אינטל. מכרז על תקציב היח"צ
צילום: יח"צ

אינטל מאבדת את השוק: הנקודה השלישית יוצאת לפעולה

קרן הגידור בניהולו של דן לוב חוששים מהמצב בחברה ומהתחזקות המתחרים: הקרן פרסמה שורה של המלצות לאינטל בכדי להתמודד עם השתלטות המתחרות על שוק השבבים: מתחילת השנה אינטל ירדה בכ-18%, AMD הכפילה את שוויה: המניה עולה בכ-4%
אור צרפתי | (6)

קרן הגידור בראשות דן לוב, Third Point, קוראת לדירקטוריון של אינטל INTEL CORPORATION (סימול:INTC) לשכור יועץ השקעות לבחינת ״חלופות אסטרטגיות״, לאחר שיצרנית השבבים הוותיקה איבדה נתח שוק משמעותי ל- TSMC, סמסונג ו-AMD ADVANCED MICRO DEVICES . הנקודה השלישית ידועה כקרן אקטיבית, אשר דוחפת את החברות בהן היא משקיעה, ובאינטל מונחים כמיליארד דולר מכספי הקרן. בין ההמלצות ״הימנעות מרכישות כושלות״. 

 

המניה של אינטל מטפסת בכ-4% לאחר הדיווחים על אותו מכתב. ולמרות הימים האחרונים, אינטל עדיין ירדה ב-18% במהלך שנת 2020, בעוד AMD, הירידה הגדולה ביותר של החברה, כמעט והכפילה את שוויה. אפילו מדד ה- S&P 500 הצליח להשיג תשואה של 15% השנה, במיוחד שזוהי השנה של המוליכים למחצה. 

 

״אובן המנהיגות בייצור לצד תקלות נוספות אפשרו למספר מתחרים בתעשיית המוליכים למחצה למנף את העוצמה הטכנולוגית של TSMC ושל סמסונג, ולקבל נתח שוק משמעותי על חשבון אינטל״ כתב מנהל הקרן, דן לוב. בינתיים, AMD נכסה בחלקה של אינטל ״בשווקי הליבה של החברה, כמו שבבי מחשב ומרכזי נתונים״ הוסיף. 

 

אינטל הצהירה כי היא תעבוד יחד עם הנקודה השלישית על רעיונות אלו, ותשאף להגדלת הערך עבור בעלי מניותיה. ״חברת אינטל מברכת על רעיונות מכל משקיע, כיצד עליה להגדיל את הערך עבור בעלי המניות. ברוח זו אנו מצפים לשוחח עם הנקודה השלישית בנוגע לרעיונותיהם״ נכתב בהודעה של אינטל. 

 

התוצאות הכספיות של החברה נפגעו במהלך הרבעון האחרון, בעיקר בגלל עיכובים בייצור שבבי ה-7 ננומטר, מה שמאפשר ל-AMD להשיג יתרון דרמטי בשוק התחרותי. השבבים הם המפתח לביצועי מחשב משופרים ולהגדלת המהירות. ל-AMD חוזה עם יצרנית השבבים הענקית מטאיוואן TSMC,   בית היציקה הגדול בעולם ומי שמייצרת שבבים גם עבור אפל (סימול:AAPL) וניבידיה (סימול:NVDA). מנכ״ל אינטל הודיע ביולי כי החברה פתוחה להעביר את תהליך הייצור שלה למיקור חוץ, וזאת בכדי לעמוד בקצב הדור הנוכחי של השבבים. 

 

בנקודה השלישית ציינו כי אובדן כושר הייצור של אינטל מעורר חששות לביטחון המדינה. ״ללא שינוי מיידי באינטל, אנו חוששים שהגישה האמריקאית בנוגע השבבים עשויה להשתנות, ותאלץ את ארה״ב להסתמך ביתר שאת על השוק הלא יציב במזרח אסיה בכדי להניע כמעט כל דבר, החל ממחשבים אישיים ועד למרכזי נתונים, ואפילו תשתיות קריטיות.״ נכתב. 

 

דן לוב הוסיף, כי אינטל צריכה להיות מסוגלת לייצר מוצרים המשרתים חברות עצומות כמו אמזון, אפל ומיקרוסופט, המפתחת, מעצבות ומייצרות את שבביהם מחוץ לארה״ב. לדבריו, לחברה יש המלצות נוספות שתרצה להעביר לאינטל באופן פרטי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ס 31/12/2020 06:48
    הגב לתגובה זו
    כמה טעויות
  • 5.
    רוקו 30/12/2020 18:27
    הגב לתגובה זו
    לא יודע לגבי קרנות השקעות כאלה ואחרות, אבל במושגי הטכנולוגיה נזרקו פה לאוויר הרבה הנחות לא מבוססות ומוטעות לחלוטין.
  • 4.
    אנונימי 30/12/2020 14:55
    הגב לתגובה זו
    דינוזאור שאבד עליו הכלח.תברחווו
  • 3.
    אנונימי 30/12/2020 14:54
    הגב לתגובה זו
    חברה בשקיעה,ממליץ לכל העכברי מעבדה שעובדים שם לברוח ומהר
  • 2.
    אנונימי 30/12/2020 10:39
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא לא במישור ההגייה והבנייה של אסטרטגיות כי אם בצד המימוש - החברה כבדה ואיטית מאד וכמו בים לכל ספינה קלילה ומהירה יש את היכולת לפגוע במשחתת באופן כואב וממוקד גם אם לא להטביע לגמרי
  • 1.
    תחילת הסוף של אינטל (ל"ת)
    חביב 30/12/2020 09:57
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.