גיי פי מורגן
צילום: טוויטר

JPMorgan משנה כיוון: תוכנית הגיוון הופכת לתוכנית "גיוון, הזדמנות ושילוב"

השינוי בתוכנית הגיוון של הבנק נועד להתאים לרגולציה ולשוק, תוך שמירה על גישה המבוססת על כישורים ולא מכסות

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גיוון

JPMorgan משנה את האופן שבו היא מציגה את תוכנית הגיוון שלה, כאשר המילה "שוויון" (Equity) הוחלפה ב"הזדמנות" (Opportunity). התוכנית החדשה תכונה Diversity, Opportunity and Inclusion (DOI), שינוי שמשקף, לדברי הבנק, את מחויבותו להענקת הזדמנויות שוות על בסיס כישורים והישגים, ולא על בסיס תוצאה מוכתבת מראש.


שינוי סמנטי – או שינוי גישה?


לפי מזכר פנימי, השינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר לייעול פעילויות הגיוון של הבנק והתאמתן לשוק ולחקיקה הנוכחית. התוכנית החדשה תמשיך להיות תחת ניהולה של תלמה פרגוסון, והיא אמורה לשלב את מאמצי הגיוון כחלק אינטגרלי מהחטיבות העסקיות ולא כגוף נפרד.


פחות הכשרות, יותר אינטגרציה


JPMorgan הודיעה שהיא תפחית את היקף ההכשרות הקשורות לנושאי גיוון ותכלול את מרבית התוכניות כחלק בלתי נפרד מהמחלקות העסקיות כמו משאבי אנוש ואחריות תאגידית. בנוסף, החברה תחזק את הקשרים בין קבוצות עובדים, פורומים מנהלים ומועצות גיוון, ותצמצם כפילויות על מנת לשפר את האפקטיביות של היוזמות הללו.


לא תגובה פוליטית – אלא התאמה עסקית


הבנק טוען כי השינויים אינם תיקון למדיניות קודמת, אלא תוצאה של אבולוציה טבעית של הגישה הארגונית. עם זאת, המהלך מגיע לאחר לחץ גובר על חברות גדולות לצמצם תוכניות גיוון נתפסות, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הנוכחי חתם על צו נשיאותי המחייב בדיקות מחמירות יותר של תוכניות כאלה בתאגידים ציבוריים ובגופים גדולים נוספים. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות התחייב JPMorgan לעדכן את קוד האתיקה שלו, כך שיבטיח הגנה מפני אפליה על רקע דתי ופוליטי – מהלך שמשקף את רגישות הבנק למתיחות הציבורית סביב סוגיות הגיוון וההכלה.


מגמה רחבה בשוק הפיננסי

JPMorgan אינו הבנק היחיד שמבצע התאמות. לאחרונה, סיטיגרופ הודיעה כי לא תדרוש עוד הצגת מועמדים מרקע מגוון לכל משרה פתוחה, ושינתה את שם מחלקת הגיוון שלה ל-"Talent Management and Engagement". במקביל, גולדמן זאקס ביטלה מדיניות שהייתה קיימת בארבע השנים האחרונות, לפיה הבנק היה מנפיק בבורסה רק חברות עם לפחות שני חברי דירקטוריון מרקעים מגוונים.

השינויים הללו משקפים את הדינמיקה החדשה שבה שוק ההון והרגולטורים מפעילים לחצים על הבנקים לפעול בצורה שמדגישה כישורים ומצוינות, תוך מזעור תוכניות שעשויות להתפרש כמתן העדפה על בסיס רקע בלבד. השאלה היא האם המגמה החדשה תשפיע לטובה על השוק והחברות – או שמא מדובר רק בצעד סמנטי שנועד לרצות את כולם בלי לשנות את המציאות בפועל.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.