתגובה זו
- 2.האמיתי 09/01/2021 13:43הגב לתגובה זוהוא מתכוון שאולי הכי פחות בועתית מכל הטירוף של הבלוף אבל עדיין בועה נוראית
- 1.יותר זול מהשוק הישראלי תוצרת ביבי והמס זאת בדיחת השנה (ל"ת)שוק המציאות 09/01/2021 09:05הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
