הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אנבידיה
צילום: טוויטר

אחרי הדוחות: באופנהיימר רואים אפסייד של 33% במניית אנבידיה

בבי ההשקעות מעניקים לענקית השבבים מחיר ידע של 175 דולר וסבורים שהמניה נסחרת במכפיל נמוך על התחזית לשנים הקרובות; איך יראו התוצאות בשנתיים הקרובות והאם הירידה ברווחיות צריכה להדאיג את המשקיעים?

איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה אנבידיה אופנהיימר המלצות אנליסטים

ענקית השבבים אנבידיה NVIDIA Corp. -0.97%  פרסמה אתמול את תוצאותיה לרבעון האחרון של שנת 2024. למרות שהחברה הכתה את התחזיות המוקדמות וסיפקה תחזיות חזקות, לפחות בינתיים המניה נסחרת הבוקר ביציבות במסגרת המסחר המוקדם. עם זאת, בבית ההשקעות אופנהיימר בחרו להותיר את המלצתם על המניה עם מחיר יעד של 175 דולר, המשקף אפסייד של כ-33% על שער הבסיס של המניה הבוקר, בין היתר בשל מעמדה של החברה כ"מובילת שוק שבבי ה-AI בעלת יתרונות תחרותיים מובהקים".


בבית ההשקעות בחרו להפנות זרקרו לכך שהכנסות אנבידיה ממכירת המעבד החדש, Blackwell, תרמו כ-11 מיליארד דולר, כמעט שליש מסך ההכנסות, וצפויות להאיץ את הצמיחה במחצית השנייה של השנה נוכחית, בעקבות השקת מוצר GB300 החדש. "פלטפורמתBlackwell  מציגה ביצועים חזקים פי 2-8 לעומת פתרונות מתחרים, ובכך זוכה לביקושים גבוהים, הן בתחום אימון מודלים של AI והן בהרצת המודלים לצורך הסקת תובנות. תהליך החדירה של Blackwell  מוביל לירידה זמנית בשיעור הרווח הגולמי, אך הנהלת אנבידיה צופה חזרה לשיעור של 75% לקראת סוף השנה" נכתב בסקירה של אופנהיימר.


במבט קדימה, החברה פרסמה תחזית חזקה לרבעון הקרוב אותו היא צופה כי תסיים עם הכנסות של 43 מיליארד דולר לצד שחיק מסוימת ברווחיות הגולמית. עם זאת, אנבידיה לא פרסמה תחזית לשנה כולה, באופנהיימר צופים שאנבידיה תציג בשנת 2025 הכנסות של 201 מיליארד דולר, לצד רווח מתואם (non-GAAP) של 4.50 דולר למניה. בשנה לאחר מכן (2026), הם סבורים שהחברה תציג הכנסות של 241 מיליארד דולר (צמיחה של 20%) עם רווח של 5.56 דולר למניה.


על פי תחזיות אלו, מניי אנבידיה נסחרת במכפיל של 29 ו-24 לתחזיות 2025 ו-2026 בהתאמה, כשלפיה בית ההשקעות מדובר ב"תמחור חסר למכפילי חברות צמיחה", מה גם שלדבריהם התחזיות שלהם "מגלמות רמת שמרנות גבוהה בהתחשב במצב הביקושים החזקים לשבבי AI מצד מגוון לקוחות, כולל חברות הענן, המגזר הארגוני והממשלות ברחבי העולם".


בחלוקה למגזרים, חטיבת הדאטה סנטרס, האחראית על כ-90% מהכנסות אנבידיה, הציגה צמיחה שנתית מרשימה של 93% וצמיחה רבעונית של 16%, לאור ביקושים חזקים לפלטפורמת Blackwell שתרמה כ-11 מיליארד דולר, כשליש מסך הכנסות החטיבה. עם זאת, פעילות התקשורת בתוך חטיבת הדאטה סנטר (כ-8% מהכנסות החטיבה) הציגה כצפוי חולשה זמנית, אך על פי האנליסטים של אופנהיימר אמורה לצבור תאוצה בהמשך, בין השאר לאור שיתוף פעולה של אנבידיה עם מובילת שוק ציוד תקשורת ארגונית סיסקו Cisco Systems Inc. באינטגרציית פתרונות Spectrum-X, פרי פיתוח של מלאנוקס הישראלית שנרכשה בעבר על ידי אנבידיה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 


בנוגע לשאר החטיבות, באופנהיימר מצינים כי חטיבת הגיימינג, האחראית על 8% מסך הכנסות אנבידיה, הציגה חולשה, עם ירידה שנתית של 9% וירידה רבעונית של 3%, עקב מגבלות קיבולת ייצור והסטת דגש החברה לתחום הבינה המלאכותית. לעומת זאת, חטיבת שבבי הרכב, המהווה עדיין נתח זניח של 1% בתמהיל ההכנסות, רשמה צמיחה שנתית מואצת של 103% וצמיחה רבעונית גבוהה של 27%, לאור ההתקדמות בשוק הרכבים האוטונומיים, וצפויה להגיע השנה להיקף הכנסות שנתי של כ-5 מיליארד דולר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 27/02/2025 13:12
    הגב לתגובה זו
    מנסים להרים את שוק עם כל ההמלצות וזה לא יעזור להם כי יהיו עוד תיקונים לפני שימשיך לעלות ממש בקרוב.ממש מלכדת למשקיע והם בעצמם עושים שרט על השוק
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |
נושאים בכתבה סאנה טאקאיצ’י יפן סין

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |
נושאים בכתבה סין כלכלת סין שי ג'ינפינג

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם." 

להמשך הכתבה לחץ כאן