"נדל"ן בסקנדינביה זו השקעה טובה. אנחנו מצליחים לשלם למשקיעים דיבידנד של 6.5%"
מנכ"ל סיטיקון לא מפחד מאמזון ומאמין שהחיבור החברתי בין אנשים במרכזי קניות עדיין נחוץ. בדרך הוא מסביר למה לא כדאי להשקיע בגרמניה
"המצב הכלכלי בסקנדינביה טוב מאד. שוודיה עשירה, נורווגיה התעשרה מהר מכדי שהאזרחים יבינו. פינלנד מתאוששת בשנה וחצי האחרונות אחרי הנפילה של נוקיה", אומר מרסל קוקהיל, מנכ"ל חברת הנדל"ן סיטיקון בראיון עם Bizportal. קוקהיל, שמנהל את חברת הנדל"ן המסחרי הגדולה ביותר בסקנדינביה, הגיע לישראל לצורך סבב פגישות עם משקיעים מוסדיים ישראלים. החברה שנסחרת בבורסה של הלינסקי נמצאת בשליטת חברת גזית גלוב (45%) של חיים כצמן, ומהווה כ-17% מהיקף הנכסים שלה. תוצאות החברה ברבעון הראשון של 2018 היו יחסית מאכזבות: הרווח הנקי ירד ב-30% לרמה של 20 מיליון אירו ברבעון. תוצאות סיטיקון הושפעו לרעה מירידה בהכנסות משכירות והפחתה בשווי הנכסים. במקביל איבדה המניה כ-15% בשנה האחרונה. "עשינו מהפך. עברנו בשנים האחרונות מהרבה נכסים קטנים, למעט נכסים גדולים. ירדנו מ-78 נכסים בשנת 2011 ל-43 נכסים כיום. זה תהליך של שינוי. זה מוריד לנו בטווח הבינוני את ההכנסות, אבל זה יותר נכון לחברה בטווח הארוך", אומר קוקהיל. המהלך הזה פגע בתוצאות. כיצד אתה מסביר זאת? "הפכנו מחברה פינית ש-70% מההכנסות שלה מפינלנד, לחברה נורדית המתמקדת בערים המשמעותיות: סטוקהולם, ברגן, קופנהגן. במקביל עברנו מחברה של נדל"ן מסחרי קטן, לחברה של מרכזים חברתיים מסחריים קהילתיים משולבים גדולים. אני לא אכחיש את המספרים הלא טובים. אנחנו יכולים רק להסביר אותם. אם אנחנו קונים נכסים יקרים זה יתבטא כהוצאה משמעותית, ובמקביל הקיטון במספר הנכסים פוגע בהכנסות עד שהנכסים החדשים יבואו לידי ביטוי במלוא הפונציאל שלהם", אומר קוקהיל. "כשאתה מוכר נכסים בתשואה גבוהה, ובמקביל משקיע בנכסים שטרם מניבים תשואה זה פוגע בתוצאות בטווח הקצר. כעת אנחנו מתמקדים במקומות עירוניים, בעלי צפיפות גבוהה ותחבורה ציבורית מפותחת. אלו מקומות יחודיים. כמו שאני מבין את שוק הנדל"ן אלו מקומות שאי אפשר לשכפל ואי אפשר להעתיק אותם". אתם חוששים מכניסת אמזון וירידה בביקוש למרכזים מסחריים? "אנחנו מתרכזים במקומות שהם מקום מפגש חברתי, ולא במרכזי קניות בלבד. אחד מהנכסים המשמעותיים שלנו הוא מרכז "אומנה" (omena) - זה מרכז אורבני (urban hub) בהלינסקי הכולל מרכז קניות, רכבת תחתית וגם שטחים ציבוריים כמו ספריות וחללי עבודה. זה נכס שאין לו תחליף". "מי שמשלם שכירות עבור השטחים האלו זו העירייה שרוצה לעודד יצירת מרכזים עירוניים. בחודש נובמבר נפתחה בנכס תחנת המטרו החדשה של קו רכבת המוביל בין היתר למרכז הלסינקי, ומאז כמות המבקרים בו עלתה בהיקפים של יותר מ-30%, מחזור המכירות עלה בכ-40% ומחזור מכירות הדיירים הקיימים במעל 12%. בשנתיים הקרובות אנו מתכננים 5-6 מרכזים גדולים ברחבי סקנדינביה". אנחנו רואים את מניות קרנות הריט בארה"ב שיורדות בשל חשש מכניסת אמזון. זה מטריד אותך? "לא בהכרח. באירופה המרכזים יותר קהילתיים. בארה"ב המרכזים מתמקדים רק בקניות, בלי נשמה. אנשים עדיין צריכים להיפגש. אני לא מאמין בחיסול הריטייל". המאזן האחרון שהוציאה סיטיקון מראה כי השווי ההוגן של הנכסים עומד על 4.14 מיליארד אירו, ירידה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. השינוי בשווי ההוגן נגרם, בין השאר, בשל הפחתה בערך הנכסים. סיבה נוספת לירידה בקרנות הנדל"ן האמריקאיות היא עליית התשואות על איגרות החוב. אתה חושש שזה ישפיע לכם על שווי הנכסים? "אני לא חושב. הריבית בארה"ב לא משפיעה על הנכסים בארה"ב, לא באירופה. הריביות באירופה עדיין נמוכות. אני מנפיק אג"ח לעשור בריבית של 2% - אז מצבי עדיין טוב". "מבחינה פיננסית, אנחנו משביחים את הנכסים ואת איכות הפורטפוליו. אנחנו מוכרים נכסים בתשואה גבוהה, ומשקיעים בנכסים שטרם מניבים את מלוא הפוטנצאיל שלהם, ועדיין תזרים המזומנים שלנו חזק. בראייה לעתיד, אנחנו עדיין בתהליך של מכירת נכסים" אתם כעת ממוקדים בסקנדינביה בלבד. יש לכם כוונה להתרחב? "גרמניה יקרה, וקשה להשיג שם נכסים טובים. כולם מתנפלים על גרמניה, ולכן קשה מאוד לבנות שם פורטפוליו משמעותי. כולם כבר יודעים ששוק הנדל"ן שם נזיל והכלכלה חזקה, ולכן מנקודת מבט של משקיעים זה שוק שמתומחר כבר גבוה". "סקנדינביה זה מקום שאנחנו מכירים, וזו גם השקעה לא רעה. אגב, כאשר פינים אומרים שמשהו 'לא רע' הכוונה שהוא די טוב. אני יכול להגיד בפה מלא כי נדל"ן בסקנדינביה זו השקעה טובה. אנחנו מצליחים לחלק למשקיעים דיבידנד המהווה תשואה של 6.5% ביחס למחיר המניה הנוכחי. אנחנו מחזיקים בנכסים חזקים במדינות העשירות והחזקות באירופה. אני אישית קניתי לאחרונה מניות של סיטיקון, ואני לא איש עשיר כמו כצמן". הגעת לישראל בגלל שאתה חלק מקבוצת גזית גלוב או שרצית לעניין את המוסדיים הישראלים להשקיע בסיטיקון באופן ישיר? "גם וגם. קיימים גופים מוסדיים ישראלים שמשקיעים בסיטיקון באופן ישיר. המשקיעים הישראלים יודעים את מספרים ומכירים את השוק. התרשמתי שהם מקצוענים". איך היחסים עם גזית גלוב? "גזית גלוב מאמינים בנו, ומאוד תומכים. הם לא רק בעלי מניות, אלא תומכים בפילוסופיה שלנו, והם קונים עוד ועוד מניות. גם אני קניתי הרבה מניות ביחס לזה שאני איש פשוט". איך היחסים שלך עם חיים כצמן? "כצמן מקצוען. הוא בעל חושים חדים, ומומחה בקמעונאות ובשוק ההון. יש לו ראייה הוליסטית. בלי גזית גלוב סיטיקון לא היתה מה שהיא היום".
- 3.אייל 22/05/2018 13:09הגב לתגובה זושומר נפשו ירחק
- 2.עמי 22/05/2018 13:08הגב לתגובה זועוד יגיע הבכי של מחפשי הזהב שנפלו בידי שרלטנים
- 1.מנכ"ל טיפש 22/05/2018 09:29הגב לתגובה זועכשיו התעוררת ?
.jpg "נחושת")
שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות
שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%
נחושת שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.
מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.
אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.
ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.
- "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
- המתיחות בין ארה"ב לסין משפיעה על שוק הסחורות והקדמה הטכנולוגית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים
בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.
2025 בשווקיםסיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?
השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות
הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת.
ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית
בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.
אפריל: זעזוע "יום השחרור"
חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן.
- שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת
לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.
