כריסטין לגארד
צילום: gettyimages

האופוריה נעלמת במהירות באירופה: משבר החוב חוזר?

ההאטה הכלכלית בעולם ובפרט באירופה בעקבות נגיף הקורונה ומצוקת הנזילות בשווקים גורמים בימים האחרונים לזינוק חד בתשואות האג"חים של המדינות "הבעייתיות" ביבשת. במקביל, הביקוש לדולרים במערכת הבנקאית ממשיך לעלות
עמית נעם טל | (2)

ההאטה הכלכלית בעולם כבר כאן וביחד עם מצוקת הנזילות שמתפשטת בשווקים במהירות נראה כי משבר החובות של המדינות באירופה עשוי לחזור למוקד בתקופה הקרובה. 

בשיא האופוריה בשווקים במהלך הרבעון האחרון של 2019 ותחילת 2020, ירדו תשואות האג"חים של המדינות הבעייתיות באירופה (יוון, איטליה וספרד) לרמות שפל היסטוריה. כך לדוגמה, התשואות על אגרות החוב של יוון, שבתחילת העשור הקודם עלו לרמות של קרוב ל-20%, ירדו לרמה של 0.8% בלבד. יוון הבעייתית אף הצליחה לגייס בספטמבר האחרון אגרות חוב ל-13 שבועות בריבית שלילית, דבר שגרם להרבה משקיעים לחשוש מאופוריה בשוק. 

ובכן, קצת פחות מחצי שנה לאחר אותה הנפקה היסטורית, הסיטואציה נראית אחרת לחלוטין ונראה כי גם המשקיעים מתחילים לפקפק כעת ביכולתו של הבנק המרכזי (ECB) למנוע חזרה של משבר החוב במדינות אלו. התשואות על אגרות החוב של יוון מזנקות בשבוע האחרון וכעת התשואה ל-10 שנים עומדת 3.9%. במקביל, אגרות החוב של איטליה לתקופה דומה זינקו הבוקר לרמה של 3%, דבר שחייב את הבנק המרכזי להתערב במסחר.

הזינוק בתשואות האג"חים של איטליה מחזיר את סוגיית יציבות הבנקים במדינה למוקד. נזכיר כי לפי נתונים של הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS) במהלך 2018, אחזקות הבנקים המסחריים באיטליה נאמדות בכ-381 מיליארד אירו, כ-20% מסך הנכסים של הבנקים האיטלקיים. בשני המלווים הגדולים של איטליה, Unicredit ו Intesa Sanpaolo, החוב הממשלתי האיטלקי שווה ערך ל-145% מההון רובד ראשון (Tier 1 capital). בבנק השלישי בגודלו במדינה, Banco BPM, היחס עומד על 327%, ובמונטי די פסקי די סיינה (MPS) היחס עומד 206%.

המשמעות: זינוק של תשואות האג"ח האיטלקיות יגרום לנזק חמור לאותם בנקים. רשת הקשרים בין הבנקים באירופה עשויה לגרום להתלקחות משבר בנקאות באיחוד במהירות בסיטואציה כזו.

במקביל: מצוקת הדולרים מחריפה באיחוד האירופאי

במקביל לאירועים היום בשוק האג"ח, הבנק המרכזי ביצע היום מכרז ראשון לחלוקת דולרים למערכת הבנקאית (דולרים שהשיג בזכות קווי האשראי שפתח הפד' בשבוע האחרון). בסה"כ, היקף ההזרמה שביצע הבנק לתקופה של 84 הסתכמה היום ב-75.8 מיליארד דולר – מדובר בסכום הגדול ביותר אי פעם שעבר לבנקים באירופה. ברקע לנתון זה, הדולר מתחזק לרמות שיא בעולם. 

מכרזי הדולרים שביצע ה-ECB בעשורים האחרונים: ביקושים חריגים היום

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ניאו 19/03/2020 19:13
    הגב לתגובה זו
    מישהו חשב שיום אחד הן באמת יפרעו?
  • 1.
    יוסי. 18/03/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    כל הזאב-זאב שלך בשנתיים האחרונות לא התקיימוץ ללא קורונה לא היינו במצב הנוכחי. היום ביקוש ל$?? בגלל זה הוא מתרסק -2%~? נו באמת!
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.