אופנהיימר אחרי הצלילה במניית מלאנקוס: "עדיין קיים דאונסייד במניה"
מלאנוקס חברת מלאנוקס טכנולוגיות הישראלית הנסחרת בנאסד"ק (סימול: MLNX), פרסמה אמש לאחר תום המסחר בארה"ב את תוצאותיה הכספיות ופיספסה את התחזיות המוקדמות של האנליסטים בוול סטריט. אם לא די בכך, הנהלת החברה סיפקה תחזית מאכזבת להמשך הדרך. המניה הגיבה בצניחה של 12% בשלב שלאחר המסחר.
כעת, באופנהיימר מוציאים התייחסות לתוצאות החברה עם מסר ברור כי עדיין קיים חשש מאכזבות נוספות בהמשך השנה הנוכחית ובשנה הבאה, שצפויים להשפיע לרעה על תמחור המניה. כך נכתב:
"חברת מלאנוקס (סימול: MLNX) פרסמה אתמול לאחר סגירת מסחר את תוצאותיה לרבעון הראשון 2017, עם החמצה לעומת הקונצנזוס ותחזית נמוכה מהצפוי גם לרבעון הבא. נציין כי מדובר בפעם שניה בלבד במשך שנים רבות שהחברה מפספסת, כאשר הפעם הקודמת היתה, למי שזוכר, בשנת 2012, שנה שהביאה למשבר בעסקי מלאנוקס, ממנו לא הצליחה מניית החברה להתאושש עד כה. למרות התאוששות בפעילות החברה וצמיחה נאה בהכנסותיה וברווחיותה בחמש השנים האחרונות, נותרה מניית MLNX ברמה מחירים דומה למשך מספר שנים, וזאת נוכח החשש הגובר בקרב המשקיעים מהתחרות העתידית מצד ענקית השבבים אינטל, שפיתחה מוצר מתחרה Omni-Path לתחום תקשורת אינפיניבנד, תחום הליבה של מלאנוקס האחראי על מרבית ההכנסות ועל הרווחים של החברה הישראלית".
"ברבעון הראשון 2017 הציגה מלאנוקס דוחות חלשים במיוחד, כאשר החמיצה גם את התחזית שהציבה לעצמה (כאמור, לראשונה מזה חמש שנים), וזאת כבר לאחר שהתחזית ל-Q1 שניתנה בדוחות האחרונים היתה נמוכה מהצפי המוקדם. הכנסות הרבעון הסתכמו ב-188.7 מיליון דולר, ירידה רבעונית של 15% וירידה שנתית של 4% (הירידה השנתית הראשונה מאז 2013), נמוך משמעותית מתחזית הקונצנזוס של 204.7 מיליון דולר. הרווח הנקי ירד בצורה חדה עוד יותר לרמה של 0.29$ למניה על בסיס non-GAAP, נמוך בכ-40% מהקונצנזוס של 0.49$ למניה, וירידה ניכרת מהרמה של 0.81$ ברבעון המקביל אשתקד, וזאת למרות יציבות בשיעור הרווח הגולמי שנותר ברמה של 71.7%. שני הלקוחות הגדולים של מלאנוקס ברבעון היו HPE (הלקוח הגדול מסורתית) ו-Dell (שעלתה מעל הרף של 10% לאחר רכישת EMC, שגם נמניתה בין לקוחות מלאנוקס), כאשר שני לקוחות אלה הניבו כל אחד 13% מהכנסות הרבעון. בצד החיובי, החברה ייצרה הרבעון תזרים מזומנים נאה של 35 מיליון דולר מפעילותה השוטפת, והגדילה את קופת המזומנים לרמה של 325 מיליון דולר (מזומנים נטו של כ-100 מיליון דולר, או כ-2$ למניה)".
- איל וולדמן נבחר כמועמד לקבלת פרס ישראל - השר קיש ביטל אותו במפתיע
- החברה הכי גדולה בארץ - שווה 270 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החולשה המובהקת בתוצאות מלאנוקס הגיעה מתחום האינפיניבנד, תחום הליבה האחראי על 51% מהכנסות החברה ועל נתח גדול יותר מהרווחיות. הכנסות ממוצרי האינפיניבנד ירדו בקצב שנתי של 14% ובקצב רבעוני של כ-20%, וזאת למרות צמיחה שנתית מרשימה של 89% במוצר ה-EDR (פתרון קישוריות התומך בתעבורת נתונים בקצב של 100 גיגהביט לשניה), המהווה כ-40% מפעילות האינפיניבנד. כנגד זאת, רשמה מלאנוקס צמיחה רבעונית של 13% בתחום האתרנט (עם צמיחה גבוהה עוד יותר במוצרי האתרנט החדשים), אך פעילות האתרנט האחראית כבר על נתח הכנסות של 43%, אינה מצליחה לחפות על ירידת ההכנסות בסגנט האינפיניבנד".
"בנוסף לדוחות החלשים של הרבעון הראשון 2017, הנהלת מלאנוקס סיפקה תחזית נמוכה מהצפוי גם לרבעון הבא, בו צופה הכנסות בטווח 205-215 מיליון דולר, נמוך מהצפי של 222 מיליון דולר, כאשר הרווח הגולמי צפוי בטווח של 70.5%-71.5%, ואילו הוצאות תפעוליות צפויות לגדול בקצב רבעוני של 3%-5%".
"הנהלת מלאנוקס הסבירה את החולשה בתחום האינפיניבנד בדחיית הזמנות מלקוחות בשוק ה-HPC – High-Performance Computing (שוק מחשבי העל, הנשען על השקעות הגופים הממשלתיים והחברות הגדולות), עקב דחיית השקה של פלטפורמת השרתים החדשה של אינטל – Skylake. למרות המצב, מלאנוקס הביעו תקווה כי ברבעונים הבאים תחול התאוששות בפעילות האינפיניבנד, ואף העריכה כי בשנת 2017 יציגו הכנסותיה בתחום זה צמיחה לעומת השנה שעברה. להערכתנו, מדובר ברף ציפיות גבוה במיוחד, המגלם צמיחה דו-ספרתית רבעונית בכל אחד מהרבעונים הבאים, דבר שנראה מאתגר נוכח שיעורי צמיחה נמוכים יחסית בשוק ה-HPC. מעבר לזאת, השקת פלטפורמת ה-Skylake החדשה עלולה אף להגביר את לחצי התחרות – כאשר בפלטפורמה זו צפויה אינטל לעשות אינטגרציה של פתרון Omni-Path המתחרה במוצרי האינפיניבנד של מלאנוקס".
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרומה למדע, סביבה ובריאות
העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.
