מיוחד

שרודרס מזהיר: "זרימת הכסף ניפחה את האג"ח הממשלתיות - זו הבועה הבאה"

כתב Bizportal שוחח בלונדון עם אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר בענקית ניהול הנכסים. מה צפוי לקרות כשההתערבות תיפסק?
אבי שאולי | (3)

"הבועה הבאה שעלולה להתפוצץ היא האג"ח הממשלתיות", כך אמר ל-Bizportal אזאד זאנגאנה, כלכלן בכיר בחברת ניהול הנכסים שרודרס (Schroders). הבנקים המרכזיים בעולם, ובמיוחד בארה"ב, רכשו בשנים האחרונות אג"ח מדינה ושמרו על מחיר גבוה ותשואה נמוכה.

זאנגאנה מזהיר שהמחירים הגבוהים של האג"ח אינם נובעים מכוחות שוק אמיתיים, אלא מהתערבות ממשלתית מכוונת שתיפסק בבוא העת. ריבית נמוכה וצמיחה כלכלית מביאים להשקעה במניות, על פני השקעה באג"ח ממשלתית, הנחשבת לסולידית יותר.

זאנגאנה: "מרבית הכסף שהבנקים המרכזיים הזרימו לשווקים הגיע בעיקר ישירות לאג"ח ממשלתיות. מודלים כלכלים מראים שהתשואה על האג"ח אמורה להיות יותר גבוהה בהסתמך על הצמיחה הכלכלית שאנו נהנים ממנה, ולכן המסקנה היא שההקלה הכמותית דיכאה משמעותית את התשואות על האג"חים".

הבנקים המרכזיים בעולם הזרימו לשווקים 8 טריליון דולר מאז נפילת להמן ברדרס ופרוץ המשבר בשנת 2008. במקביל הבנקים בעולם שומרים על ריבית נמוכה מאוד, כמעט אפסית וכתוצאה מכך שוקי המניות אטרקטיבים הרבה יותר מאג"ח ממשלתיות.

לפני כן הרצה אזאד זאנגאנה בנושא "תחזית כלכלית גלובאלית", שם הסביר כי כלכלות ארה"ב וגרמניה כבר התאוששו מהמשבר, אך מדינות רבות באירופה כמו ספרד, איטליה ויוון עדיין נאבקות. להערכתו המיתון באירופה כבר הגיע לתחתית והשאלה היא רק מתי תגיע היציאה.

אחת הבעיות הגדולות של אירופה היא התמודדות עם עלויות שכר גבוהות יחסית של עובדים. זאנגאנה מעריך שהיחס יבן עלות העובד לתפוקה שהוא נותן בעייתית במיוחד במדינות איטליה, ספרד וצרפת. זאת לעומת אירלנד, ארה"ב ואנגליה.

Schroders קיימה בסוף שבוע שעבר את הכנס השנתי שלה בלונדון. מפגן כוח של חברה המנהלת נכסים בהיקף של 416 מיליארד דולר, בעיקר עבור משקיעים מוסדיים. החברה מעסיקה 3,500 עובדים ב-27 מדינות ברחבי העולם. מניותיה נסחרות בבורסה הראשית בלונדון (סימול SDR) לפי שווי של כ-8 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אריאל - מנתח טכני 20/11/2013 19:22
    הגב לתגובה זו
    מי שמבין קצת בניתוח טכני לטווח ארוך רואה שהמדד עלה מ- 600 נקודות בשנת 2009 עד לשיא ב- 1340 ואז עשה תיקון טכני ל-1000 נקודות. העלייה הפעם צריכה לשאת אותו מעבר לרמה של 1340 היות שבזמן התיקון מדד macd לא חצה את עקום הפעולה כלפי מטה.
  • 2.
    הכריש 20/11/2013 14:35
    הגב לתגובה זו
    חברים זה לא נרמלי מה שקורה בבורסה
  • 1.
    הכריש 20/11/2013 14:33
    הגב לתגובה זו
    אני 20 שנה בבורסה אבל אפעם לא היהה דבר כזה כמו שקורה היום אבר את הסי נראה לי שיש בועה בבורסה שלנו יש הרבה כרשים שמרצים את הבורסה חברים אפו היהה דבר כזה שהבורסה 7 חודש סחכה תנגו וחודש אחד 15 אחוז זה לא נרמלילהריץ מניות5 שנים לא עברה את הסי והיום שהמצב לא טוב עים גל של פיטורים והכול טוב זה אומר שהבורסה מתנהלת כמו בת יענה זה מפחיד שמה שקורה בבורסה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.