גיוון בהקשר התעסוקתי מתייחס למדיניות ארגונית שמטרתה להרחיב את מגוון העובדים מבחינת מגדר, מוצא, גיל ורקע, מתוך תפיסה שגיוון תורם ליצירתיות, להבנת שווקים ולשיפור ביצועים. תאגידים גדולים אימצו יעדים מדידים בתחום, פרסמו נתוני הרכב כוח אדם ושילבו את המדדים
בתגמול מנהלים. בשנים האחרונות חלה נסיגה חלקית במגמה, כשחברות בארצות הברית צמצמו תוכניות ייעודיות או מיתגו אותן מחדש כתוכניות למצוינות ולהזדמנות שווה, בין היתר על רקע לחץ פוליטי ומשפטי. בישראל הדיון מתמקד בשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה ובייצוג נשים בדירקטוריונים
של חברות ציבוריות, נושא שהבורסה קידמה בהנחיות ייעודיות. הנושא משפיע על מדיניות תעסוקה ועל שיקולי משקיעים בתחום הממשל תאגידי.
