השאלה שמשגעת את השווקים - המצב התחדד ביום שישי
דו"ח התעסוקה ביום שישי האחרון פורסם דו"ח התעסוקה האמריקני לחודש יוני, אולי הנתון החשוב ביותר בלוח המאקרו העולמי. לפי הדו"ח הכלכלה האמריקני ראתה תוספת מרשימה מאוד של 222 אלף משרות בחודש החולף, מה שמאותת על שוק עבודה חזק ובריא. מצד שני סעיף השכר איכזב כאשר רשם עלייה של 0.2% בלבד וקצב שנתי של 2.5%. כלומר בזמן ששיעור התעסוקה עומד על 4.4% בלבד, הדבר לא תורגם לעלייה בשכר שממשיכה להיות בקצב מינורי יחסית של 2.5% בשנה.
בעניין זה כותב היום אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, כך: "מדוע השכר לא עולה בקצב מהיר יותר? זו בדיוק השאלה שילן וחבריה נאבקים עמה מדי יום. כאשר הפד החל להעלות את הריבית התפיסה הייתה שהירידה בשיעור האבטלה אל מתחת לרמת האבטלה הטבעית תביא לעליה מהירה בשכר ובאינפלציה ולכן יש לנסות ולהקדים תרופה למכה. בינתיים, מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת (העלייה ביוני היא תוצאה ישירה של העלייה בשיעור ההשתתפות) והקפיצה בשכר ממאנת להגיע. לתופעה זו שני הסברים אפשריים. הראשון (והמועדף על הפד) הוא שבדיוק כמו שהצמיחה הפוטנציאלית נמוכה יותר והריבית הטבעית נמוכה יותר כך גם שיעור האבטלה הטבעי נמוך יותר מבעבר. במקרה כזה, כל עוד מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת, מתישהו רמת האבטלה תרד מספיק על מנת לייצר את הלחצים לעלייה בשכר. ההסבר השני (ממנו הפד חושש) והסביר יותר להערכתנו הוא שהשינויים הדמוגרפיים והמבניים בשוק העבודה האמריקאי הם כאלו שלא מאפשרים לשכר לעלות בקצב מהיר כמו בעבר והתמונה שאנחנו רואים כיום היא בבחינת As good as it gets, או במילים אחרות, זה השיא של המחזור הכלכלי, תהנו כל עוד אתם יכולים."
מבחינת השווקים, גרינפלד כותב כי "בדיוק כמו קפיצה משרפרף ומגורד שחקים, שתי האפשרויות זהות בטווח הקצר אך שונות בטווח הבינוני-ארוך. באפשרות הראשונה הפד ימשיך ויעלה את הריבית במתינות אך הסיכון שהוא יאחר את הרכבת תמיד קיים ובמקרה כזה לא רק שהריבית תצטרך לעלות מהר יותר אלא גם שהפירמות יתקשו להגדיל את רווחיהן כאשר השכר יתפוס פתאום תאוצה. גם באפשרות השנייה הפד ממשיך להעלות את הריבית במתינות אך מסיבה אחרת – הרצון לצבור תחמושת לקראת ההאטה שתבוא עלינו לטובה. עם זאת, באפשרות הזו השווקים הפיננסיים ממשיכים ליהנות מהשילוב המנצח של צמיחה כלכלית וריביות נמוכות והסיכון נמוך יותר."
לגבי הסיכון שבעליית תשואות האג"ח, כותב גרינפלד כי "ההתבטאויות הניציות של הבנקאים המרכזיים בכל העולם לוחצות את התשואות בשוק האג"ח מעלה. למי ששכח, רק לפני שנה תשואת האג"ח ל-10 שנים בגרמניה שהתה בטריטוריה השלילית אך כיום, לאחר עלייה של 86 נ"ב היא עומדת על 0.57%. על פניו, עליית התשואות עלולה להקשות לא רק על מחזיקי האג"ח אלא גם על שאר אפיקי ההשקעה. מרווחי התשואות בשוק הקונצרני בארה"ב ובאירופה הצטמצמו וכך גם פרמיות הסיכון הגלומות בשוקי המניות. אם נוסיף לכך גם את העובדה שחצי שנה מאחורינו ועדיין לא נרשמה ירידה מצטברת של יותר מ-3% ב-S&P 500 הרי שההסתברות לתיקון בשוקי המניות אינה נמוכה".
- מתח בשוק לקראת דו"ח התעסוקה - בכמה יעלה או ירד ה-SP500?
- האטה בצמיחת המשרות בארה"ב באוקטובר: האם יש סיבה לדאגה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עם זאת, כאשר האינפלציה באירופה עומדת על אחוז וצ'ופצ'יק, גם אם ה-ECB יחליט לצמצם את ההרחבה הכמותית זה יהיה בעיקר בגלל הלחץ הפוליטי של הגרמנים אך העלאת ריבית (מתומחרת בשוק כבר בעוד שנה) זה משהו שלא צפוי לקרות להערכתנו עוד זמן רב. במילים אחרות, עליית התשואות קרובה כנראה למיצוי ולכן הלחץ על שוקי המניות והאג"ח הקונצרניות מוגבל. לכן החדשות הטובות הן שזה כל מה שרואים באופק, תיקון ותמחור מחדש של פרמיות הסיכון. בשורה התחתונה מפת הסיכונים הגלובאלית פחות עמוסה באופן משמעותי מכפי שהייתה לפני שנה וההסתברות שהכלכלה העולמית תמשיך לצמוח, אבל לא מהר מדי, כלומר בדיוק כמו שהשווקים אוהבים, גדלה כך שהמגמה בשווקים צפויה להמשיך ולהיות חיובית"
- 2.התשובה לדעתי 10/07/2017 10:57הגב לתגובה זוהעלו את הריבית מוקדם מדי ומהר מדי.עליית הריבית פוגעת בשעור הרווח ולכן לא ניתן להגדיל הוצאות שכר כעלויות המימון גדלות.
- 1.מי שחי מעמלות אף לא רואה את המשבר המתקרב (ל"ת)אחד 09/07/2017 23:09הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
