הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

סיום מסחר באסיה: היבשת חתמה במגמה מעורבת, מדד שנגחאי סיים בראלי

אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה אסיה
יום המסחר באסיה הגיע לסיום והמדדים סגרו במגמה מעורבת. המומנטום באסיה הגיע אל היבשת מעבר לים ומקורו באירופה. אתמול (ה') דווח כי ממשלת יוון אינה מתכוונת לשלם את החוב אותו היא אמורה לשלם היום לקרן המטבע הבינ"ל. יוון התחייבה כי תעביר את כל תשלומי יוני בתשלום אחד בסוף החודש הנוכחי. נזכיר כי יוון חייבת לבצע החודש החזר חובות בהיקף של 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע וזאת ב-3 תשלומים שהראשון היה אמור להיות היום (מה שכאמור לא יתרחש). את הירידות הוביל מדד ההאנג סנג 1.75%  לאחר מכן ניתן למצוא את מדד הניקיי עם ירידות של  0.13%, מדד שנגחאי סיים את המסחר בעליות של 1.5%, לאחר שהתאפיין בתנודתיות חדה לאורכו של יום המסחר. סין בפרט ומזרח אסיה בכלל הינם יבואנים גלובאליים עיקריים לנפט. בתוך כך, עקבו הלילה שווקי אסיה בהתעניינות רבה בהתפתחויות בשוק הזהב השחור, עם ההתקרבות של פגישת ארגון אופ"ק בשבוע הבא. רוב השוק צופה כי הפגישה בוינה תסתיים ללא החלטות דרמטיות, אך הסוחרים של הנפט יבקשו להבין אם הפגישה מסיימת את המומנטום החיובי ששולט בשוק מאז אמצע אפריל. מדד שנגחאי "סבל" הלילה מתונדתיות חדה, כאשר הוא מוחק 2% עליות מוקדמות ועובר לירידות. אתמול (ה') המדד איבד בנקודה מסוימת כ-5% משווי לאור החדשות שבית ההשקעות וברוקארז' גולדן סאן (Golden Sun) מקפיא את כל הפעילות הפיננסית שלו בבורסת צ'יינקסט (Chinext). בעקבות התנדותיות הדעות חלוקות לגבי ההשפעה שיש לסיום פעולות ההלוואות של בית ההשקעות בצ'יינקסט. קאתרין יאנג טענה בפני רשת החדשות CNBC כי הירידה בפעילות ההלוואות היא בשורה טובה לשוק המניות הסינית. "זה מהדק את פעילות האשראי במדינה, בדומה להודעה הממשלתית על כך שהיא תקים מטריית בטחון לעסקים מלפני כמה חודשים". בכל מקרה לא ניתן להתעלם מהמומנטום החיובי של מדד שנחאי כאשר זה הניב תשואה של 10.4% בחודש האחרון.  מדד הניקיי המדד יורד הבוקר בהובלת מניות החברות היצואניות של המדינה כמו טויוטה ומיצובישי שיורדות מעל ל-1%. סוני ירדה במעל ל-1.4%. הירידות מוסברות על ידי התחזקות היין אל מול סל המטבעות שיחליש את היצוא של אותן חברות. מניית חברת שארפ סבלה ממונטום שלילי לאור השמועות על בעיות בחברה בנוגע לטכנולוגיית הסלולאר של החברה. המנייה יורדת 1.2%. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הכל מנופח השוק צריך לעבור מימוש (ל"ת)
    יוסי 05/06/2015 10:35
    הגב לתגובה זו
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |
נושאים בכתבה בירוקרטיה עובדים


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.

להמשך הכתבה לחץ כאן