טראמפ נרגע עם המכסים, אלו המניות שעשויות להרוויח
ההערכות מדברות על כך שטראמפ ינקוט קו מתון יותר עם המכסים שהוא מתכנן להחיל ב-2 באפריל, כשחלק מהמדינות עשויות אפילו להיות מוחרגות; באיזה תחומים המשקיעים נושמים לרווחה?
מלחמת הסחר שמוביל נשיא ארה"ב דונלד טראמם היא המשקולת העיקרית על השווקים בשבועות האחרונים. כל הצהרה תוקפנית של טראמפ או של אחת מהמדינות שמגיבה לו מביאה לירידות בשווקים כשהמשקיעים חוששים מהסלמה של מלחמת הסחר שתגרור את השווקים לסחרור. עם זאת, כעת נראה שטראמפ נוקט קו מתון יותר כאשר המכסים שצפויים להיכנס בתוקף ב-2 באפריל על חלק מהמדינות שהגיבו למכסים שכבר הוטלו עליהן, צפויים להיות מתונים יותר, וחלק מהמדינות אף עשויות להיות מוחרגות.
המכסים של טראמפ איימו לפגוע במספר תעשיות ועכשיו המניות באותם תחומים דווקא עולות. באיזה תחומים המשקיעים צפויים לנשום לרווחה?
תעשיית השבבים
אחד התחומים שהיו בסיכון תחת המכסים של טראמפ הוא שרשראו האספקה, ואחד התחומים שהכי פגיעים לשיבושים בשרשראות האספקה הוא תחום השבבים, במיוחד לאור העובדה שהחברה מחברות השבבים מייצרות את המוצרים שלהן באסיה, אזור שהמתיחות בזירה הגיאופוליטית משפיעה עליו מאוד.
כרגע ארה"ב הטילה מכסים של כ-20% על ייבוא מסין ולמרות שלא חלה הסלמה משמעותית ביזרה הזו, המשקיעים חוששים שטראמפ יחריף את הצעדים ויביא
לתגובת נגד שעלולה לגרור גם תגובה מהממשל בסין, שיודע כמה חברות השבבים האמריקניות תלויו בשרשראות האספקה באזור.
בינתיים, על רקע ההקלה הצפויה, מניות השבבים עולות - TSMC עולה בכ-3.3%, אנבידיה ב-3.4%, ו-AMD קופצת ב-6%.
תעשיית הרכב
החשש מהמכסים הכביד גם על יצרניות הרכב. טראמפ הטיל מכסים על ייבוא של אלומיניום ופלדה שמשומשים על ידי תעשיית הרכב, אם כי הם לא מהווים חלק מהותי בעלות הייצור. בנוסף טראמפ איים להוציא את ייצור הרכב שהחברות האמריקניות מבצעות בקנדה ולהחזיר אותו לארה"ב במידה וקנדה תטיל מכסי תגובה, מהלך שעשוי לעלות לחברות הרכב כ-150 מיליארד דולר. לקריאה נוספת: איך המכסים של טראמפ ישפיעו על תעשיית הרכב - ולמה זה גול עצמי.
- טראמפ ג'וניור מגייס 260 מיליון דולר לספאק; ועל נכסי הקריפטו של המשפחה
- הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קנדה מייצרת כ-1.5 מיליון רכבים בשנה והייצוא שלה בארה"ב כמעט שווה בגודלו לייבוא. הרבה דגמים פופולאיים מיוצרים בקנדה - פורד מייצרת את דגם ה-Edge שלה שם, ג'נרל מוטורס מייצרת חלק מהשברולט סילבראדו שלה שם, וסטלנטיס מייצרת שם את הדודג' צ'ארג'ר ומיניוואנים
של קרייזלר. נוסף לאמריקאיות, טויוטה מייצרת בקנדה את ה-RAV4 שלה, והונדה מייצרת את ה-Civic ההיברידית.
גם מניות הרכב עולות על רקע ההתמתנות הצפויה בקו שנוקט טראמפ - פורד עולה ב-2%, GM ב-4% וסטלנטיס ב-1.5%.

"עושר על הנייר": איך וול סטריט הפכה לסיכון הגדול של הכלכלה האמריקאית?
העשירון העליון אחראי ל-50% מהצריכה בארצות הברית; כ-9 טריליון דולר של רווחים דוחפים את הכלכלה כשהעשירים מבזבזים על מותגי יוקרה בעוד העניים הולכים לחסוך בקוסטקו - זו תלות מסוכנת שעלולה להפוך תיקון בשוק למכה הרסנית לכל המשק; ואיך כל זה קשור למילטון פרידמן?
חצי שנה של ראלי מטורף. השווקים פורצים שיאים יום אחרי יום, וההון ״על הנייר״ של האמריקאים גדל במהירות חסרת תקדים. מתחילת השנה הוסיף שוק המניות האמריקאי כמעט 9 טריליון דולר לשוויו הכולל שזה מגיע בעיקר בזכות מניות הטכנולוגיה, ה-AI והאנרגיה. העלייה הזאת לא נשארת רק על המסך של המחשב של המשקיעים היא מחלחלת לכיסים משקי הבית היא מייצרת ״תחושת עושר״ - תחושת ביטחון מדומה. המשקיעים רואים את חשבון ההשקעות תופח והם סוגרים ערב במסעדה או מתפנקים בשעון יוקרתי.
לפי מחקר שעשו באוקספורד בתחילת השנה, בכל דולר אחד של עלייה בערך העושר הפיננסי, הצריכה של משקי הבית בארה"ב עולה בממוצע בכ-14 סנט ואז הם גם מוציאים בהתאם. אם נתרגם את זה למה שקרה בשוק אנחנו מקבלים נתון מדהים. השוק האמריקאי הוסיף כ-9 טריליון דולר מתחילת השנה וזה בעצם אומר לנו שהאמריקאים הוציאו כ-1.26 טריליון דולר. שתבינו, זה כסף שלא נבע מעלייה אמיתית בשכר שלהם, אלא יותר מתחושת ביטחון זמנית שהמקור שלה בכלל בוול סטריט.
וזה בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים. כל עוד המסכים ירוקים הכל בסדר. הצריכה האמריקאית ממשיכה לשמור על המשק בתנועה. אבל ברגע שהגרפים יתהפכו לאדום, אותה תחושת עושר על הנייר יכולה תוך רגע להתנדף והצריכה, גם היא תתכווץ במהירות.
מארק זנדי, הכלכלן הראשי של מוד׳יס, מסביר את זה: “הזינוק במחירי המניות הוא מה שמחזיק את הצריכה של בעלי ההכנסה הגבוהה. אם זה יתהפך - זה הסיכון האמיתי לכלכלה.” לדבריו, רמות התמחור בשוק גבוהות, התחושה “מנופחת”, והכול נראה קצת יותר מדי טוב כדי להחזיק לאורך זמן.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, האמריקאים העשירים ממשיכים לקנות. הם טסים במחלקת עסקים, הם רוכשים מותגי יוקרה, הם מציפים את החנויות של לואי ויטון והרמס וזה בדיוק מה ששומר את הצמיחה חיובית גם כשהמשק האמריקאי מתמודד עם מכסים, ריביות גבוהות וירידה בביקושים של השכבות הנמוכות. אבל צריכים לזכור שזה מנוע צמיחה ׳פיקטיבי׳ כי הוא פועל רק כל עוד השוק בירוק. כל ירידה במחירי המניות יכולה לגרום לבעלי ההכנסה הגבוהה להאט את הקניות - ומכיוון שהם אחראים לכמחצית מהצריכה במשק, ההשפעה על הכלכלה כולה תהיה מיידית.

הנאסד"ק עלה ב-1.4%; ביונד-מיט טסה ב-128%, הזהב קפץ ב-4%
המדדים בוול-סטריט סיימו בעליות שערים, כאשר המשקיעים הגיבו בשילוב של אופטימיות זהירה לנוכח תוצאות חיוביות מעונת הדוחות והקלה במתיחות הסחר בין ארצות הברית לסין. תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו במקצת, בעוד מדד S&P 500 עלה ב־1.1%, בדרכו לרשום את העלייה הדו־יומית החדה ביותר מאז חודש יוני. הנאסד״ק קפץ גם כן ב-1.4% בדרך לשיא חדש.
עד כה, כ־85% מהחברות במדד S&P 500 שפרסמו דוחות רווח דיווחו על תוצאות טובות מהצפוי, מה שמחזק את הסנטימנט החיובי בשוק. המשקיעים מצפים שהדינמיקה הזו תימשך, במיוחד כאשר נראה שהסיכון להסלמה במלחמת הסחר פוחת. דונלד טראמפ הבהיר כי הוא עדיין שוקל להעלות מכסים על סחורות סיניות אם לא תושג עסקה עד 1 בנובמבר, אך הדגיש את כוונתו להיפגש עם נשיא סין שי ג׳ינפינג בשבוע הבא, צעד שנתפס כסימן להתקדמות.
אנליסטים ציינו כי למרות התנודתיות האופיינית לחודש אוקטובר, התנודות האחרונות נותרו מתונות יחסית. ריק גרדנר מ־RGA Investments אמר כי משקיעים ממשיכים לאמץ את גישת "קנה בירידה", והוסיף שהמבחן הבא לשוק יהיה דוחות החברות הטכנולוגיות הגדולות. לדבריו, המשקיעים מחפשים אינדיקציות ברורות כיצד ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית תורמות לשורת הרווח.
- בין מלחמת סחר לדוחות: האנליסטים נערכים לשבוע המסחר
- המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות השבוע מתמקדות בשני מוקדים עיקריים: המשך עונת הדוחות - עם שמות בולטים כמו נטפליקס, קוקה קולה,
טסלה ואינטל וגם פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש ספטמבר ביום שישי, שצפוי לשפוך אור על מגמת האינפלציה לפני החלטת הריבית של הפד.