רפי אלדור
צילום: פייסבוק
ראיון

"הנפט היה רק הסנונית הראשונה - תהיה מלחמת סחורות"

לטענת פרופ' רפי אלדור, סין והמזרח חזרו לייצר בכל הכוח כמו לפני תחילת המגפה, רק שנתוני האבטלה המאמירים אומרים שלא יהיו רוכשים לחלק ניכר מהמוצרים. "הייצור במזרח כרגע עולה על הביקוש בעולם", הוא אומר
ארז ליבנה | (16)

כמו שרובנו כבר יודעים, בחודש אפריל ראינו לראשונה בהיסטוריה את מחירי הנפט צונחים לרמה של מתחת ל-0. יותר נכון, 38 דולר מתחת לאפס. נכון זה התאזן בסוף ועלה בשבועיים האחרונים בלמעלה מ-40%, אבל נפט היא סחורה בסיסית.

 

למה בסיסי? כי מאז גילויו הוא המנוע הנוזלי של הכלכלה. בלעדיו אין חשמל, אין תעבורה, אין מסחר. בינתיים, עד שלא ימצאו תחליף ראוי, אין בלתו.

לצערנו, אי אפשר לומר את אותו הדבר על הסמארטפון שאנחנו מחזיקים בידינו, או על מסך הטלוויזיה או אפילו על הרכבים שלנו. אנשים לא חייבים לקנות סמארטפון חדש או שום דבר חדש – הם יכולים בינתיים, במצב הכלכלי החדש שנוצר, להישאר עם מה שכבר יש ברשותם.

 

וסביר להניח שהרבה אנשים יוציאו בחודשים הקורבים, אם לא בשנים הקרובות, פחות כסף, בשל המהלומה שהנחיתה המגפה על הכלכלה העולמית. יחד עם זאת, אחד התהליכים שמתרחשים ממש מתחת לאף של העולם, הוא שמפעל הייצור הסיני ובכל המזרח הרחוק, חזר לעבודה מלאה של ייצור, על בסיס הערכות וההזמנות שהיו לפני הקורונה. בדיוק כמו שקרה בסקטור הנפט.

 

זו בעיה. למה? כי לפי פרופ' רפי אלדור מהמרכז הבינתחומי, החברות צפויות להיכנס למלחמת מחירים כאשר השוק יוצף בסחורות, אך ללא דורש עבורם. זה אולי "טוב" לצרכנים, אבל כוח הקניה שלהם הולך וקטן גם כך. ואמנם נראה שוול סטריט לא עוצרת, הדבר שהכי מדאיג את אלדור זו רמת האבטלה האמריקאית חסרת התקדים.

 

"הנקודה העיקרית היא אובדן התעסוקה", אומר פרופ' אלדור בראיון לביזפורטל. "בנגב יש 600 אלף בני אדם, בישראל יש 1.2 מיליון מובטלים. זה מצב חסר תקדים. הבעיה היא שישראל קשורה בטבור לארה"ב, ואם היא לא תצא מהמיתון, יהיה קשה מאוד לנו ולעולם להתניע ולסובב את הגלגל של הכלכלה הגלובלית.

>>חובות ובחירות: לאן הולכת ארה"ב בצל הקורונה

"כמו הגלגל הענק בלונדון, הכול קשור להכול והתנועה חייבת להמשיך, אחרת הרבה אנשים יכולים להיתקע. אנחנו לא נוכל להחזיר את העובדים לעבודה אם העולם הכלכלי לא יתגלגל", מוסיף אלדור.

"במסחר הבינ"ל כל אחד צריך את השני, טראמפ הלך נגד זה ויצר בעיה של חזרה לאוטרקיה, כלומר מעבר חד לייצור עצמי. זה לא טוב, כי בגלובליזציה כל אחד צריך להביא לשולחן את מה שהוא טוב בו".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הביקורת על הגלובליזציה זה שזה לא קרה – בסוף סין הפכה למחסן ייצור וכל היתר מספקים לה סחורות.

"אתה צודק. אבל במצב החדש שנוצר, צריך לפתור את הבעיה של ההיצע. הבעיה הנוכחית היא שכמות הייצור במזרח כרגע עולה על כמות הביקוש העולמית. זה מצב חדש שנוצר בעקבות הקורונה. הסינים ממשיכים לייצר, אבל אנשים לא עובדים ומוציאים פחות. זה יציף את השוק".

 

אתה אומר שנראה מלחמת מחירים בסחורות כמו שראינו בנפט?

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ולא מורידים כלום (ל"ת)
    יוסי לוי 12/05/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    where can I buy a cheap smartphone? (ל"ת)
    me 12/05/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
  • Xiaomi 12/05/2020 19:33
    הגב לתגובה זו
    Very good and cheap
  • 10.
    בני 12/05/2020 10:30
    הגב לתגובה זו
    קפצה מ3.5% ל15% אבטלה קשה להבין את זה
  • 9.
    לילי 12/05/2020 09:34
    הגב לתגובה זו
    רמת תעסוקה של 65% באוכלוסיה . 25% מובטלים 25% עובדים מהבית 15%נוסעים לעבודה 35% לא עבדו ולא יעבדו . למעשה 40 אחוז מכוח העבודה הפעיל ללא יכולת קניה
  • 8.
    למה צריך נפט הרי גם כך לא נוסעים כי כולם מובטלים (ל"ת)
    משה 12/05/2020 00:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ציון 11/05/2020 18:35
    הגב לתגובה זו
    כתבת הפחדה נטו! כמו נטו למשפחה.. לא תורם מאומה. אבל בנוסף גם לא נכון. אנרגיה סולארית, גלובליזציה עשתה טוב רק לסין, ישראל לא כלכך תלויה בארהב כמו שמתואר.. כמה שטויות
  • יואל 12/05/2020 13:24
    הגב לתגובה זו
    אפשר לא להסכים עם התחזית אבל דבריו ממש אינם שטויות והתרחיש שמציג מאוד ריאלי הגם שהוא לא משרת את האופטמיסטים
  • שמואל א 12/05/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
    כמו שלך אין חובה לפרט, גם אני לא אפרט...
  • 6.
    זיו 11/05/2020 18:28
    הגב לתגובה זו
    שאנשים ייקנו רק מה שצריך ולא יצרכו כמו משוגעים מעל למה שהם יכולים וצריכים. התרבות צריכה של העולם שלנו עוד תחריב אותנו בסוף עם כל הזבל שנוצר בעקבותיה.קצת שפיות לא תזיק.
  • 5.
    אנונימי 11/05/2020 18:13
    הגב לתגובה זו
    שוב ושוב. אתה הכתב לא מבין על מה אתה כותב! תפסיק כבר לכתב שטויות. אתה גורם נזק! זה פורטל רציני המחייב גישה רצינית. אי אפשר כל פעם לכתב איזה שטות של 'מומחה' כזה או אחר. אם הם היו מומחים הם היו מיליונרים והם לא
  • אתה יודע מי זה פרופ' אלדור? עדיף שתשב בשקט (ל"ת)
    ארי 12/05/2020 11:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתעניין 11/05/2020 17:04
    הגב לתגובה זו
    מה הערכת פרופ' אלדור לגבי שוק הדיור ?? גם שם צפויה ירידת מחירים בגלל החולשה הכלכלית ??
  • 3.
    טוב מאד 11/05/2020 16:37
    הגב לתגובה זו
    כי כשהסינים מנפחים אגו הם רומסים בלי רחמים וחלק גדול של הסחורות המועתקות שלהם זה זבל.לפרייארים.
  • 2.
    עוד כמה חודשים הכל יחזור למקומו וטראמפ יעוף (ל"ת)
    בולשיט 11/05/2020 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מר חסון 11/05/2020 16:12
    הגב לתגובה זו
    אין קשר בין הנפט למה שיקרה בזהב נחושת אלומיניום וכו'
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

יפן בנק מרכזי
צילום: טוויטר

הבנק המרכזי יתחיל למכור מניות - לקראת שינוי מגמה ביפן?

אחרי שנים של תמיכה ישירה בשוק המניות, הבנק המרכזי ביפן מפתיע ומאותת על סיום עידן ההרחבות, ברקע שיאים היסטוריים במדדים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה יפן בנק מרכזי

הבנק המרכזי של יפן הותיר היום את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, בהתאם לציפיות בשוק, אך במקביל להודעה על הריבית הייתה הודעה שעלולה להרעיד את שוק המניות הפורח ביפן. הבנק המרכזי הכריז שיתחיל למכור בהדרגה את החזקות הענק שלו בקרנות סל (ETF) ובקרנות נדל"ן (J-REITs), שהצטברו לאורך שנות ההקלה הכמותית. על פי נוסח ההודעה, המכירות יתחילו בתחילת 2026, בקצב של כ-330 מיליארד ין בשווי חשבונאי בשנה, השווים כ-600–700 מיליארד ין בשווי שוק. מדובר בצעד סמלי אך דרמטי, שמעביר מסר שעידן התמיכה הבלתי מוגבלת בשוקי ההון היפניים מתקרב לסיומו.

השיאים ביפן

ההחלטה מגיעה על רקע מה שנראה עד כה כרנסנס יפני. מי שעוקב אחר סקירות הבוקר כאן בביזפורטל וודאי ראה את הכותרות על המדד היפני שרשם עליות נאות ושבר שיאים השנה. מדד הניקיי 225 זינק בכ-26% מתחילת השנה הפיסקלית, רשם שיאים שלא נראו מאז שנות ה-80, ונהנה מזרימת הון זרה (ותודה לבאפט), ברקע היחלשות הין ושיפור חד ברווחיות החברות המקומיות. אך האיתות החדש של הבנק, יחד עם העובדה ששני חברי מועצה הצביעו בעד העלאת ריבית כבר כעת, לראשונה מאז כניסת הנגיד קזואו אואדה, עשויה לשנות את התמונה. השווקים מתמחרים כעת סיכוי של יותר מ-50% להעלאת ריבית כבר בישיבה הבאה בסוף אוקטובר, לאחר שלושה סבבי העלאות ב-2024 והשהיה מאז תחילת השנה.

רווחי עתק על הנייר

על פי נתוני הבנק, שווי ההחזקות בקרנות סל עומד כיום על כ-75 טריליון ין בשווי שוק, לעומת כ-37 טריליון ין בלבד בשווי חשבונאי, כלומר הרווח על הנייר הוא יותר מ-100%. במילים אחרות, ה-BOJ מחזיק רווחים צבורים של עשרות טריליוני ין, תוצאה של קניית נכסים לאורך עשור של רמות מחירים נמוכות, בזמן שהבורסה היפנית זינקה לשיאים היסטוריים. עם זאת, עצם הרווחים האדירים הללו הם גם הסיבה לחשש בשווקים, כאשר כל מכירה, אפילו בהיקף קטן, עלולה להיתפס כסימן ליציאה מסיבית ולהצית לחץ מכירות רוחבי, במיוחד כשהבנק נתפס כ"שחקן ענק" שהיה עד היום רשת הביטחון של השוק.

פרדיגמה חדשה?

עם ההודעה מחקו המדדים את העליות וסגרו בירידה של כ-0.6%, תשואות האג"ח הממשלתיות ל-2 ו-10 שנים עלו, והין התחזק זמנית. המשמעות למשקיעים היא שינוי פרדיגמה: משוק שורי שהוזן על ידי נזילות מצד הבנק המרכזי, יפן עוברת לשוק שיתבסס יותר על יסודות כלכליים ורווחיות החברות, אך עם פחות רשת ביטחון מצד הבנק המרכזי. אם תגיע העלאת ריבית כבר באוקטובר, היא תסמן את הסיום הרשמי של עידן ההרחבות שהזין את שוק ההון היפני לשיאים בשנה האחרונה. האם מדובר רק בהאטה זמנית בראלי, או בתחילתה של תפנית בשוק ההון היפני?