הסקטורים הדפנסיביים חוזרים לקדמת הבמה - ככה זה שהשווקים ב"אטרף"

הראלי בשוקי המניות לא מראה סימני עצירה, כאשר סקטור הטכנולוגיה ממשיך לבלוט מעל כולם. גם הסקטורים הנחשבים "דפנסיביים" משלימים זינוק חד - משקיעים מעדיפים להקטין סיכון ועוברים למניות דפנסיביות - מניות ביטחון, תשתיות, תרופות ועוד 
עמית נעם טל | (6)

הראלי בוול סטריט לא מראה סימני עצירה בתחילת 2020, כאשר הנאסד"ק בדרך להשלים 15 שבועות ירוקים מתוך 16 השבועות האחרונים. למרות הראלי, נראה כי המשקיעים לא ממהרים לעבור מסקטורים המוגדרים כ"דפנסיביים" כמו סקטור התשתיות/תחבורה (utilities) וסקטור ה-REIT, לסקטורים של חברות צמיחה. למעשה, בחודש האחרון המניות הדפנסיביות זוכות לביקושים גדולים - המשקיעים עוברים להם מאותן מניות צמיחה (שאולי עלו מהר מדי). 

בין תעודות סל המניות שגייסו הכי הרבה כסף בשנה שעברה הייתה תעודת הסל USMV, המשקיעה במניות עם מינימום תנודתית, והמשמעות היא כי המשקיעים רוצים את חשיפה "עדינה" ביותר לשוק. במקביל,  תעודות הסל המשקיעות ב-utilities עלו ב-25% ואילו תעודות הסל בסקטור ה-REIT, טיפסו ב-29%. אלו נתונים מרשימים שמעידים כי התחומים הדפנסיביים זוכים לביקושים גדולים.

המגמה לא השתנה מאז תחילת 2020, כאשר התשואה של קרנות ה-REIT מעניקות תשואה של 1.7% לעומת תשואה של 1.9% במדד ה-S&P500. 

 

במקביל, גם שוק אגרות החוב מצביע על תמונה מנוגדת. תשואות האג"חים של החברות בדירוגים הנמוכים (אג"ח זבל) עלו מתחילת השנה ב-0.7%, כאשר הם נסחרות כעת ברמות שפל היסטורי. נתון  זה מצביע כי התאבון לסיכון מצד המשקיעים גבוהף שכן אם היה חשש שחברות אלו לא יוכלו להחזיר את החוב, התשואה הייתה גבוהה יותר. במקביל, שוק האג"ח הממשלתי, הנחשב ל"מקום מפלטים" של המשקיעים בשעות משבר שכן מדובר בביטחונות איכותיים יותר, רושם עליות נאות מתחילת השנה.  

 

מגמה נוספת בשווקים היא התשואה העודפת שמעניקות מניות חברות הצמיחה על חברות הערך. ב-15 הימים הראשונים של השנה, מדד הערך של ראסל 1000 עלה ב-0.45%, כאשר במקביל זינק מדד הצמיחה ב-3.46%. תחום טכנולוגיות המידע מציג עד כה את הביצועים הטובים ביותר עם עלייה של 3.7%. מנגד, תחום האנרגיה מציד את הביצועים החלשים ביותר עם ירידה של  1.5%. מדובר בתמונה דיי זהה ל-2019.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ישמור עצמו ירחק (ל"ת)
    שלמה 18/01/2020 05:47
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    על פי דעתי בשנים הקרובות המזומן ישלוט והריבית תחגוג (ל"ת)
    קש 17/01/2020 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בדרך כלל בימים של חרדות פונים לביטחון תרופות ותשתיות. (ל"ת)
    צצ 17/01/2020 23:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    קש 17/01/2020 23:12
    הגב לתגובה זו
    על מנת לשלוח את המשקיעים לרכוש נכסים ומניות במחירי התאבדות סוגרים את כל האלטרנטיבות .
  • 2.
    בורסה הכי עלובה 17/01/2020 19:48
    הגב לתגובה זו
    קמהדע, פלוריסטים, טאואר. מבטח שמיר, אבוגן, .... הרשימה ארוכה קונים והכל יורד חחח
  • 1.
    אין " עיוות חד בתמחור של הנכסים בשוק " (ל"ת)
    לפי שלמה גרינברג 17/01/2020 19:32
    הגב לתגובה זו
רובוטיקה  (רשתות)רובוטיקה (רשתות)

למה מניית הרובוטיקה הזאת מזנקת היום ב-80%?

חברת AMC Robotics, שפועלת מאז 2014 והשלימה לאחרונה מיזוג SPAC, מציגה רובוט אבטחה אוטונומי למחסנים, שווי שוק של כ־250 מיליון דולר והיקף מצומצם של מניות זמינות למסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רובוטיקה

מניית AMC Robotics (AMCI) מזנקת ב-80%, יום אחד בלבד לאחר זינוק חד של כ־168%. העלייה האחרונה מצטרפת לגל עניין שנוצר סביב החברה בעקבות שורת התפתחויות עסקיות, ובראשן המעבר לשלב מסחור של טכנולוגיית הרובוטיקה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה. בשוק רואים במהלך זה שינוי מהותי באופי החברה, ממיזם טכנולוגי בשלב מוקדם לחברה המבקשת לייצר הכנסות בפועל.

AMC Robotics פועלת מאז 2014, אך עד לאחרונה פעלה הרחק מאור הזרקורים של שוק ההון. פעילותה התמקדה בפיתוח פתרונות אבטחה חכמים, בעיקר באמצעות שילוב של ראייה ממוחשבת, עיבוד תמונה ובינה מלאכותית במערכות פיקוח וניטור. אחד המוצרים המרכזיים בפעילות ההיסטורית של החברה הוא קו מצלמות האבטחה YI, שנועד לשימושים מסחריים ותעשייתיים. עם השנים הרחיבה החברה את תחומי הפעילות שלה מעבר למצלמות, מתוך ניסיון להציע פתרונות אבטחה אוטונומיים ומבוססי תוכנה.

לאחרונה חשפה החברה רובוט ארבע-רגלי אוטונומי, המבוסס על טכנולוגיית Visual-AI, המיועד לסיורי אבטחה ותגובה לאירועים במחסנים, מרכזים לוגיסטיים ואתרים תעשייתיים. הרובוט נועד לפעול באופן עצמאי, לנווט בסביבה מורכבת ולהגיב לאירועים בזמן אמת. לפי תיאורי החברה, הרובוט משלב חיישנים מתקדמים עם יכולות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, ומסוגל לקבל החלטות תפעוליות ללא צורך במפעיל אנושי צמוד. השוק הלוגיסטי, שבו נרשמת מגמה מתמשכת של אוטומציה, נתפס כיעד המרכזי ליישום הטכנולוגיה.

מנכ״ל החברה, שון דה, אמר עם פרסום התוכניות למסחור כי החברה נכנסת לשלב חדש בפעילותה. לדבריו, השאיפה היא להביא לשוק מוצרים שיספקו רמת אוטומציה גבוהה יותר ללקוחות ארגוניים, תוך שיפור היעילות והבטיחות באתרי פעילות.


כבר לא שלד בורסאי

בתחילת דצמבר הושלם מיזוג שבמסגרתו חדלה החברה לפעול כשלד בורסאי מסוג SPAC, והחלה להיסחר כחברה תפעולית בנאסד״ק תחת הסימול AMCI. לפני המיזוג, פעילותה הציבורית של החברה הייתה מוגבלת להחזקת כספים בנאמנות, ללא פעילות עסקית שוטפת. עם השלמת העסקה שוחררו הכספים, והחברה קיבלה גישה להון שנועד לממן את המעבר משלב פיתוח לשלב מסחור.

טראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AIטראמפ מצור על וונצואלה ונפט. נעשה ע״י AI

מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות

החסימה מכוונת למכליות שסומנו בסנקציות, והמחיר מגיב לסיכון לוגיסטי וגם לסיכון להסלמה יותר מאשר לשינוי בביקוש

ליאור דנקנר |

מחירי הנפט עולים במסחר באסיה אחרי שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע שהוא מורה על חסימה של כל מכליות הנפט שמוטלות עליהן סנקציות ונכנסות או יוצאות מוונצואלה. ברנט עולה ב 70 סנט ל 59.62 דולר לחבית, ונפט אמריקאי מסוג מערב טקסס עולה ב 73 סנט ל 56.00 דולר לחבית. הסוחרים מתמחרים אפשרות לפגיעה ביצוא הוונצואלי, תוך שהם עדיין מחכים לראות איך אוכפים את המהלך והאם הוא יישאר מוגבל לכלי שיט תחת סנקציות או יתפשט גם לאחרים.

חסימה ימית בפועל מתחילה מהובלה וביטוח

לא ברור איך טראמפ מטיל את החסימה ומה בדיוק תהיה מעורבות משמר החופים, אבל כבר בשבוע שעבר ארצות הברית יירטה ותפסה מכלית תחת סנקציות מול חופי ונצואלה. מאז מתפתח אמברגו בפועל, כשמכליות טעונות עם מיליוני חביות נשארות במים הוונצואליים כדי לא להסתכן בתפיסה, וחלק מכלי השיט מבצעים פרסה ומתרחקים. במקביל, השוק מנסה להבין אם החסימה נשארת ממוקדת רק בכלי שיט שכבר סומנו בסנקציות, או שהיא תתגלגל גם לתנועה של ספינות אחרות שמעמיסות נפט במדינה. 

בשטח, מספיק חשד ליירוט כדי שהמובילים יתחילו לנהל סיכון. מפעילי ספינות מעדיפים לא להיתקע ימים מול חוף תחת מעקב, וחלקם פשוט נמנעים מלעלות על הקו. זה גורר פחות הצעות הובלה זמינות, יותר דרישות לביטוח ולכיסוי משפטי, ומסלול אספקה פחות צפוי. גם כשהנפט כבר טעון, אי הוודאות גורמת לעיכובים במסירה, והפער הזה מתורגם מיידית לפרמיית סיכון במחיר. בצד השני של העסקה, קונים לא מוותרים על הסחורה בחינם, אבל נוטים לדרוש הנחות עמוקות יותר כדי לפצות על הסיכון לעיכוב או הסתבכות, מה שמכביד על ההכנסות של ונצואלה גם אם חלק מהחביות עדיין יוצאות.

לתמונה הזו נכנסת גם מתקפת הסייבר שמפילה השבוע מערכות ניהול מנהלתיות של חברת הנפט הממשלתית פדוסה. כשמערכות מנהלתיות לא מתפקדות, קשה יותר לסגור ניירת, תיאומים ושחרור מטענים בקצב רגיל, וזה מצטבר בדיוק בנקודת הזמן שבה כל שרשרת ההובלה מתכווצת. התוצאה היא לחץ תפעולי כפול, גם בים וגם על הקרקע, שמחזק את התחושה בשוק שהבעיה היא לא ביקוש אלא זרימה, ומספיק שיהיה צוואר בקבוק כדי לראות תגובה במחיר.


וונצואלה קטנה בעולם, אבל החביות שלה רגישות והעקיפות נסגרות

ונצואלה תופסת פחות מ-1% מהתפוקה העולמית, אבל היא נשענת כמעט לגמרי על יצוא נפט כמקור הכנסה, ובאחד הדיווחים מצוין שלפחות 95% מההכנסות מחו"ל מגיעות ממכירות נפט. סין היא הקונה הגדולה ביותר, והנפט הוונצואלי הוא בערך כ-4% מהיבוא הסיני, עם משלוחים בדצמבר שמכוונים לממוצע של יותר מ-600 אלף חביות ביום.