הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
אירופה
צילום: Christian Lue unsplash

"המניות באירופה מתמחרות תרחיש אופטימי מדי"

הרבה משקיעים רואים במניות האירופיות הזדמנות בתקופה האחרונה, במיוחד על רקע התמחורים הגבוהים בארה"ב והחשש מירידות בוול סטריט; בבנק אוף אמריקה רואים את הדברים אחרת: "צופים ירידה של מעל 10% במדד Stoxx 600 עד לאמצע השנה"

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה אירופה בנק אוף אמריקה

התמחורים הגבוהים בוול סטריט והחשש מירידות שלחו הרבה משקיעים לבחון יותר ברצינות השקעה באירופה. כתבנו כאן על הגורמים שעל הנייר יכולים להפוך את ההשקעה באירופה למעניינת, בראש מכפילי הרווח העתידיים שבארה"ב עומדים על בערך 30 לחברות ה-S&P 500, זאת לעומת מכפילים של 15-17 במדינות אירופה. קחו את מניות הבנקים למשל - הבנקים האמריקנים נסחרים במכפילי עתידיים של 13-14 בעוד הבנקים האירופאיים במכפילים של 6-7.


מכפילים הם דרך להשוות תמחורים אבל צריך השוואה של אירופה לארה"ב דרך מכפילים לא לגמרי מייצגת, בארה"ב יש הרבה יותר חברות טכנולוגיה שצפויות לצמוח מהר יותר בשנים הקרובות ובאירופה יש פחות חברות כאלה. ועדיין, לא מעט משקיעים ואנליסטים בתקופה האחרונה ממליצים להשקיע באירופה - הנה מה שאמרו בגולדמן זאקס ובדויטשה בנק. 


בנק אוף אמריקה עם זאת רואים את הדברים אחרת: "העליות האחרונות מגלמות ציפיות לצמיחה כלכלית שעשויות שלא להתממש במלואן", כתבו בבנק. "מדד Stoxx 600 טיפס ב-12% מאז נובמבר, כשהעלייה נובעת משיפור בנתוני היסוד ומאופטימיות לגבי גידול כלכלי עתידי. עם זאת, לראייתנו מרבית הגורמים החיוביים כבר מגולמים במחירים הנוכחיים".


לפי הדו"ח, כ-50% מהראלי האחרון מוסבר על ידי גורמים מקרו-כלכליים, ובהם עלייה במדדי מנהלי הרכש (PMI) בגוש האירו ורווחים טובים מהצפוי ברבעון הרביעי. הגורמים הנותרים נובעים מציפיות לתמיכה פיסקלית גרמנית, אפשרות להפסקת אש באוקראינה, והגדלת הוצאות הביטחון באירופה.


לפי תחזיות הכלכלנים של בנק אוף אמריקה, הצמיחה בגוש האירו תגיע לשיא של 1% ברבעונים הקרובים, אך שוקי המניות מתמחרים צמיחה גבוהה יותר של 1.3%. יתרה מכך, האטה צפויה בצמיחה הגלובלית, בעיקר בגלל סין, שעלולה לפגוע בהמשך המגמה החיובית.


בחלוקה סקטוריאלית, בבנק אוף אמריקה מציינים כי מגזר הבנקים באירופה מתומחר בתרחיש המאקרו האופטימי ביותר, בעוד שתעשיות כמו כימיקלים ומוליכים למחצה עדיין משקפות זהירות. בתוך המניות הדפנסיביות, מגזרים כמו מזון, פארמה ושירותים ציבוריים נמצאים ברמות נמוכות היסטוריות, מה שמעיד על ציפיות לצמיחה חזקה, אולי חזקה מדי.

 

בבנק אוף אמריקה נותרים פסימיים לגבי שוק המניות האירופי כולו, עם תחזית לירידה של מעל 10% במדד Stoxx 600 לרמה של 470 נקודות עד אמצע השנה. למרות שמירה על העדפה יחסית למניות אירופאיות מול מניות גלובליות, האזהרה היא כי מרבית הרווחים כבר הושגו.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן יאיר סרוסי אופיר נאור

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.

להמשך הכתבה לחץ כאן