גיי פי מורגן
צילום: טוויטר

JPMorgan משנה כיוון: תוכנית הגיוון הופכת לתוכנית "גיוון, הזדמנות ושילוב"

השינוי בתוכנית הגיוון של הבנק נועד להתאים לרגולציה ולשוק, תוך שמירה על גישה המבוססת על כישורים ולא מכסות

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה גיוון

JPMorgan משנה את האופן שבו היא מציגה את תוכנית הגיוון שלה, כאשר המילה "שוויון" (Equity) הוחלפה ב"הזדמנות" (Opportunity). התוכנית החדשה תכונה Diversity, Opportunity and Inclusion (DOI), שינוי שמשקף, לדברי הבנק, את מחויבותו להענקת הזדמנויות שוות על בסיס כישורים והישגים, ולא על בסיס תוצאה מוכתבת מראש.


שינוי סמנטי – או שינוי גישה?


לפי מזכר פנימי, השינוי הוא חלק ממהלך רחב יותר לייעול פעילויות הגיוון של הבנק והתאמתן לשוק ולחקיקה הנוכחית. התוכנית החדשה תמשיך להיות תחת ניהולה של תלמה פרגוסון, והיא אמורה לשלב את מאמצי הגיוון כחלק אינטגרלי מהחטיבות העסקיות ולא כגוף נפרד.


פחות הכשרות, יותר אינטגרציה


JPMorgan הודיעה שהיא תפחית את היקף ההכשרות הקשורות לנושאי גיוון ותכלול את מרבית התוכניות כחלק בלתי נפרד מהמחלקות העסקיות כמו משאבי אנוש ואחריות תאגידית. בנוסף, החברה תחזק את הקשרים בין קבוצות עובדים, פורומים מנהלים ומועצות גיוון, ותצמצם כפילויות על מנת לשפר את האפקטיביות של היוזמות הללו.


לא תגובה פוליטית – אלא התאמה עסקית


הבנק טוען כי השינויים אינם תיקון למדיניות קודמת, אלא תוצאה של אבולוציה טבעית של הגישה הארגונית. עם זאת, המהלך מגיע לאחר לחץ גובר על חברות גדולות לצמצם תוכניות גיוון נתפסות, במיוחד לאחר שממשל טראמפ הנוכחי חתם על צו נשיאותי המחייב בדיקות מחמירות יותר של תוכניות כאלה בתאגידים ציבוריים ובגופים גדולים נוספים. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות התחייב JPMorgan לעדכן את קוד האתיקה שלו, כך שיבטיח הגנה מפני אפליה על רקע דתי ופוליטי – מהלך שמשקף את רגישות הבנק למתיחות הציבורית סביב סוגיות הגיוון וההכלה.


מגמה רחבה בשוק הפיננסי

JPMorgan אינו הבנק היחיד שמבצע התאמות. לאחרונה, סיטיגרופ הודיעה כי לא תדרוש עוד הצגת מועמדים מרקע מגוון לכל משרה פתוחה, ושינתה את שם מחלקת הגיוון שלה ל-"Talent Management and Engagement". במקביל, גולדמן זאקס ביטלה מדיניות שהייתה קיימת בארבע השנים האחרונות, לפיה הבנק היה מנפיק בבורסה רק חברות עם לפחות שני חברי דירקטוריון מרקעים מגוונים.

השינויים הללו משקפים את הדינמיקה החדשה שבה שוק ההון והרגולטורים מפעילים לחצים על הבנקים לפעול בצורה שמדגישה כישורים ומצוינות, תוך מזעור תוכניות שעשויות להתפרש כמתן העדפה על בסיס רקע בלבד. השאלה היא האם המגמה החדשה תשפיע לטובה על השוק והחברות – או שמא מדובר רק בצעד סמנטי שנועד לרצות את כולם בלי לשנות את המציאות בפועל.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

איירובוט מזנקת ב-38%, גיימסטופ נופלת ב-6%; המדדים במגמה מעורבת

המדדים נסחרים במגמה מעורבת לקראת החלטת הריבית; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקו בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל |
נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.