אופנהיימר אחרי הצלילה במניית מלאנקוס: "עדיין קיים דאונסייד במניה"

נדב לוי |
נושאים בכתבה מלאנוקס

חברת מלאנוקס טכנולוגיות הישראלית הנסחרת בנאסד"ק (סימול: MLNX), פרסמה אמש לאחר תום המסחר בארה"ב את תוצאותיה הכספיות ופיספסה את התחזיות המוקדמות של האנליסטים בוול סטריט. אם לא די בכך, הנהלת החברה סיפקה תחזית מאכזבת להמשך הדרך. המניה הגיבה בצניחה של 12% בשלב שלאחר המסחר.

כעת, באופנהיימר מוציאים התייחסות לתוצאות החברה עם מסר ברור כי עדיין קיים חשש מאכזבות נוספות בהמשך השנה הנוכחית ובשנה הבאה, שצפויים להשפיע לרעה על תמחור המניה. כך נכתב:

"חברת מלאנוקס (סימול: MLNX) פרסמה אתמול לאחר סגירת מסחר את תוצאותיה לרבעון הראשון 2017, עם החמצה לעומת הקונצנזוס ותחזית נמוכה מהצפוי גם לרבעון הבא. נציין כי מדובר בפעם שניה בלבד במשך שנים רבות שהחברה מפספסת, כאשר הפעם הקודמת היתה, למי שזוכר, בשנת 2012, שנה שהביאה למשבר בעסקי מלאנוקס, ממנו לא הצליחה מניית החברה להתאושש עד כה. למרות התאוששות בפעילות החברה וצמיחה נאה בהכנסותיה וברווחיותה בחמש השנים האחרונות, נותרה מניית MLNX ברמה מחירים דומה למשך מספר שנים, וזאת נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים של החברה הישראלית".

 

"ברבעון הראשון 2017 הציגה מלאנוקס דוחות חלשים במיוחד, כאשר החמיצה גם את התחזית שהציבה לעצמה (כאמור, לראשונה מזה חמש שנים), וזאת כבר לאחר שהתחזית ל-Q1 שניתנה בדוחות האחרונים היתה נמוכה מהצפי המוקדם. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-188.7 מיליון דולר, ירידה רבעונית של 15% וירידה שנתית של 4% (הירידה השנתית הראשונה מאז 2013), נמוך משמעותית מתחזית הקונצנזוס של 204.7 מיליון דולר. הרווח הנקי ירד בצורה חדה עוד יותר לרמה של 0.29$ למניה על בסיס non-GAAP, נמוך בכ-40% מהקונצנזוס של 0.49$ למניה, וירידה ניכרת מהרמה של 0.81$ ברבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות יציבות בשיעור הרווח הגולמי שנותר ברמה של 71.7%. שני הלקוחות הגדולים של מלאנוקס ברבעון היו HPE (הלקוח הגדול מסורתית) ו-Dell (שעלתה מעל הרף של 10% לאחר רכישת EMC, שגם נמניתה בין לקוחות מלאנוקס), כאשר שני לקוחות אלה הניבו כל אחד 13% מהכנסות הרבעון. בצד החיובי, החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים נאה של 35 מיליון דולר מפעילותה השוטפת, והגדילה את קופת המזומנים לרמה של 325 מיליון דולר (מזומנים נטו של כ-100 מיליון דולר, או כ-2$ למניה)".

 

"החולשה המובהקת בתוצאות מלאנוקס הגיעה מתחום האינפיניבנד, תחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות. הכנסות ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% במוצר ה-EDR (פתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה), המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. כנגד זאת, רשמה מלאנוקס צמיחה רבעונית של 13% בתחום האתרנט (עם צמיחה גבוהה עוד יותר במוצרי האתרנט החדשים), אך פעילות האתרנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגנט האינפיניבנד".

 

"בנוסף לדוחות החלשים של הרבעון הראשון 2017, הנהלת מלאנוקס סיפקה תחזית נמוכה מהצפוי גם לרבעון הבא, בו צופה הכנסות בטווח 205-215 מיליון דולר, נמוך מהצפי של 222 מיליון דולר, כאשר הרווח הגולמי צפוי בטווח של 70.5%-71.5%, ואילו הוצאות תפעוליות צפויות לגדול בקצב רבעוני של 3%-5%".

 

"הנהלת מלאנוקס הסבירה את החולשה בתחום האינפיניבנד בדחיית הזמנות מלקוחות בשוק ה-HPC – High-Performance Computing (שוק מחשבי העל, הנשען על השקעות הגופים הממשלתיים והחברות הגדולות), עקב דחיית השקה של פלטפורמת השרתים החדשה של אינטל – Skylake. למרות המצב, מלאנוקס הביעו תקווה כי ברבעונים הבאים תחול התאוששות בפעילות האינפיניבנד, ואף העריכה כי בשנת 2017 יציגו הכנסותיה בתחום זה צמיחה לעומת השנה שעברה. להערכתנו, מדובר ברף ציפיות גבוה במיוחד, המגלם צמיחה דו-ספרתית רבעונית בכל אחד מהרבעונים הבאים, דבר שנראה מאתגר נוכח שיעורי צמיחה נמוכים יחסית בשוק ה-HPC. מעבר לזאת, השקת פלטפורמת ה-Skylake החדשה עלולה אף להגביר את לחצי התחרות – כאשר בפלטפורמה זו צפויה אינטל לעשות אינטגרציה של פתרון Omni-Path המתחרה במוצרי האינפיניבנד של מלאנוקס". 

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


זהב 1
צילום: Pixbay

הזהב מעל 4,500 דולר: למה המשקיעים רצים למתכות היקרות?

מרכישות של בנקים מרכזיים ועד לריצה של משקיעים להצטייד במתכת שהוכיחה "אצירת ערך" לאורך ההיסטוריה; מה הגורמים שעומדים מאחורי הראלי ועד כמה הוא עוד יימשך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זהב כסף

הזהב טיפס לשיא חדש מעל 4,500 דולר לאונקיה, בראלי מרשים שמושך אחריו את כל שוק המתכות היקרות. גם הכסף, הפלטינה והפלדיום קבעו שיאים, כשהכסף עלה השנה בכ-150% והזהב ביותר מ-70% - ביצועים שלא נראו מאז 1979. מה מניע את העלייה הזו, ולמה דווקא עכשיו?


המתיחות בוונצואלה וגם הפד' דוחפים את הזהב למעלה

השילוב של סיכון גיאופוליטי וציפיות להורדות ריבית יצר סביבה אידיאלית למתכות היקרות. המתיחות המתגברת בוונצואלה, כולל צעדים אמריקאיים סביב תנועת מכליות נפט. ארצות הברית החריפה לאחרונה את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו, בין היתר באמצעות צעדים שמגבילים תנועת מכליות נפט וניסיון לצמצם יצוא ונצואלי בשווקים הבינלאומיים. ונצואלה אולי לא שחקנית מרכזית כמו סעודיה או רוסיה, אבל כל פגיעה בזרימת הנפט מוסיפה חוסר ודאות לשוק שגם כך מתמודד עם סיכונים גיאופוליטיים רבים. הופכת את הזהב לנכס מפלט מבוקש.

המתיחות בוונצואלה מצטרפת לרצף של מוקדים עם חוסר יציבות: המלחמה באוקראינה, גם המתיחות באזור שלנו והאי-ודאות סביב מדיניות החוץ והסחר של ארצות הברית. כשהרבה חזיתות פתוחות במקביל, המשקיעים פחות בוחרים “מי צודק” ויותר מחפשים הגנה. זהב וכסף נכנסים בדיוק למשבצת הזו.

החשש המרכזי הוא לא רק מהלחצים על הנפט עצמו, אלא גם מהמסר. כשהעימותים עוברים לאנרגיה, המשקיעים מתחילים לתמחר תרחישים רחבים יותר, של סנקציות, תגובות נגד ושיבושים בשרשראות אספקה. זה מעלה את רמת הסיכון בכל הכלכלה הגלובלית, ודוחף משקיעים להקטין חשיפה לנכסים תנודתיים ולעבור לנכסי מקלט - כמו זהב ומתכות יקרות. במקביל, השוק מתמחר המשך הורדות ריבית בארצות הברית גם בשנה הבאה, לאחר שלוש הפחתות השנה. מכיוון שלזהב אין תשואה שוטפת, סביבת ריבית נמוכה מעניקה לו יתרון יחסי מול נכסים אחרים.

במסחר באסיה, הזהב נסחר סביב 4,489 דולר לאונקיה לאחר שנגע ב-4,526 דולר. הכסף הגיע לכ-72.2 דולר לאונקיה, והפלטינה התקדמה לכ-2,335 דולר, עם עלייה של למעלה מ-4% בפלדיום. מדד הדולר ירד בכ-0.2%, מה שמסייע למחירי סחורות המתומחרות בדולרים.