בורסות אסיה במגמת עליות: הניקיי היפני התחזק ב-0.3%

למרות המהומות, מדד ההאנג נאנג בהונג קונג מזנק לקראת סיום עם עלייה של 0.6%, הין ממשיך להתחזק
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה אסיה

המדדים המובילים בבורסות מזרח אסיה סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת עם נטייה לעליות, כאשר הניקיי היפני סגר בירוק -0.3% וכמעט כל שאר המדדים סוגרים כמותו.

סנטימנט המשקיעים נפגע עקב ירידת מדד מנהלי הרכש בסין (PMI) לשפל של 8 חודשים בספטמבר. המסחר התאפיין בדלות יחסית לנוכח אי המסחר במדינות הודו, דרום קוריאה ושנגחאי.

המסחר במדד האנג סאנג בהונג קונג, חודש לאחר יומיים חג במחוז. המדד החל את המסחר מנקודת השפל הנמוך ביותר מאז תאריך 25 ליוני (22,691 נקודות). לקראת סגירה זינק המדד עם עלייה נוכחית של 0.57%, לנוכח קריאתו של מושל העיר הונג קונג, לונג צ'ון יינג להידברות, בין שני הצדדים השלטון והמפגינים.

לבנתיים, השלטונות והמשטרה נמנעות מהפעלת אלימות במחוז ולכן לא נרשמו מקרים חריגים בהתנגשויות הרשויות והמוחאים הלילה. עם זאת, עד כה גם הרשויות הסיניות נמנעו להתבטא בנוגע למחאות המפגינים, על "בדיק" המועמדים לרשות המחוז, בשנת 2017, למרות דרישות המפגינים. לכן קיים עדיין הפוטנציאל להתדרדרות אלימה במחוז.

הין שב לעלות אל מול הדולר בלילה האחרון ב- 0.42%, ממשיך במגמת עלייה חודשית של 3.9%. עלייה גבוהה מדי של הין, יכולה לפגוע בייצוא היפני וכמו כן, מסמלת התכווצות בתנאי האשראי העולמיים.

הירידה בקצב הצמיחה

מוקדם יותר, התראיין ראש מכון המחקר לאסיה- פסיפיק לשעבר והיום משקיע מוסדי, פטריק צ'ובאנק (Patrick Chovanec). פטריק הסביר בפני רשת הטלוויזיה Cnbc, את הסיפור מאחורי הירידות האחרונות במדדי המניות של המזרח הרחוק. לטענתו, הסיפור שכרגע מעסיק את המשקיעים הוא מחאות הדמוקרטיים בהונג קונג, שמהווים את האתגר הממשלתי הגדול ביותר מאז שנת 1997, עת הרשויות הסיניות שבו להונג קונג.לדבריו , פוטנציאל להדרדרות אלימה באזור נותר גבוה.

צ'ובנק הוסיף ואמר שהסיפור שבאמת אמור להעסיק את המשקיעים הוא המשך ירידת קצב הצמיחה בסין שעוד תאט אף יותר בטרם תשוב להתגבר. אך המצב אינו שלילי כפי שניתן לחשוב. לטענתו, הסדר הכלכלי המוכר של השנים האחרונות בו הצרכן האמריקני מופיע בצד הביקוש ובצד ההיצע נמצאים מדינות המזרח ובמיוחד סין ישתנה בעתיד הקרוב.

קיראו עוד ב"גלובל"

המצב יתאזן

צ'ובנק: "ההשפעה על הכלכלה הגלובאלית של צמצום הייצוא בסין היא דווקא חיובית. סין מנוע לצמיחה אמריקנית או גלובלית האמריקנית כפי שרבים חושבים. אני חושב שמה שנראה מעתה הוא היווצרות של תשתית ייצור וייצוא בארה"ב וביקושים למוצרים מצד סין. רזרבות המטבע הזר ובמיוחד הדולרים שסין אגרה לאורך השנים האחרונות אינן יכולות להמריץ את הכלכלה הסינית, אך במקרה הצורך, הסינים יכולים לתמוך בצריכה המקומית במדינה. במשך שנים הסינים ייצרו יותר מאשר צרכו, לכן עתה הם יכולים לצרוך יותר ממה שהם מכתכוונים לייצר .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.