החברה שכמעט חסינה מהמכסים - למה לצפות בדוחות נטפליקס?
נטפיקס ריסקה את תחזית המנויים החדשים ברבעון הקודם, והמניה שלה עד כה מפגינה חסינות מפני מלחמת הסחר העולמית; איך נטפליקס מצליחה להתמודד בהצלחה עם המכסים ולמה לצפות בדוחות?
ענקית הסטרימינג נטפליקס Netflix, Inc 1.17% תדווח על תוצאותיה לרבעון הראשון של השנה ביום חמישי אחרי המסחר בתור אחד מהמניות שבינתיים שורדת לא רע את מלחמת הסחר העולמית - בעוד ה-S&P 500 והנאסד"ק איבדו מתחילת השנה 8.8% ו-13.4% בהתאמה, מניית נטפליקס דווקא בפלוס 3% והיא נסחרת לפי שווי של 392.8 מיליארד דולר, עלייה של 46% לעומת אותה נקודה בשנה שעברה. איך נטפליקס לא נפגעת מההתפתחויות האחרונות ולמה לצפות בדוחות?
האנליסטים מצפים לצמיחה חזקה
לפי תחזיות
האנליסטים, נטפליקס צפויה לדווח על הכנסות של 10.5 מיליארד דולר - צמיחה של 12% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח צפוי לעמוד על 5.72 דולר למניה, עלייה של כ-8% לעומת רווח של 5.28 דולר למניה לפני שנה.
הבנקים הגדולים כמו ג'יי פי מורגן ומורגן סטנלי אופטימיים לגבי החברה. בג'יי פי מורגן הגדירו את נטפליקס כ"חברה העמידה ביותר" שהם עוקבים אחריה, עם קהל משתמשים נאמן שצורך בממוצע שעתיים ביום של תוכן. הבנק העניק למניה דירוג "תשואת יתר" ומחיר יעד של 1,025 דולר, אפסייד של כ-11%. במקביל, במורגן סטנלי רואים בירידת המניה לאחר הכרזת המכסים של טראמפ "הזדמנות קנייה", וממשיכים להמליץ על המניה כאחת ההשקעות הטובות בתקופה הנוכחית.
14 מתוך 18 אנליסטים שעוקבים אחר המניה מדרגים אותה כ"קנייה", ומחיר היעד הממוצע שלהם עומד על 1,097 דולר, אפסייד
של כ-19% על המחיר הנוכחי. לצד התוצאות, המשקיעים יעקבו אחר נתונים אחרים כמו תזרים המזומנים החופשי, שצפוי להגיע ל-8 מיליארד דולר ב-2025, ורמת ההשקעות בתוכן שצפויה להגיע ל-18 מיליארד דולר השנה.
- פרמאונט נגד נטפליקס: מלחמת 108 מיליארד דולר על וורנר ברוס דיסקברי
- עסקת נטפליקס - וורנר ברדרס, למי היא טובה ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרסומות מביאות מנויים חדשים, והגיימינג עשוי להפוך למנוע צמיחה חדש
אחת ההתפתחויות המרכזיות בפעילות של נטפליקס בשנה האחרונה היא מודל הפרסומות החדש שהשיקה, שמושך אליו מנויים חדשים בזכות תג מחיר נגיש יותר. לפי גורמים בחברה, המנוי מבוסס הפרסומות הפך לערוץ הכנסות משמעותי, והתחזיות הן שהמודל יתרחב
בעתיד לשווקים נוספים. האנליסטים מעריכים כי נטפליקס מצליחה להרוויח לא רק ממנויים חדשים אלא גם מיחס המרה גבוה מפרסומות, במיוחד כשמשווים אותה לפלטפורמות מתחרות.
גם בגזרת המנויים, החברה צפויה לשמור על מגמת צמיחה - בדוחות הקודמים החברה ניפצה את התחזיות כשדיווחה על תוספת של 18.9 מיליון מנויים חדשים, לעומת הצפי שהיה לתוספת של רק 9.18 מיליון מנויים חדשים.
גם מודל התוכן הבינלאומי, שכולל השקעות בתוכן במספר מוקדים ברחבי העולם, ממשיך להוכיח את עצמו: יותר מ-60% מהתכנים בפלטפורמה
הם זרים, והצלחות גלובליות כמו "משחקי הדיונון", "בית הנייר" ו-"100 שנים של בדידות" הראו שהאסטרטגיה של השקעה ביוצרים זרים משתלמת.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
תחום נוסף שבו נטפליקס משקיעה לאחרונה הוא גיימינג. החברה ממשיכה לבחון את התחום כאפיק חדש ליצירת הכנסות
ולמשיכה של מנויים חדשים, וזאת באמצעות רכישת אולפני פיתוח והשקה של משחקים המבוססים על הסדרות האהובות. אף שההשפעה על ההכנסות בשלב הזה שולית, נטפליקס רואה בתחום פוטנציאל גדול שיכול להגביר את המעורבות היומית של המשתמשים עם הפלטפורמה.
איך נטפליקס הפכה למרוויחה השקטה ממלחמת הסחר?
היתרון של נטפליקס לעומת חברות אחרות נמצא במודל הדיגיטלי שלה ובפיזור הגיאוגרפי הרחב. בשונה מחברות שנשענות על ייצור במזרח כמו אפל, אנבידיה, או חברות אחרות, נטפליקס נשענת על הפצת תוכן על גבי האינטרנט, מה שמפחית את הרגישות שלה להפרעות בשרשראות אספקה או למכסים על מוצרים פיזיים.
בנוסף, על נטפליקס קשה יותר להטיל מסים לעומת מעל חברות אחרות שמרוויחות מפרסום כמו גוגל או מטא. כשמעלים מסים על פרסום הדבר נסתר יותר מעיניו של הצרכן לצד העלויות הרבות האחרות,
אבל כשמעלים מסים על מחירי מנויים, כמו במודל שבו נטפליקס פועלת, ההבדל ברור יותר וקל יותר לקישור, מה שיאפשר לנטפליקס להציף את הנושא ויצור לחץ פוליטי על הרגולטורים.
- 1.מק (ל"ת)אצילי 14/04/2025 16:07הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
