וול סטריט
צילום: lo lo on Unsplash

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

האנליסטים, ממשיכים לספק תחזיות אופטימיות לגבי השווקים, על רקע עליות השערים והציפייה להפצת החיסונים; האם המכפילים הגבוהים בשוק מוצדקים ואילו אינדיקטורים מצביעים על התאוששות כלכלית?
איתן גרסטנפלד | (7)

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח על רקע עליות והמשך המגמה החיובית בשווקים בשבוע החולף. לקראת סיכום השנה, האנליסטים תוהים האם סביבת הריבית הנמוכה מצדיקה את המכפילים הגבוהים, והאם הכלכלה באמת בדרך להתאושש ממשבר הקורונה? בינתיים, דו"ח התעסוקה שהתפרסם בסוף השבוע בארה"ב היה חלש והשפעות המשבר הורגשו.

מכפילי הרווח הגבוהים מוצדקים?

על רקע הטענות לפיהם ברמות ריבית נמוכות, כפי שקיימות היום, יש הצדקה למכפילי רווח גבוהים יותר, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש ממשיך להמליץ על חשיפה ברמה בינונית-גבוהה לאפיק המנייתי. לדבריו, "בדרך כלל, מתייחסים בחישובי מכפילי רווח של מדד מניות לרווחים של השנה הקרובה בערכים נומינאליים. בכדי להתחשב בגובה הריבית בהערכות, חישבנו מכפיל רווח בכל נקודת זמן החל מ-1950 ע"י היוון רווח עתידי של S&P 500 ב-10 השנים הבאות לפי תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים באותו עת. לאחר מכן, השתמשנו ברווח המהוון שקיבלנו לחישוב המכפיל ע"י חלוקת מדד S&P500 ברווח מהוון של העשור (מחולק ב-10)".

"המכפיל שהתקבל עומד כעת על 23.7 בהשוואה לממוצע היסטורי של 16.8. הוא אומנם גבוה מהממוצע היסטורי, אך נמוך יותר לא רק מהרמה שהייתה בבועת הדוט-קום, אלא גם מהמכפיל שהיה בשנת 2007, וזאת בזכות התשואה הנמוכה של האג"ח היום שמשמשת כשער היוון. אם, לדוגמה, תשואת האג"ח  ל-10 שנים הייתה עומדת היום על כ-5%, כפי שהייתה בשנת 2007, המכפיל היה מגיע ל-29, גבוה בהרבה מאשר בשנת 2007. כמו כן, ניתן לראות שהמכפיל הנוכחי גם לא חורג כעת מהרמות שהיו בשלוש השנים האחרונות".

מקור: Bloomberg, מיטב דש ברוקראז' 

הסקטורים הפגועים צפויים ליהנות מהחזרה לשגרה

על רקע המגמה החיובית בשווקים, יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מפנה זרקור לכך שהמדד של בלומברג הבוחן את התנאים הפיננסים בארה"ב, חזר לרמתו טרם משבר הקורונה. תרמו לכך, הציפיות בארה"ב להשקת תוכנית תמריצים פיסקאלית (שגיבש צוות דו-מפלגתי) בהיקף של כ-908 מיליארד דולר. לכך, הצטרף האישור של בריטניה להפצת החיסון של פייזר במדינה.

מקור: סקירת מאקרו לידר שוקי הון

דו"ח תעסוקה חלש

לקראת פתיחת שבוע המסחר, ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי מצביע עך דו"ח תעסוקה בארה"ב, לחודש נובמבר, שהתפרסם ביום ו' והיה חלש יחסית. הדו"ח, הצביע על כך שמספר המשרות עלה ב-245,000, תוך האטת הגידול החודשי, ונמוך במידה ניכרת מן הצפי בשוק (469-475 אלף, תלוי במקור הסקר). השיפור בשוק העבודה נבלם לפי מדדי האבטלה והתעסוקה הרחבים. המשך הרחבת המגבלות, מרצון או על פי הנחייה, צפוי להכביד עוד על התעסוקה בחודש דצמבר.

בחודש נובמבר התעסוקה הייתה נמוכה מרמת פברואר (טרום המשבר) ב- 9.8 מיליון, או 6.5%. עליות בולטות בתעסוקה התרחשו במהלך החודש בתחבורה ואחסנה, שירותים מקצועיים ועסקיים, ובריאות. התעסוקה ירדה במגזר הממשלתי (סיום תעסוקה זמנית) ובתחום הקמעונאי. בחודש נובמבר, השכר הממוצע לשעה עלה ב -9 סנט ל -29.58 דולר. שבוע העבודה הממוצע נותר ללא שינוי.

בחודש נובמבר 21.8% מהמועסקים עבדו באופן מרוחק (מהבית) לעומת 21.2% באוקטובר, כלומר עלייה, שככל הנראה משקפת מגבלות עקב עליית התחלואה. בנובמבר, 14.8 מיליון אנשים דיווחו כי לא היו מסוגלים לעבוד בגלל שהמעסיק שלהם סגר או צמצם את עסקיו בגלל המגיפה – זאת בדומה למספר בחודש אוקטובר.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אולי 06/12/2020 18:15
    הגב לתגובה זו
    רציו, בזן, טבע, אי. סי אל, טאואר .... אף מניה לא בשיא מה שבשיא זה מניות חלום שמפרסמות הודעה ונוסקות לשמיים בלי הצדקה. בינתיים כל השאר לא שברו אף שיא. מנתחים את השוק בארהב ומתיחסים לישראל פה הכל מינוס שממה ובית קברות
  • מדובר על הבורסה האמרקאית (ל"ת)
    אנונימי 06/12/2020 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בועה בועה בועה בסוף זה יתפוצץ לנו בפנים כול מה שעולה (ל"ת)
    אבי 06/12/2020 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמה שיעלו את הבורסה למעלה כך יהה כאב יותרארצות אברית מד (ל"ת)
    הננמי 06/12/2020 18:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לוי 06/12/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
    העולם במשבר כלכלי עצום ווהבורסות חוגגות
  • רציונאלי 07/12/2020 11:47
    הגב לתגובה זו
    ברור שמי שרואה שחורות הוא שורטיסט שמייחל לירידות כדי להרויח...שטויות במיץ..כשהחיסון באופק ויש אופטימיות המגמה תהיה בדיוק הפוכה- רק כלפי מעלה
  • 1.
    לבדוק טוב 06/12/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    אז ברור גם שמעל הדוט קום. בבירור יש נתו ים שמראים שרמת המעפילים גם גבוהה מבועת הדוט קום. לעולם אין להסתמך על כתבות יש להם אינטרס לעשות עליכם כסף.
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.