החברה שכמעט חסינה מהמכסים - למה לצפות בדוחות נטפליקס?
נטפיקס ריסקה את תחזית המנויים החדשים ברבעון הקודם, והמניה שלה עד כה מפגינה חסינות מפני מלחמת הסחר העולמית; איך נטפליקס מצליחה להתמודד בהצלחה עם המכסים ולמה לצפות בדוחות?
ענקית הסטרימינג נטפליקס Netflix, Inc -1.49% תדווח על תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה ביום חמישי אחרי המסחר בתור אחד מהמניות שבינתיים שורדת לא רע את מלחמת הסחר העולמית - בעוד ה-S&P 500 והנאסד"ק איבדו מתחילת השנה 8.8% ו-13.4% בהתאמה, מניית נטפליקס דווקא בפלוס 3% והיא נסחרת לפי שווי של 392.8 מיליארד דולר, עלייה של 46% לעומת אותה נקודה בשנה שעברה. איך נטפליקס לא נפגעת מההתפתחויות האחרונות ולמה לצפות בדוחות?
האנליסטים מצפים לצמיחה חזקה
לפי תחזיות
האנליסטים, נטפליקס צפויה לדווח על הכנסות של 10.5 מיליארד דולר - צמיחה של 12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח צפוי לעמוד על 5.72 דולר למניה, עלייה של כ-8% לעומת רווח של 5.28 דולר למניה לפני שנה.
הבנקים הגדולים כמו ג'יי פי מורגן ומורגן סטנלי אופטימיים לגבי החברה. בג'יי פי מורגן הגדירו את נטפליקס כ"חברה העמידה ביותר" שהם עוקבים אחריה, עם קהל משתמשים נאמן שצורך בממוצע שעתיים ביום של תוכן. הבנק העניק למניה דירוג "תשואת יתר" ומחיר יעד של 1,025 דולר, אפסייד של כ-11%. במקביל, במורגן סטנלי רואים בירידת המניה לאחר הכרזת המכסים של טראמפ "הזדמנות קנייה", וממשיכים להמליץ על המניה כאחת ההשקעות הטובות בתקופה הנוכחית.
14 מתוך 18 אנליסטים שעוקבים אחר המניה מדרגים אותה כ"קנייה", ומחיר היעד הממוצע שלהם עומד על 1,097 דולר, אפסייד
של כ-19% על המחיר הנוכחי. לצד התוצאות, המשקיעים יעקבו אחר נתונים אחרים כמו תזרים המזומנים החופשי, שצפוי להגיע ל-8 מיליארד דולר ב-2025, ורמת ההשקעות בתוכן שצפויה להגיע ל-18 מיליארד דולר השנה.
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- פרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרסומות מביאות מנויים חדשים, והגיימינג עשוי להפוך למנוע צמיחה חדש
אחת ההתפתחויות המרכזיות בפעילות של נטפליקס בשנה האחרונה היא מודל הפרסומות החדש שהשיקה, שמושך אליו מנויים חדשים בזכות תג מחיר נגיש יותר. לפי גורמים בחברה, המנוי מבוסס הפרסומות הפך לערוץ הכנסות משמעותי, והתחזיות הן שהמודל יתרחב
בעתיד לשווקים נוספים. האנליסטים מעריכים כי נטפליקס מצליחה להרוויח לא רק ממנויים חדשים אלא גם מיחס המרה גבוה מפרסומות, במיוחד כשמשווים אותה לפלטפורמות מתחרות.
גם בגזרת המנויים, החברה צפויה לשמור על מגמת צמיחה - בדוחות הקודמים החברה ניפצה את התחזיות כשדיווחה על תוספת של 18.9 מיליון מנויים חדשים, לעומת הצפי שהיה לתוספת של רק 9.18 מיליון מנויים חדשים.
גם מודל התוכן הבינלאומי, שכולל השקעות בתוכן במספר מוקדים ברחבי העולם, ממשיך להוכיח את עצמו: יותר מ-60% מהתכנים בפלטפורמה
הם זרים, והצלחות גלובליות כמו "משחקי הדיונון", "בית הנייר" ו-"100 שנים של בדידות" הראו שהאסטרטגיה של השקעה ביוצרים זרים משתלמת.
- אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תחום נוסף שבו נטפליקס משקיעה לאחרונה הוא גיימינג. החברה ממשיכה לבחון את התחום כאפיק חדש ליצירת הכנסות
ולמשיכה של מנויים חדשים, וזאת באמצעות רכישת אולפני פיתוח והשקה של משחקים המבוססים על הסדרות האהובות. אף שההשפעה על ההכנסות בשלב הזה שולית, נטפליקס רואה בתחום פוטנציאל גדול שיכול להגביר את המעורבות היומית של המשתמשים עם הפלטפורמה.
איך נטפליקס הפכה למרוויחה השקטה ממלחמת הסחר?
היתרון של נטפליקס לעומת חברות אחרות נמצא במודל הדיגיטלי שלה ובפיזור הגיאוגרפי הרחב. בשונה מחברות שנשענות על ייצור במזרח כמו אפל, אנבידיה, או חברות אחרות, נטפליקס נשענת על הפצת תוכן על גבי האינטרנט, מה שמפחית את הרגישות שלה להפרעות בשרשראות אספקה או למכסים על מוצרים פיזיים.
בנוסף, על נטפליקס קשה יותר להטיל מסים לעומת מעל חברות אחרות שמרוויחות מפרסום כמו גוגל או מטא. כשמעלים מסים על פרסום הדבר נסתר יותר מעיניו של הצרכן לצד העלויות הרבות האחרות,
אבל כשמעלים מסים על מחירי מנויים, כמו במודל שבו נטפליקס פועלת, ההבדל ברור יותר וקל יותר לקישור, מה שיאפשר לנטפליקס להציף את הנושא ויצור לחץ פוליטי על הרגולטורים.
- 1.מק (ל"ת)אצילי 14/04/2025 16:07הגב לתגובה זו

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
אנבידיה הואנגאנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני
אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73% ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל.
SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.
התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה
Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.
היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.
לקריאות מעניינות נוספות:
