הסקטורים הדפנסיביים חוזרים לקדמת הבמה - ככה זה שהשווקים ב"אטרף"

הראלי בשוקי המניות לא מראה סימני עצירה, כאשר סקטור הטכנולוגיה ממשיך לבלוט מעל כולם. גם הסקטורים הנחשבים "דפנסיביים" משלימים זינוק חד - משקיעים מעדיפים להקטין סיכון ועוברים למניות דפנסיביות - מניות ביטחון, תשתיות, תרופות ועוד 
עמית נעם טל | (6)

הראלי בוול סטריט לא מראה סימני עצירה בתחילת 2020, כאשר הנאסד"ק בדרך להשלים 15 שבועות ירוקים מתוך 16 השבועות האחרונים. למרות הראלי, נראה כי המשקיעים לא ממהרים לעבור מסקטורים המוגדרים כ"דפנסיביים" כמו סקטור התשתיות/תחבורה (utilities) וסקטור ה-REIT, לסקטורים של חברות צמיחה. למעשה, בחודש האחרון המניות הדפנסיביות זוכות לביקושים גדולים - המשקיעים עוברים להם מאותן מניות צמיחה (שאולי עלו מהר מדי). 

בין תעודות סל המניות שגייסו הכי הרבה כסף בשנה שעברה הייתה תעודת הסל USMV, המשקיעה במניות עם מינימום תנודתית, והמשמעות היא כי המשקיעים רוצים את חשיפה "עדינה" ביותר לשוק. במקביל,  תעודות הסל המשקיעות ב-utilities עלו ב-25% ואילו תעודות הסל בסקטור ה-REIT, טיפסו ב-29%. אלו נתונים מרשימים שמעידים כי התחומים הדפנסיביים זוכים לביקושים גדולים.

המגמה לא השתנה מאז תחילת 2020, כאשר התשואה של קרנות ה-REIT מעניקות תשואה של 1.7% לעומת תשואה של 1.9% במדד ה-S&P500. 

 

במקביל, גם שוק אגרות החוב מצביע על תמונה מנוגדת. תשואות האג"חים של החברות בדירוגים הנמוכים (אג"ח זבל) עלו מתחילת השנה ב-0.7%, כאשר הם נסחרות כעת ברמות שפל היסטורי. נתון  זה מצביע כי התאבון לסיכון מצד המשקיעים גבוהף שכן אם היה חשש שחברות אלו לא יוכלו להחזיר את החוב, התשואה הייתה גבוהה יותר. במקביל, שוק האג"ח הממשלתי, הנחשב ל"מקום מפלטים" של המשקיעים בשעות משבר שכן מדובר בביטחונות איכותיים יותר, רושם עליות נאות מתחילת השנה.  

 

מגמה נוספת בשווקים היא התשואה העודפת שמעניקות מניות חברות הצמיחה על חברות הערך. ב-15 הימים הראשונים של השנה, מדד הערך של ראסל 1000 עלה ב-0.45%, כאשר במקביל זינק מדד הצמיחה ב-3.46%. תחום טכנולוגיות המידע מציג עד כה את הביצועים הטובים ביותר עם עלייה של 3.7%. מנגד, תחום האנרגיה מציד את הביצועים החלשים ביותר עם ירידה של  1.5%. מדובר בתמונה דיי זהה ל-2019.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישמור עצמו ירחק (ל"ת)
    שלמה 18/01/2020 05:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    על פי דעתי בשנים הקרובות המזומן ישלוט והריבית תחגוג (ל"ת)
    קש 17/01/2020 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בדרך כלל בימים של חרדות פונים לביטחון תרופות ותשתיות. (ל"ת)
    צצ 17/01/2020 23:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קש 17/01/2020 23:12
    הגב לתגובה זו
    על מנת לשלוח את המשקיעים לרכוש נכסים ומניות במחירי התאבדות סוגרים את כל האלטרנטיבות .
  • 2.
    בורסה הכי עלובה 17/01/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    קמהדע, פלוריסטים, טאואר. מבטח שמיר, אבוגן, .... הרשימה ארוכה קונים והכל יורד חחח
  • 1.
    אין " עיוות חד בתמחור של הנכסים בשוק " (ל"ת)
    לפי שלמה גרינברג 17/01/2020 19:32
    הגב לתגובה זו
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.