הונג קונג אסיה
צילום: Istock
אסיה

שווקים - הונג קונג מזנקת, טוקיו יורדת

עמית בר |


שווקים תנודתיים על רקע התוכניות הכלכליות של טראמפ והשפעת נתוני המאקרו באסיה -  המסחר בבורסות אסיה מתנהל בתנודתיות גבוהה, כאשר המשקיעים מגיבים לאירועים האחרונים בשוקי העולם. מצד אחד, וול סטריט סיימה אתמול בעליות יפות, אבל מצד שני – הודעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על כוונתו להטיל מכסי גומלין על מדינות ברחבי העולם יוצרת חששות בקרב המשקיעים. למרות זאת, המהלך עדיין לא מתבצע בפועל – מה שמותיר מרווח לתמרון לפני שהשווקים ייכנסו ללחץ אמיתי.


ירידות בטוקיו, זינוק בהונג קונג


בורסת טוקיו רושמת ירידה חדה של 0.8%, כאשר מניות היצואניות הגדולות סופגות מכה מהחששות לסכסוך סחר מחודש. לעומתה, האנג סנג בהונג קונג מטפס 2.2%, כשהמשקיעים מהמרים שהמדיניות של סין תהיה מתונה יותר ביחס למגבלות הסחר האמריקאיות. מדד שנגחאי מוסיף 0.3%, בורסת סיאול מטפסת ב-0.3% וסידני ננעלה עם עלייה צנועה של 0.2%.


המטבעות מגיבים גם הם לתנודתיות – הין היפני מתחזק מול הדולר ב-0.2%, עם שער של 152.5 ין לדולר, מה שמעיד על ביקוש מוגבר לנכסים בטוחים מצד המשקיעים.


כלכלת סינגפור מפתיעה, הודו צפויה לדווח על נתוני האינפלציה


אחת ההפתעות של הבוקר מגיעה מסינגפור – הכלכלה המקומית צמחה בקצב המהיר ביותר מאז 2021, עם נתון שנתי של 4.4% בשנת 2024. נתון הצמיחה לרבעון האחרון של השנה עמד על 5%, מעל התחזיות שהצביעו על 4.7% בלבד. עם זאת, לאחר פרסום הנתונים, בורסת סינגפור איבדה 0.2%, כאשר המשקיעים מעכלים את המספרים ושוקלים את המשמעות שלהם.


בדרום קוריאה נרשמה ירידה מפתיעה באבטלה – שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, לאחר שרק בחודש שעבר הוא עמד על 3.7% – הרמה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. הנתון החיובי תומך במגמה הכלכלית החיובית במדינה.


המשקיעים ממתינים גם לנתוני האינפלציה של הודו, הצפויים להתפרסם בהמשך היום. התחזיות מצביעות על עלייה של 2.5% בינואר, מעט מעל העלייה של 2.37% בדצמבר – נתון שיכול להשפיע על מדיניות הריבית במדינה.


מניות בולטות: סוני מזנקת, ניסאן מתמודדת עם ירידה ברווחים


בין המניות שמרכזות עניין בטוקיו, בולטת סוני, שמזנקת ב-8.7% לאחר שהחברה העלתה את תחזית ההכנסות שלה לשנה הפיננסית המסתיימת במרץ. לפי הדיווח, החברה צופה רווח תפעולי של 1.34 טריליון ין (876 מיליארד דולר), עלייה של 2% ביחס לשנה שעברה.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, מניית ניסאן קופצת ב-2.5% לאחר דיווח בבלומברג שלפיו קרן ההשקעות האמריקאית KKR שוקלת להשקיע ביצרנית הרכב. ניסאן והונדה הודיעו אתמול כי סיימו את המשא ומתן על מיזוג, אך ישמרו על שיתוף פעולה טכנולוגי בייצור רכבים חשמליים.


למרות זאת, ניסאן דיווחה על נפילה של 78% ברווח התפעולי, שהסתכם ב-31.1 מיליארד ין (200 מיליון דולר) ברבעון הרביעי – ירידה חדה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. גם הונדה רושמת עלייה של 2.5% במנייתה, לאחר שהציגה גידול של 8.9% בהכנסות ממכירות במהלך תשעת החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.