הסקטורים הדפנסיביים חוזרים לקדמת הבמה - ככה זה שהשווקים ב"אטרף"

הראלי בשוקי המניות לא מראה סימני עצירה, כאשר סקטור הטכנולוגיה ממשיך לבלוט מעל כולם. גם הסקטורים הנחשבים "דפנסיביים" משלימים זינוק חד - משקיעים מעדיפים להקטין סיכון ועוברים למניות דפנסיביות - מניות ביטחון, תשתיות, תרופות ועוד 
עמית נעם טל | (6)

הראלי בוול סטריט לא מראה סימני עצירה בתחילת 2020, כאשר הנאסד"ק בדרך להשלים 15 שבועות ירוקים מתוך 16 השבועות האחרונים. למרות הראלי, נראה כי המשקיעים לא ממהרים לעבור מסקטורים המוגדרים כ"דפנסיביים" כמו סקטור התשתיות/תחבורה (utilities) וסקטור ה-REIT, לסקטורים של חברות צמיחה. למעשה, בחודש האחרון המניות הדפנסיביות זוכות לביקושים גדולים - המשקיעים עוברים להם מאותן מניות צמיחה (שאולי עלו מהר מדי). 

בין תעודות סל המניות שגייסו הכי הרבה כסף בשנה שעברה הייתה תעודת הסל USMV, המשקיעה במניות עם מינימום תנודתית, והמשמעות היא כי המשקיעים רוצים את חשיפה "עדינה" ביותר לשוק. במקביל,  תעודות הסל המשקיעות ב-utilities עלו ב-25% ואילו תעודות הסל בסקטור ה-REIT, טיפסו ב-29%. אלו נתונים מרשימים שמעידים כי התחומים הדפנסיביים זוכים לביקושים גדולים.

המגמה לא השתנה מאז תחילת 2020, כאשר התשואה של קרנות ה-REIT מעניקות תשואה של 1.7% לעומת תשואה של 1.9% במדד ה-S&P500. 

 

במקביל, גם שוק אגרות החוב מצביע על תמונה מנוגדת. תשואות האג"חים של החברות בדירוגים הנמוכים (אג"ח זבל) עלו מתחילת השנה ב-0.7%, כאשר הם נסחרות כעת ברמות שפל היסטורי. נתון  זה מצביע כי התאבון לסיכון מצד המשקיעים גבוהף שכן אם היה חשש שחברות אלו לא יוכלו להחזיר את החוב, התשואה הייתה גבוהה יותר. במקביל, שוק האג"ח הממשלתי, הנחשב ל"מקום מפלטים" של המשקיעים בשעות משבר שכן מדובר בביטחונות איכותיים יותר, רושם עליות נאות מתחילת השנה.  

 

מגמה נוספת בשווקים היא התשואה העודפת שמעניקות מניות חברות הצמיחה על חברות הערך. ב-15 הימים הראשונים של השנה, מדד הערך של ראסל 1000 עלה ב-0.45%, כאשר במקביל זינק מדד הצמיחה ב-3.46%. תחום טכנולוגיות המידע מציג עד כה את הביצועים הטובים ביותר עם עלייה של 3.7%. מנגד, תחום האנרגיה מציד את הביצועים החלשים ביותר עם ירידה של  1.5%. מדובר בתמונה דיי זהה ל-2019.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישמור עצמו ירחק (ל"ת)
    שלמה 18/01/2020 05:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    על פי דעתי בשנים הקרובות המזומן ישלוט והריבית תחגוג (ל"ת)
    קש 17/01/2020 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בדרך כלל בימים של חרדות פונים לביטחון תרופות ותשתיות. (ל"ת)
    צצ 17/01/2020 23:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קש 17/01/2020 23:12
    הגב לתגובה זו
    על מנת לשלוח את המשקיעים לרכוש נכסים ומניות במחירי התאבדות סוגרים את כל האלטרנטיבות .
  • 2.
    בורסה הכי עלובה 17/01/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    קמהדע, פלוריסטים, טאואר. מבטח שמיר, אבוגן, .... הרשימה ארוכה קונים והכל יורד חחח
  • 1.
    אין " עיוות חד בתמחור של הנכסים בשוק " (ל"ת)
    לפי שלמה גרינברג 17/01/2020 19:32
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה: אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?


ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין


המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.