"סיוה יכולה להיות אנבידיה הבאה"- אבל הדרך לשם עוד ארוכה
סמנכ"ל הכספים של סיוה, יניב אריאלי, מפגין אופטימיות: "בינה מלאכותית בקצה זה הדבר הגדול הבא עבורנו, התחרות שלנו שם היא בעיקר פיתוחים פנימיים ולכן אנחנו מאמינים שיש לנו יתרון"
סיוה Ceva Inc. 2.44% היא חברה קטנה במונחים של וול סטריט עם שווי שוק של קצת מעל 500 מיליון דולר, אבל היא פועלת בתחום מעניין עם מודל יחסית חריג - הכנסות מרישוי. חברה אחרת שפועלת כך, אך גדולה ממנה בהרבה היא ARM. סיוה לא מייצרת שבבים, היא מייצרת עיצובים לשבבים, "מתכונים", אותם היא מוכרת ליצרני שבבים קטנים יותר שיכולים לספק ללקוחות הקצה שבבים בזול יותר מאשר השחקניות הגדולות כמו ברודקום או אינטל.
כל שנה מיוצרים כ-2 מיליארד מכשירים ברחבי העולם שמכילים את העיצובים של סיוה, כשהשוק העיקרי שלה הוא תקשורת, כלומר שבבי Wi-Fi, בלוטות', תקשורת סלולרית בכל הדורות (4G, 5G) ועוד, כששם היא שולטת בכ-2 שליש מהשוק. סיוה היא חברה ותיקה שקיימת כבר מעל 20 שנה אבל היא מסתכלת קדימה, כשהדבר הבא לדברי החברה הוא AI בקצה, כלומר במקום שהשאלה שאתם שולחים לצ'אט GPT תישלח לענן, המודל ירוץ על המכשיר שלכם, מה שיהפוך את זמן התגובה למהיר יותר, ולדברי סמנכ"ל הכספים יניב אריאלי, שהגיע לספר על החברה בכנס השנתי של אופנהיימר, הפוטנציאל של החברה בתחום גדול מאוד: "זה שוק של 40 מיליארד מכשירים בשנה, אנחנו יכולים להיות אנבידיה הבאה", הוא אומר, אבל כמובן שכל קשר בין סיוה לאנבידיה הוא מקרי. שתיהן נמצאות בשוק השבבים ובזה הקשר נגמר.
עם זאת, את השנה סיוה לא פתחה בצורה המיטבית - היא פספסה את צפי האנליסטים להכנסות של 26.55 מיליון דולר ודיווחה רק על 24.2 מיליון דולר, ובתגובה אחרי הדוחות המניה צנחה ב-20% ומתחילת השנה היא כבר במינוס 32.7%: "לא התחלנו את השנה מעולה", אומר אריאלי, "אבל גם עם גידול מתון בהכנסות אנחנו יכולים להציג רווחיות מעולה", נתון נוסף שהדאיג את המשקיעים הוא מספר הסכמי הרישוי עליהם חתמה סיוה ברבעון שעמד על 11, קצב שנתי של כ-44, כשלפי אריאלי החברה אמורה לחתום על כ-50-60 הסכמים בשנה.
- סיוה הכתה את הציפיות - המניה מזנקת
- סיוה פספסה את צפי האנליסטים; המניה נופלת ב-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש לנו 160 מיליון דולר בקופה ללא חוב", מסביר אריאלי. "יש לנו כ-200 פטנטים. אנחנו חברה גלובלית, מוכרים גם באסיה, בארה״ב ובאירופה. מרכזי הפיתוח הגדולים הם בישראל, צרפת, ארה"ב, סרביה ויוון. המודל העסקי הוא מתן זכות שימוש לטכנולוגיות. לוקח לנו בין שנה לשנתיים לפתח קו מוצרים חדש, ואנחנו לא עושים התאמה ללקוח ספציפי כי כל קו מוצרים מאוד גמיש", אומר אריאלי.
"תחום הפעילות הראשון הוא כאמור תקשורת. השני הוא חישה: סנסורים, מצלמות, ביטול רעשים ועוד. התחום החדש הוא בינה מלאכותית. כל התחום הזה נמצא הרבה שנים בענן ואנחנו עוזרים להביא אותו למטה למכשיר הקצה. תמצאו אותנו בכל מכשירי הקצה, גם בתחנות הבסיס ובתשתית וגם במכונות תעשייתיות", אומר אריאלי. "אנחנו מחזיקים גם נתחי שוק גדולים. בעולם ה-IoT סלולרי אנחנו עם נתח שוק של 40%, בבלוטות׳ עם 30%. בתחנות בסיס של 5G אנחנו עם 33%. אנחנו מומחים גם במודמים סלולריים עם נתח שוק של 13%, ו-7% ב-Wi-Fi, ושני התחומים האחרונים יגדלו בשנים הבאות".
- איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות
- הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מה בעצם הצעת הערך שלכם?
"נניח שאתה בונה היום אוזניה. אתה מומחה לסאונד ואתה בונה את האוזניה כדי שיהיה בה את הסאונד הכי טוב. אתה רוצה שהיא תהיה אפשרית לחיבור עם בלוטות', אבל אתה איש סאונד. אם אתה רוצה היום לבנות אוזניה עם בלוטות' אתה צריך מישהו שעושה את זה. אתה יכול לקנות שבב בלוטות' יקר מברודקום או אינטל, או שאתה יכול לקנות מיצרנית זולה יותר שמייצרת עם הרישיון שלנו, ולחסוך הרבה כסף".
איך אתם יכולים לגבות יותר מהלקוחות?
"אפשר להעלות מחירים, עשינו את זה, אבל זה לא משהו שיכול להחזיק לאורך זמן. חלק מהאסטרטגיה היא להביא יותר ערך כדי שנוכל להעלות את המחיר. אנחנו רוצים לתת ללקוח יותר יכולות. אם התחלנו בבלוטות' למשל, אפשר היום לעשות היום שבב שמשלב בלוטות' עם Wi-Fi, לחסוך ללקוח רכישה של שני שבבים, ולגבות ממנו יותר, כשמהצד שלנו זה יכול להיות גם פי 2-3 מאם היינו מוכרים שבב בלוטות' רגיל, כשהלקוח מצדו עדיין חוסך משמעותית. זו דוגמא מעולם התקשורת, בעולם האודיו-וידאו למשל אנחנו יכולים להוסיף תוכנה ואז לגבות מחיר גבוה יותר".
המתחרים שם זה בעיקר פיתוחים פנימיים, אבל זה לוקח למתחרים זמן. אם אתה יצרן טלוויזיה למשל שרוצה להכניס AI למכשירים, זה ייקח לך זמן כי אתה לא מגיע מהעולם הזה. אנחנו מגיעים משם ולכן לנו זה יותר קל. ויש עוד חברות ענק שיודעות לעשות IP ומשחקות במגרש הזה, כמו גם קיידנס Cadence Design Systems Inc. 2.32% , סינופסיס Synopsys Inc. 1.77% , וארם ARM Holdings .
איזה יצרני קצה עובדים איתכם?
"און סמיקונדקטור, נובהטק, סמסונג, LG, נוקיה, רנסאס ועוד. יתרנית מעניינת אחת היא Boat, יצרן המכשירים הלבישים הכי גדול בהודו שפונה בעיקר לשוק הלואו קוסט. בגלל שהם לוקחים מאיתנו IP בכמה תחומים ההכנסה שלנו מהם גדולה. רנסאס למשל מפתחת לעולם הרכב, לקראת סוף השנה שעברה היה שבב שלה עם IP שלנו שנכנס לעולם הרכב עם יכולת ADAS, עזרה לנהג".
כמה עובדים יש בחברה וכמה מתוכן בפיתוח?
"יש בחברה 400 עובדים, מתוכן כ-300 עובדי פיתוח, כ-75%".
מה מייחד את סיוה?
"יש לנו חברה שבונה את עצמה על ריבוי טכנולוגיות וריבוי שווקים. זה משהו ייחודי, יש לנו נתח עולמי מרשים. בגלל שיש לנו את נתחי שוק גדולים יש לנו גם אמינות שאנחנו יכולים להמשיך ולהוסיף ערך. הרווחיות הגולמית שלנו היא קרוב ל-90% כי אין ייצור, והרעיון הוא להתרחב גם דרך רכישות".
- 1.ירוק ולא גראס (ל"ת)תנו לי ממה שהוא מעשן 19/05/2025 20:51הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
יהלומן, נוצר באמצעות AIאיך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.
הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.
במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש
A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.
הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.
- טיילור סוויפט והמכסים על הודו מרימים את מניות היהלומים
- 'יהלומים הם לנצח'? הסוף המר של יהלומי המעבדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים.
כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות
שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”
