JPMorgan משנה כיוון: תוכנית הגיוון הופכת לתוכנית "גיוון, הזדמנות ושילוב"
השינוי בתוכנית הגיוון של הבנק נועד להתאים לרגולציה ולשוק, תוך שמירה על גישה המבוססת על כישורים ולא מכסות
גיוון JPMorgan משנה את האופן שבו היא מציגה את תוכנית הגיוון שלה, כאשר המילה "שוויון" (Equity) הוחלפה ב"הזדמנות" (Opportunity). התוכנית החדשה תכונה Diversity, Opportunity and Inclusion (DOI), שינוי שמשקף, לדברי הבנק, את מחויבותו להענקת הזדמנויות שוות על בסיס כישורים והישגים, ולא על בסיס תוצאה מוכתבת מראש.
שינוי סמנטי – או שינוי גישה?
לפי מזכר פנימי, השינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר לייעול פעילויות הגיוון של הבנק והתאמתן לשוק ולחקיקה הנוכחית. התוכנית החדשה תמשיך להיות תחת ניהולה של תלמה פרגוסון, והיא אמורה לשלב את מאמצי הגיוון כחלק אינטגרלי מהחטיבות העסקיות ולא כגוף נפרד.
פחות הכשרות, יותר אינטגרציה
JPMorgan הודיעה שהיא תפחית את היקף ההכשרות הקשורות לנושאי גיוון ותכלול את מרבית התוכניות כחלק בלתי נפרד מהמחלקות העסקיות כמו משאבי אנוש ואחריות תאגידית. בנוסף, החברה תחזק את הקשרים בין קבוצות עובדים, פורומים מנהלים ומועצות גיוון, ותצמצם כפילויות על מנת לשפר את האפקטיביות של היוזמות הללו.
לא תגובה פוליטית – אלא התאמה עסקית
הבנק טוען כי השינויים אינם תיקון למדיניות קודמת, אלא תוצאה של אבולוציה טבעית של הגישה הארגונית. עם זאת, המהלך מגיע לאחר לחץ גובר על חברות גדולות לצמצם תוכניות גיוון נתפסות, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הנוכחי חתם על צו נשיאותי המחייב בדיקות מחמירות יותר של תוכניות כאלה בתאגידים ציבוריים ובגופים גדולים נוספים. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות התחייב JPMorgan לעדכן את קוד האתיקה שלו, כך שיבטיח הגנה מפני אפליה על רקע דתי ופוליטי – מהלך שמשקף את רגישות הבנק למתיחות הציבורית סביב סוגיות הגיוון וההכלה.
- גורו ההשקעות שחושב שהמלחמה בין ישראל לחמאס מקרבת מלחמת עולם
- במה ריי דליו משקיע ולמה הוא סבור שפיקדונות הן השקעה טובה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה רחבה בשוק הפיננסי
JPMorgan אינו הבנק היחיד שמבצע התאמות. לאחרונה, סיטיגרופ הודיעה כי לא תדרוש עוד הצגת מועמדים מרקע מגוון לכל משרה פתוחה, ושינתה את שם מחלקת הגיוון שלה ל-"Talent Management and Engagement". במקביל, גולדמן זאקס ביטלה מדיניות שהייתה קיימת בארבע השנים האחרונות, לפיה הבנק היה מנפיק בבורסה רק חברות עם לפחות שני חברי דירקטוריון מרקעים מגוונים.
השינויים הללו משקפים את הדינמיקה החדשה שבה שוק ההון והרגולטורים מפעילים לחצים על הבנקים לפעול בצורה שמדגישה כישורים ומצוינות, תוך מזעור תוכניות שעשויות להתפרש כמתן העדפה על בסיס רקע בלבד. השאלה היא האם המגמה החדשה תשפיע לטובה על השוק והחברות – או שמא מדובר רק בצעד סמנטי שנועד לרצות את כולם בלי לשנות את המציאות בפועל.
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
