הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
גיי פי מורגן
צילום: טוויטר

JPMorgan משנה כיוון: תוכנית הגיוון הופכת לתוכנית "גיוון, הזדמנות ושילוב"

השינוי בתוכנית הגיוון של הבנק נועד להתאים לרגולציה ולשוק, תוך שמירה על גישה המבוססת על כישורים ולא מכסות

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גיוון

JPMorgan משנה את האופן שבו היא מציגה את תוכנית הגיוון שלה, כאשר המילה "שוויון" (Equity) הוחלפה ב"הזדמנות" (Opportunity). התוכנית החדשה תכונה Diversity, Opportunity and Inclusion (DOI), שינוי שמשקף, לדברי הבנק, את מחויבותו להענקת הזדמנויות שוות על בסיס כישורים והישגים, ולא על בסיס תוצאה מוכתבת מראש.


שינוי סמנטי – או שינוי גישה?


לפי מזכר פנימי, השינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר לייעול פעילויות הגיוון של הבנק והתאמתן לשוק ולחקיקה הנוכחית. התוכנית החדשה תמשיך להיות תחת ניהולה של תלמה פרגוסון, והיא אמורה לשלב את מאמצי הגיוון כחלק אינטגרלי מהחטיבות העסקיות ולא כגוף נפרד.


פחות הכשרות, יותר אינטגרציה


JPMorgan הודיעה שהיא תפחית את היקף ההכשרות הקשורות לנושאי גיוון ותכלול את מרבית התוכניות כחלק בלתי נפרד מהמחלקות העסקיות כמו משאבי אנוש ואחריות תאגידית. בנוסף, החברה תחזק את הקשרים בין קבוצות עובדים, פורומים מנהלים ומועצות גיוון, ותצמצם כפילויות על מנת לשפר את האפקטיביות של היוזמות הללו.


לא תגובה פוליטית – אלא התאמה עסקית


הבנק טוען כי השינויים אינם תיקון למדיניות קודמת, אלא תוצאה של אבולוציה טבעית של הגישה הארגונית. עם זאת, המהלך מגיע לאחר לחץ גובר על חברות גדולות לצמצם תוכניות גיוון נתפסות, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הנוכחי חתם על צו נשיאותי המחייב בדיקות מחמירות יותר של תוכניות כאלה בתאגידים ציבוריים ובגופים גדולים נוספים. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות התחייב JPMorgan לעדכן את קוד האתיקה שלו, כך שיבטיח הגנה מפני אפליה על רקע דתי ופוליטי – מהלך שמשקף את רגישות הבנק למתיחות הציבורית סביב סוגיות הגיוון וההכלה.


מגמה רחבה בשוק הפיננסי

JPMorgan אינו הבנק היחיד שמבצע התאמות. לאחרונה, סיטיגרופ הודיעה כי לא תדרוש עוד הצגת מועמדים מרקע מגוון לכל משרה פתוחה, ושינתה את שם מחלקת הגיוון שלה ל-"Talent Management and Engagement". במקביל, גולדמן זאקס ביטלה מדיניות שהייתה קיימת בארבע השנים האחרונות, לפיה הבנק היה מנפיק בבורסה רק חברות עם לפחות שני חברי דירקטוריון מרקעים מגוונים.

השינויים הללו משקפים את הדינמיקה החדשה שבה שוק ההון והרגולטורים מפעילים לחצים על הבנקים לפעול בצורה שמדגישה כישורים ומצוינות, תוך מזעור תוכניות שעשויות להתפרש כמתן העדפה על בסיס רקע בלבד. השאלה היא האם המגמה החדשה תשפיע לטובה על השוק והחברות – או שמא מדובר רק בצעד סמנטי שנועד לרצות את כולם בלי לשנות את המציאות בפועל.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן