גיי פי מורגן
צילום: טוויטר

JPMorgan משנה כיוון: תוכנית הגיוון הופכת לתוכנית "גיוון, הזדמנות ושילוב"

השינוי בתוכנית הגיוון של הבנק נועד להתאים לרגולציה ולשוק, תוך שמירה על גישה המבוססת על כישורים ולא מכסות

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גיוון

JPMorgan משנה את האופן שבו היא מציגה את תוכנית הגיוון שלה, כאשר המילה "שוויון" (Equity) הוחלפה ב"הזדמנות" (Opportunity). התוכנית החדשה תכונה Diversity, Opportunity and Inclusion (DOI), שינוי שמשקף, לדברי הבנק, את מחויבותו להענקת הזדמנויות שוות על בסיס כישורים והישגים, ולא על בסיס תוצאה מוכתבת מראש.


שינוי סמנטי – או שינוי גישה?


לפי מזכר פנימי, השינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר לייעול פעילויות הגיוון של הבנק והתאמתן לשוק ולחקיקה הנוכחית. התוכנית החדשה תמשיך להיות תחת ניהולה של תלמה פרגוסון, והיא אמורה לשלב את מאמצי הגיוון כחלק אינטגרלי מהחטיבות העסקיות ולא כגוף נפרד.


פחות הכשרות, יותר אינטגרציה


JPMorgan הודיעה שהיא תפחית את היקף ההכשרות הקשורות לנושאי גיוון ותכלול את מרבית התוכניות כחלק בלתי נפרד מהמחלקות העסקיות כמו משאבי אנוש ואחריות תאגידית. בנוסף, החברה תחזק את הקשרים בין קבוצות עובדים, פורומים מנהלים ומועצות גיוון, ותצמצם כפילויות על מנת לשפר את האפקטיביות של היוזמות הללו.


לא תגובה פוליטית – אלא התאמה עסקית


הבנק טוען כי השינויים אינם תיקון למדיניות קודמת, אלא תוצאה של אבולוציה טבעית של הגישה הארגונית. עם זאת, המהלך מגיע לאחר לחץ גובר על חברות גדולות לצמצם תוכניות גיוון נתפסות, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הנוכחי חתם על צו נשיאותי המחייב בדיקות מחמירות יותר של תוכניות כאלה בתאגידים ציבוריים ובגופים גדולים נוספים. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות התחייב JPMorgan לעדכן את קוד האתיקה שלו, כך שיבטיח הגנה מפני אפליה על רקע דתי ופוליטי – מהלך שמשקף את רגישות הבנק למתיחות הציבורית סביב סוגיות הגיוון וההכלה.


מגמה רחבה בשוק הפיננסי

JPMorgan אינו הבנק היחיד שמבצע התאמות. לאחרונה, סיטיגרופ הודיעה כי לא תדרוש עוד הצגת מועמדים מרקע מגוון לכל משרה פתוחה, ושינתה את שם מחלקת הגיוון שלה ל-"Talent Management and Engagement". במקביל, גולדמן זאקס ביטלה מדיניות שהייתה קיימת בארבע השנים האחרונות, לפיה הבנק היה מנפיק בבורסה רק חברות עם לפחות שני חברי דירקטוריון מרקעים מגוונים.

השינויים הללו משקפים את הדינמיקה החדשה שבה שוק ההון והרגולטורים מפעילים לחצים על הבנקים לפעול בצורה שמדגישה כישורים ומצוינות, תוך מזעור תוכניות שעשויות להתפרש כמתן העדפה על בסיס רקע בלבד. השאלה היא האם המגמה החדשה תשפיע לטובה על השוק והחברות – או שמא מדובר רק בצעד סמנטי שנועד לרצות את כולם בלי לשנות את המציאות בפועל.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אילון מאסק ספייסXאילון מאסק ספייסX

האם ספייסX תהיה חברה של טריליון דולר?

מה עושה ספייסX של אילון מאסק, למה מעריכים שהיא תהיה ה-IPO הגדול בהיסטוריה, והאם היא תהיה גדולה מטסלה?

רן קידר |

עסקת מניות בה מכרו עובדים מניות לקרנות, מציבה את שוויה של ספייסX על 800 מיליארד דולר, זינוק של 100% לעומת 400 מיליארד דולר לפני כחצי שנה. המחיר למניה בעסקה עמד על 421 דולר, כפול ממחיר של 212 דולר בעסקאות קודמות. שווי זה ממקם את ספייסX מעל חברות פרטיות כמו OpenAI (שווי 500 מיליארד דולר) ובייטדאנס (שווי 200-250 מיליארד דולר), ומקרב אותה לענקיות ציבוריות כמו טסלה (שווי 1.5 טריליון דולר).

נראה שטסלה היא המודל לחיקו או הרף לפחות מבחינת השווי - אילון מאסק בעל השליטה והמנכ"ל של טסלה הוא גם המוביל של ספייסX ואנחנו כבר יודעים שהוא יודע להשביח חברות. מאסק יודע לקחת חלום ולהפוך אותו למציאות. החלומות האלו בינתיים לא בהכרח רווחיים מאוד, אבל וול סטריט מאוהבת. השווי של טסלה הוא לא קשור להיותה חברת רכבים, אלא חברת AI שעומדת בין המובילות בתחום עם תכנון להיות המובילה ברובוטקסי ורובוטים הומנואידים. השווי של ספייסX לא קשור לביצועים הנוכחיים שלה, אלא לפוטנציאל. 

ספייסX יכולה להיות חברה בשווי של טסלה ואפילו יותר. העלייה בשווי ל-800 מיליון דולר נובעת מצמיחה בהכנסות, בעיקר מסטארלינק החברה הבת (הרחבה בהמשך) ומשיגורים תכופים יותר לחלל, אך העסקה גם מבטאת התקרבות להנפקה לציבור שאמורה להיות בשנה הבאה לפי שווי של 1.2-1.5 מיליארד דולר. 

שווי של 1.5 מיליארד דולר, אם יהיה, משקף מכפיל של 100 על הכנסות 2025 המוערכות ב-15 מיליארד דולר, גבוה ממכפילי חברות טכנולוגיה ציבוריות כמו פלנטיר (70 על הכנסות 2026). השווי מבוסס על פוטנציאל עתידי - כמות המנויים שצפויה על פי מאסק לסטארלינק עד 2040 יכולה להגיע למאות רבות של מיליונים. ההכנסות בהתאם יעלו על 100 מיליארד דולר.  



סטארלינק: מעצמה גלובלית


סטארלינק, רשת האינטרנט הלווייני של ספייסX, הפכה למקור ההכנסה העיקרי, עם 8 מיליון מנויים, עלייה מ-5 מיליון בפברואר ומ-7 מיליון בספטמבר. הצפי להכנסות מסטארלינק עומד על 11.8 מיליארד דולר ב-2025, ו-15.9 מיליארד דולר ב-2026. שירות זה מהווה 70% מהכנסות ספייסX, לעומת 30% משיגורים מסחריים וממשלתיים.