מרסל קוקיל, מנכ"ל Citycon
צילום: Bizportal
ראיון

"נדל"ן בסקנדינביה זו השקעה טובה. אנחנו מצליחים לשלם למשקיעים דיבידנד של 6.5%"

מנכ"ל סיטיקון לא מפחד מאמזון ומאמין שהחיבור החברתי בין אנשים במרכזי קניות עדיין נחוץ. בדרך הוא מסביר למה לא כדאי להשקיע בגרמניה

"המצב הכלכלי בסקנדינביה טוב מאד. שוודיה עשירה, נורווגיה התעשרה מהר מכדי שהאזרחים יבינו. פינלנד מתאוששת בשנה וחצי האחרונות אחרי הנפילה של נוקיה", אומר מרסל קוקהיל, מנכ"ל חברת הנדל"ן סיטיקון בראיון עם Bizportal. קוקהיל, שמנהל את חברת הנדל"ן המסחרי הגדולה ביותר בסקנדינביה, הגיע לישראל לצורך סבב פגישות עם משקיעים מוסדיים ישראלים. החברה שנסחרת בבורסה של הלינסקי נמצאת בשליטת חברת גזית גלוב (45%) של חיים כצמן, ומהווה כ-17% מהיקף הנכסים שלה. תוצאות החברה ברבעון הראשון של 2018 היו יחסית מאכזבות: הרווח הנקי ירד ב-30% לרמה של 20 מיליון אירו ברבעון. תוצאות סיטיקון הושפעו לרעה מירידה בהכנסות משכירות והפחתה בשווי הנכסים. במקביל איבדה המניה כ-15% בשנה האחרונה. "עשינו מהפך. עברנו בשנים האחרונות מהרבה נכסים קטנים, למעט נכסים גדולים. ירדנו מ-78 נכסים בשנת 2011 ל-43 נכסים כיום. זה תהליך של שינוי. זה מוריד לנו בטווח הבינוני את ההכנסות, אבל זה יותר נכון לחברה בטווח הארוך", אומר קוקהיל. המהלך הזה פגע בתוצאות. כיצד אתה מסביר זאת? "הפכנו מחברה פינית ש-70% מההכנסות שלה מפינלנד, לחברה נורדית המתמקדת בערים המשמעותיות: סטוקהולם, ברגן, קופנהגן. במקביל עברנו מחברה של נדל"ן מסחרי קטן, לחברה של מרכזים חברתיים מסחריים קהילתיים משולבים גדולים. אני לא אכחיש את המספרים הלא טובים. אנחנו יכולים רק להסביר אותם. אם אנחנו קונים נכסים יקרים זה יתבטא כהוצאה משמעותית, ובמקביל הקיטון במספר הנכסים פוגע בהכנסות עד שהנכסים החדשים יבואו לידי ביטוי במלוא הפונציאל שלהם", אומר קוקהיל. "כשאתה מוכר נכסים בתשואה גבוהה, ובמקביל משקיע בנכסים שטרם מניבים תשואה זה פוגע בתוצאות בטווח הקצר. כעת אנחנו מתמקדים במקומות עירוניים, בעלי צפיפות גבוהה ותחבורה ציבורית מפותחת. אלו מקומות יחודיים. כמו שאני מבין את שוק הנדל"ן אלו מקומות שאי אפשר לשכפל ואי אפשר להעתיק אותם". אתם חוששים מכניסת אמזון וירידה בביקוש למרכזים מסחריים? "אנחנו מתרכזים במקומות שהם מקום מפגש חברתי, ולא במרכזי קניות בלבד. אחד מהנכסים המשמעותיים שלנו הוא מרכז "אומנה" (omena) - זה מרכז אורבני (urban hub) בהלינסקי הכולל מרכז קניות, רכבת תחתית וגם שטחים ציבוריים כמו ספריות וחללי עבודה. זה נכס שאין לו תחליף". "מי שמשלם שכירות עבור השטחים האלו זו העירייה שרוצה לעודד יצירת מרכזים עירוניים. בחודש נובמבר נפתחה בנכס תחנת המטרו החדשה של קו רכבת המוביל בין היתר למרכז הלסינקי, ומאז כמות המבקרים בו עלתה בהיקפים של יותר מ-30%, מחזור המכירות עלה בכ-40% ומחזור מכירות הדיירים הקיימים במעל 12%. בשנתיים הקרובות אנו מתכננים 5-6 מרכזים גדולים ברחבי סקנדינביה".  אנחנו רואים את מניות קרנות הריט בארה"ב שיורדות בשל חשש מכניסת אמזון. זה מטריד אותך? "לא בהכרח. באירופה המרכזים יותר קהילתיים. בארה"ב המרכזים מתמקדים רק בקניות, בלי נשמה. אנשים עדיין צריכים להיפגש. אני לא מאמין בחיסול הריטייל". המאזן האחרון שהוציאה סיטיקון מראה כי השווי ההוגן של הנכסים עומד על 4.14 מיליארד אירו, ירידה של כ-7% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. השינוי בשווי ההוגן נגרם, בין השאר, בשל הפחתה בערך הנכסים.  סיבה נוספת לירידה בקרנות הנדל"ן האמריקאיות היא עליית התשואות על איגרות החוב. אתה חושש שזה ישפיע לכם על שווי הנכסים? "אני לא חושב. הריבית בארה"ב לא משפיעה על הנכסים בארה"ב, לא באירופה. הריביות באירופה עדיין נמוכות. אני מנפיק אג"ח לעשור בריבית של 2% - אז מצבי עדיין טוב". "מבחינה פיננסית, אנחנו משביחים את הנכסים ואת איכות הפורטפוליו. אנחנו מוכרים נכסים בתשואה גבוהה, ומשקיעים בנכסים שטרם מניבים את מלוא הפוטנצאיל שלהם, ועדיין תזרים המזומנים שלנו חזק. בראייה לעתיד, אנחנו עדיין בתהליך של מכירת נכסים" אתם כעת ממוקדים בסקנדינביה בלבד. יש לכם כוונה להתרחב? "גרמניה יקרה, וקשה להשיג שם נכסים טובים. כולם מתנפלים על גרמניה, ולכן קשה מאוד לבנות שם פורטפוליו משמעותי. כולם כבר יודעים ששוק הנדל"ן שם נזיל והכלכלה חזקה, ולכן מנקודת מבט של משקיעים זה שוק שמתומחר כבר גבוה". "סקנדינביה זה מקום שאנחנו מכירים, וזו גם השקעה לא רעה. אגב, כאשר פינים אומרים שמשהו 'לא רע' הכוונה שהוא די טוב. אני יכול להגיד בפה מלא כי נדל"ן בסקנדינביה זו השקעה טובה. אנחנו מצליחים לחלק למשקיעים דיבידנד המהווה תשואה של 6.5% ביחס למחיר המניה הנוכחי. אנחנו מחזיקים בנכסים חזקים במדינות העשירות והחזקות באירופה. אני אישית קניתי לאחרונה מניות של סיטיקון, ואני לא איש עשיר כמו כצמן". הגעת לישראל בגלל שאתה חלק מקבוצת גזית גלוב או שרצית לעניין את המוסדיים  הישראלים להשקיע בסיטיקון באופן ישיר? "גם וגם. קיימים גופים מוסדיים ישראלים שמשקיעים בסיטיקון באופן ישיר. המשקיעים הישראלים יודעים את מספרים ומכירים את השוק. התרשמתי שהם מקצוענים". איך היחסים עם גזית גלוב? "גזית גלוב מאמינים בנו, ומאוד תומכים. הם לא רק בעלי מניות, אלא תומכים בפילוסופיה שלנו, והם קונים עוד ועוד מניות. גם אני קניתי הרבה מניות ביחס לזה שאני איש פשוט". איך היחסים שלך עם חיים כצמן? "כצמן מקצוען. הוא בעל חושים חדים, ומומחה בקמעונאות ובשוק ההון. יש לו ראייה הוליסטית. בלי גזית גלוב סיטיקון לא היתה מה שהיא היום".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אייל 22/05/2018 13:09
    הגב לתגובה זו
    שומר נפשו ירחק
  • 2.
    עמי 22/05/2018 13:08
    הגב לתגובה זו
    עוד יגיע הבכי של מחפשי הזהב שנפלו בידי שרלטנים
  • 1.
    מנכ"ל טיפש 22/05/2018 09:29
    הגב לתגובה זו
    עכשיו התעוררת ?
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.