גוגל
צילום: טוויטר

וול סטריט יוצאת להגנת גוגל: "התגובה מוגזמת, גוגל עדיין המלכה"

אחרי שנפלה אתמול בעקבות דבריו של בכיר אפל שהצביע שהיקף החיפוש של המשתמשים יורד, האנליסטים בוול סטריט מרגיעים: "אפל משרתת את האינטרסים של עצמה"; גוגל מצדה טוענת שהיקף החיפוש דווקא עולה, גם בקרב המכשירים של אפל
רוי שיינמן | (4)

יום לאחר הצלילה במניית אלפאבית Alphabet -0.65%  , האנליסטים בוול סטריט מנסים להרגיע את הרוחות. הירידה החדה במניית החברה, שהגיעה אתמול עד ל-9% בעקבות עדותו של בכיר אפל במסגרת משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל, נבלמה היום כשגוגל מקבלת גיבוי מרוב בתי ההשקעות הגדולים.


החשש: אפל פותחת את הדלת למתחרות של גוגל

הסערה החלה אתמול, כשאדי קיו, סגן נשיא בכיר לשירותים באפל, העיד במסגרת התביעה של משרד המשפטים האמריקאי נגד אלפאבית, חברת האם של גוגל. קיו חשף לראשונה כי מספר החיפושים בדפדפן ספארי של אפל ירד, ולדבריו מדובר באינדיקציה לכך שמשתמשים החלו לעבור לכלי בינה מלאכותית חדשים, כמו Perplexity ו-ChatGPT, במקום להסתמך על מנועי החיפוש המסורתיים.


במסגרת השותפות בין אפל וגוגל, האחרונה משלמת לאפל כ-20 מיליארד דולר בשנה כדי להיות מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל במכשירי אייפון. כל רמז לכך שההסכם הזה עלול להתערער, כפי שמשתמע מדברי קיו, מהווה איום מהותי על אחד ממקורות ההכנסה המשמעותיים של גוגל, ומכאן נבעה גם תגובת השוק החדה.


החשש העיקרי בקרב המשקיעים הוא שאם אפל תתחיל לשלב מנועי חיפוש מבוססי בינה מלאכותית כחלופות לגוגל, ייפתח פתח לתחרות חדשה בשוק החיפוש, תחרות שעלולה לפגוע ישירות בדומיננטיות של גוגל ובחוזי הענק שלה.


האנליסטים מרגיעים: אפל מנסה לשרת את האינטרס של עצמה

למרות הסנטימנט השלילי, היום נשמעים קולות אחרים בוול סטריט. גופים כמו ג'פריס, ג'יי.פי. מורגן, סיטיגרופ ו-TD Cowen פרסמו סקירות מרגיעות שמצביעות על כך שהתגובה של השוק מוגזמת. בכולם שמרו על המלצת "קנייה" או "משקל יתר" למניית גוגל.


ברנט ת'יל, אנליסט בכיר בג'פריס, הסביר כי ייתכן שדבריו של קיו נועדו לשרת דווקא את האינטרס של אפל - להציג את שוק החיפוש כתחרותי במטרה להגן על שיתוף הפעולה עם גוגל בפני הרגולטורים. גם הארלן סור מג'יי.פי. מורגן טען כי לאפל יש אינטרס להחליש זמנית את תדמית השליטה של גוגל, כדי להבטיח את המשך ההסכם מבלי להסתבך בהאשמות על יצירת מונופול.


"תשלום של 20 מיליארד דולר בשנה הוא מנוע רווחים אדיר עבור אפל", כתב ת'יל. "לכן סביר להניח שהיא תמשיך להעדיף את גוגל כברירת מחדל, תוך שהיא מצביעה על תחרות מצד מודלים מבוססי AI כדי לרכך את הביקורת הרגולטורית".

קיראו עוד ב"גלובל"


גוגל מבהירה: החיפושים דווקא עולים

למרות העדות המטרידה של קיו, בגוגל ניסו להוריד את הלחץ. בהודעה שפרסמה החברה נמסר כי "אנחנו ממשיכים לראות צמיחה כללית בחיפוש, כולל גידול במספר החיפושים שמגיעים ממכשירי אפל".


מעבר לכך, גם הפיתוחים של גוגל בתחום הבינה המלאכותית תופסים תאוצה. TD Cowen ציינו כי ה-AI Overview, הפיצ'ר החדש שמסכם תשובות בתוך מנוע החיפוש באמצעות מודל הבינה המלאכותית Gemini, כבר הגיע ל-1.5 מיליארד משתמשים חודשיים ב-140 מדינות. לפי הדו"ח, החיפושים החדשים הללו מייצרים לגוגל הכנסות דומות לאלה של חיפושים רגילים, דבר שמרגיע את החששות מפני פגיעה במודל הפרסום.


האם ה-AI באמת מאיים על גוגל?

מאז ש-OpenAI השיקה את ChatGPT בסוף 2022, חברות ענק רבות השקיעו מאמצים אדירים בפיתוח כלים חלופיים לחיפוש מבוססי AI. מיקרוסופט שילבה את Copilot בחיפוש של Bing, אפל משלבת את ChatGPT כחלק מהפלטפורמה החדשה שלה, Apple Intelligence, ואפילו שחקנים חדשים כמו Perplexity מתחילים לצבור אחיזה בשוק.


עם זאת, גוגל לא יושבת בחיבוק ידיים. היא מציעה לא רק את חיפושי ה-AI Overview, אלא גם מנוע חיפוש נפרד המבוסס כולו על Gemini. המשמעות: גוגל ממשיכה להוביל גם בזירת החיפוש וגם בזירת ה-AI, ובינתיים הנתונים מראים כי היא שומרת על מעמדה.


המשפט שמאיים לפרק את גוגל

הירידות האחרונות במניית גוגל לא מגיעות רק על רקע החששות מפני התחרות מבוססת בינה מלאכותית, הן גם קשורות לשורת חקירות שמובילות רשויות ההגבלים בארה"ב נגד החברה. במוקד החקירה עומדת הטענה כי גוגל מנצלת את שליטתה במנועי החיפוש והדפדפנים כדי לבלום תחרות ולהרחיב את שליטתה בתחום המתפתח של הבינה המלאכותית.


מודלים כמו Gemini של גוגל או ChatGPT של OpenAI תלויים בגישה למאגרים עצומים של מידע מהאינטרנט. לגוגל, שמחזיקה בכ-90% משוק החיפוש, יש יתרון מהותי על פני המתחרים: מאגרי מידע גדולים ומגוונים שמתעדכנים באופן שוטף. התובעים הפדרליים טוענים כי היתרון הזה הוא לא תוצאה של תחרות הוגנת, אלא של חסימות שיטתיות שמונעות משחקנים אחרים גישה להיקף מידע דומה.


אם בית המשפט יקבל את הטענות ויורה על פיצול נכסים מרכזיים כמו כרום או שיתוף כפוי של מאגרי המידע, תיתכן רעידת אדמה בשוק: שחקנים כמו OpenAI, Yahoo ואחרים כבר מאותתים כי הם מעוניינים לרכוש את כרום אם אכן יעלה על המדף. עבורם, פיצול גוגל עשוי להיות נקודת מפנה שתאפשר להם לגשר על הפער הטכנולוגי מול אחת השחקניות החזקות ביותר בתעשייה.


הדיונים המשפטיים מעלים גם שאלות עקרוניות: האם הפיצול יקדם חדשנות או דווקא יבלום אותה? יש החוששים כי ניסיון לפרק את היתרון של גוגל יביא לנזק, למשל אם יוחלט לסגור את פרויקט הקוד הפתוח כרומיום שעליו בנוי כרום. מהלך כזה עלול לפגוע גם בדפדפנים אחרים כמו Brave ולצמצם את חופש הבחירה של המשתמשים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עיד 09/05/2025 20:00
    הגב לתגובה זו
    כשאני צריך לדפדף שני עמודים כדי למצוא כתבהמידע לא ממומן ומוטה ברור למה צאט גיפיטי ודומיו מצליחים גם בקטגוריית החיפוש.בנוסף למודלים יש גישה לדאטה מוגן בזכויות יוצרים. אם לא שתי הנקודות הללו גוגל היו נשארים מנוע החיפוש האידאלי
  • 3.
    אנונימי 09/05/2025 00:52
    הגב לתגובה זו
    שווה לקנות במכפיל 7
  • 2.
    אוהד 08/05/2025 20:59
    הגב לתגובה זו
    מלכה או לא בטוח לא שפחה
  • 1.
    אנונימי 08/05/2025 19:52
    הגב לתגובה זו
    החברה מלכת האינטרנט. יוטיוב לבדו ענן בינה מלכותית הדור הבא של המחשבים קוונטים. נוצר כאן סיטואציה שמעולם לא נצפתה. החולשה בדפדפן תומחר בדיפסיק. תמחרו כבר אפל שמפל הכל חרטה.
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה

ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה

אדיר בן עמי |

הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.


התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.


הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.


ההליך צפוי לקחת חודשים

במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.


המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.