מאסק טסלה
צילום: טוויטר

טסלה קופצת ב-5% - מאסק יוותר על הצעת הרכישה של OpenAI?

המניה עולה בעקבות נכונותו של מאסק למשוך את הצעת הרכש ל-OpenAI; המשקיעים מוטרדים מהסחות הדעת הרבות של המנכ"ל, אך מאמינים בערך ארוך הטווח של קשריו בוושינגטון

אדיר בן עמי |

אילון מאסק, המנכ"ל של טסלה Tesla -0.03%  ו-xAI, הודיע כי הוא מוכן למשוך את הצעת הרכש בסך 97.4 מיליארד דולר ל-OpenAI, בתנאי שהחברה תוותר על תוכניותיה להפוך לחברה למטרות רווח. בתגובה, מניית טסלה קופצת ב-5%, כאשר גם רכישה אפשרית של סייברטראקים על ידי משרד החוץ האמריקאי בשווי מאות מיליוני דולרים תומכת כנראה בעליות.


הקונסורציום בהובלת מאסק השיק את ההצעה ביום שני, אך זו נדחתה על ידי סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שטען כי מאסק משתמש בהצעה כדי להתערב בפעילות החברה. סיכויי ההצעה להתקבל נמוכים מאוד, כאשר OpenAI אינה מעוניינת לשקול הצעות חיצוניות. שווי החברה הכולל עומד על 157 מיליארד דולר, וה-Wall Street Journal דיווח בעבר כי היא נמצאת במגעים לגיוס 40 מיליארד דולר לפי שווי של 300 מיליארד דולר.


המאבק המשפטי המתמשך בין מאסק ל-OpenAI מסבך את מאמצי החברה להפוך לעסק למטרות רווח. התהליך כולל משא ומתן מורכב לגבי האחזקות שיישארו בידי הגוף ללא מטרות רווח לעומת משקיעים תאגידיים כמו מיקרוסופט, שהשקיעה 13 מיליארד דולר ב-OpenAI מאז 2019.


הצעתו של מאסק מאיימת להעלות את ערך הזרוע ללא מטרות רווח ובכך להפחית את ההון של המשקיעים האחרים לאחר ההמרה לחברה למטרות רווח.


OpenAI מתמודדת במקביל עם מספר אתגרים משמעותיים: תוכנית ההמרה, תפקידה בפרויקט להשקעת 500 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב דרך מיזם משותף בשם Stargate, הקרב המשפטי עם מאסק, והמרוץ לפיתוח מודלים חזקים יותר של בינה מלאכותית.


האתגרים של OpenAI

האתגר הראשון הוא תוכנית ההמרה, כאשר OpenAI נמצאת בתהליך מורכב של המרת מבנה החברה מארגון ללא מטרות רווח לחברה מסחרית. המעבר מעורר שאלות מהותיות לגבי חלוקת הבעלות בין הזרוע הפילנתרופית לבין המשקיעים המסחריים, כאשר מיקרוסופט, שהשקיעה כבר 13 מיליארד דולר, מהווה שחקן מרכזי במשוואה. האתגר הוא לשמר את המשימה המקורית של החברה תוך יצירת מבנה עסקי בר-קיימא.


הבא בתור הוא מיזם Stargate. תוכנית שאפתנית להשקעה של כ-500 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב מתקדמות. הפרויקט נועד לבנות תשתית חישובית מאסיבית שתתמוך בפיתוח ואימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. האתגר כאן הוא לא רק בהיקף ההשקעה חסר התקדים, אלא גם בניהול שותפויות מורכבות וביצירת תשתית שתוכל לתמוך בדור הבא של מודלי AI.


המאבק המשפטי עם אלון מאסק מהווה אתגר משמעותי, במיוחד לאור הצעת הרכש של 97.4 מיליארד דולר. מאסק, שהיה ממייסדי OpenAI, טוען שהחברה סטתה ממטרתה המקורית כארגון ללא מטרות רווח. הקרב המשפטי לא רק מסיט משאבים ותשומת לב ניהולית, אלא גם מאיים להשפיע על תהליך ההמרה לחברה מסחרית ועל היחסים עם משקיעים פוטנציאליים.

קיראו עוד ב"גלובל"


OpenAI נמצאת במרוץ אינטנסיבי לפיתוח הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית, כאשר GPT-4.5 ו-GPT-5 נמצאים בפיתוח מתקדם. האתגר כאן הוא כפול: מצד אחד, לשמור על היתרון הטכנולוגי מול מתחרים כמו Google, Anthropic ו-xAI של מאסק, ומצד שני, להבטיח שהמודלים החדשים יהיו בטוחים ואחראיים. התחרות הגוברת מגבירה את הלחץ לשחרר מודלים חדשים במהירות, אך גם מחייבת השקעה משמעותית במחקר ופיתוח. אלטמן, לפחות בפומבי, מתעלם מהמחלוקת. הוא הצהיר כי OpenAI מתכננת לשחרר את מודלי GPT-4.5 ו-GPT-5 תוך "שבועות" ו"חודשים" בהתאמה, בפוסט בפלטפורמת X ביום רביעי.


במקביל, מאסק הודיע ביום חמישי כי חברת הסטארט-אפ שלו xAI קרובה לשחרור הגרסה החדשה של צ'טבוט הבינה המלאכותית Grok. Nvidia השקיעה גם היא ב-xAI, המאמנת את המודלים שלה על מאות אלפי שבבים של החברה. "ל-Grok 3 יש יכולות הנמקה חזקות מאוד, ובבדיקות שביצענו עד כה, Grok 3 מתפקד טוב יותר מכל מה ששוחרר", אמר מאסק בהופעה בפסגת הממשלות העולמית בדובאי דרך שיחת וידאו.


במקביל להתפתחויות אלו, מניית טסלה נסחרת בעליות שערים לאחר שסיימה רצף ירידות של חמישה ימים. המשקיעים קיבלו בחיוב את הידיעה על נכונותו של מאסק לוותר על הצעת הרכש ל-OpenAI.


מאסק מדאיג את המשקיעים

פעילויותיו של מאסק מחוץ לטסלה לעיתים מדאיגות את המשקיעים בחברת הרכב שלו. הסחת הדעת היא סיכון, אך כך גם המימון. אם מאסק היה זוכה בהצעת הרכש ל-OpenAI, הוא היה עשוי להיאלץ למכור מניות טסלה במיליארדי דולרים כדי לממן את העסקה.


אנליסט וודבוש דן אייבס כתב בדוח מאוחר ביום רביעי כי "מניית טסלה הייתה תחת לחץ כבד ממגוון סיבות ב-2025 לאחר ריצה היסטורית בעקבות ניצחון הנשיא טראמפ בנובמבר." הסיבות כוללות את הצעת הרכש של מאסק ל-OpenAI, פעילויות פוליטיות במחלקה החדשה ליעילות ממשלתית, תחרות בתחום הרכב האוטונומי מצד BYD, רווחים נמוכים מהצפוי ברבעון הרביעי, ואפילו נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי.


אייבס עדיין מאמין כי הקשרים של מאסק בוושינגטון יניבו תועלת ליצרנית הרכב. "הנוף הדה-רגולטורי בוושינגטון יניח את היסודות למפת דרכים פדרלית אוטונומית, שלדעתנו תשחרר שווי של טריליון דולר בלבד עבור טסלה בשנים הקרובות", כתב.


אדם ג'ונס, אנליסט במורגן סטנלי, גם הוא ממליץ על קנייה. מחיר היעד שלו הוא 430 דולר. "טסלה ממוצבת היטב במטמורפוזה של הייצור האמריקאי בעידן הבינה המלאכותית", כתב. 


ג'ונס רואה בטסלה שחקן בינה מלאכותית משולב אנכית. לטסלה יש מיליוני מכוניות בכביש, המייצרות נתונים, שיכולים לפתח את התוכנה שתאפשר למכוניות לנהוג בעצמן. יש לה גם את המומחיות בייצור לבניית המכוניות.


מחיר היעד הממוצע של האנליסטים למניית טסלה עומד על כ-381 דולר. נכון למסחר ביום חמישי, מניית טסלה ירדה בכ-17% השנה, כאשר כמעט כל הירידה התרחשה במהלך רצף הירידות של חמישה ימים שהסתיים ביום רביעי.


משרד החוץ האמריקאי מתכנן לרכוש סייברטראקים של טסלה

בדיווח שפורסם היום מתברר כי משרד החוץ האמריקאי מתכנן לרכוש סייברטראקים של טסלה בשווי מאות מיליוני דולרים, מהלך שמעלה שאלות לגבי ניגודי עניינים פוטנציאליים. לפי תחזית הרכש של המשרד לשנת 2025, מתוכננת השקעה של 500 מיליון דולר ב"כלי רכב חשמליים משוריינים", כאשר בגרסאות קודמות של המסמך הם כונו סייברטראקים משוריינים.


המצב מורכב במיוחד לאור העובדה שאילון מאסק, מנכ"ל טסלה, מנהל כעת את המחלקה ליעילות ממשלתית תחת ממשל טראמפ, ואף תמך בקמפיין הנשיאותי שלו. קרל טוביאס, מומחה למשפטים מאוניברסיטת ריצ'מונד, מציין כי קיימים מנגנונים פדרליים להתמודדות עם ניגודי עניינים, אך מביע דאגה מחוסר השקיפות בתהליך.


מאסק טען בעבר כי טסלה אינה מקבלת תמיכה ישירה מהממשל הפדרלי, וציין כי זיכויי מס לרכישת רכבים חשמליים זמינים לכל יצרני הרכב. עם זאת, רכישת הסייברטראקים על ידי משרד החוץ תקשה עליו לחזור על טענה זו. חברת SpaceX של מאסק כבר מהווה קבלן ממשלתי משמעותי, עם חוזים בשווי כולל של כ-20 מיליארד דולר מאז 2008.


מבחינת המשקיעים, היקף העסקה של 500 מיליון דולר על פני חמש שנים אינו משמעותי במיוחד עבור טסלה, שצפויה להגיע למכירות של כ-110 מיליארד דולר ב-2025. עם זאת, פעולותיו של מאסק משפיעות על המותג ותפיסתו, והמשקיעים מצפים שהקשרים שלו עם טראמפ יועילו לטסלה, במיוחד בכל הנוגע לרגולציה של רכבים אוטונומיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


חג המולד כריסמס כריסטמס עץ אשוח
צילום: Istock

כולם רוצים לחגוג: האם עונת הכריסמס משפיעה גם עלינו - מי נהנה מזה ומי משלם ביוקר?

המלונות בנצרת ובחיפה בתפוסת שיא ובמסדרונות ההייטק האווירה מנומנמת - המשק הישראלי, שספג פגיעה קשה, מקבל בדצמבר זריקת מרץ מרעננת; אך לצד האורות המנצנצים, ישנם גם מפסידים 

ענת גלעד |


מי שעדיין חושב שחודש דצמבר בישראל מסתכם בסופגנייה ומטבעות שוקולד מוזהבים, מפספס את אחת המגמות הכלכליות המעניינות של השנים האחרונות. ישראל של סוף שנת 2025 היא כבר לחלוטין חלק מהכפר הגלובלי; דצמבר הפך לחודש של "צריכה היברידית" - שילוב של מסורת מקומית עם עונת חגים בינלאומית שחלחלה עמוק למיינסטרים הכלכלי, ויצרה דינמיקה המבוססת על חוויות ובילויים. ויש לכך גם משמעויות כלכליות - חבל הצלה לתיירות הפנים ולעסקים מקומיים, אבל במקביל הרכישה מאתרים בחו"ל דווקא מגלגלת כספים מהמשק המקומי החוצה, ובהייטק הכול ממתין על אש קטנה עד שהעולם יחזור לפעילות.

למי מצלצלים פעמוני החג?

תיירות הפנים ועסקי החוויות המבוססים על נוכחות פיזית ושירותים מקומיים מקבלים בדצמבר מנת חמצן כלכלי שאי אפשר לייבא באונליין. לפי נתוני משרד התיירות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), תפוסת המלונות בערים המעורבות בשיא העונה מגיעה לכ-90%. לאחר שנים מאתגרות בענף ותיירות חוץ שעדיין מדשדשת, מדובר בפדיון קריטי ליציבות העסקים המקומיים. 

בערים המעורבות הקסם של חג המולד ממלא את הרחובות כבר מתחילת דצמבר - נצרת וחיפה, שבה מצוין פסטיבל "החג של החגים", הופכות למוקדי עלייה לרגל, והקהל הישראלי שמחפש תחושת חו"ל ותמונות יפות בלי לעבור בנתב"ג לא מאכזב. אך הרווח אינו מסתכם בלינה בלבד; "כלכלת החוויות" מייצרת תנועה ערה של מאות אלפי מבקרים בירושלים, חיפה ויפו סביב מיצגי אור ופסטיבלים אורבניים. אלו שירותים שדורשים נוכחות פיזית, ולכן הכסף נשאר בידי בעלי המסעדות, בתי הקפה והעסקים הקטנים בישראל. 

תעשיית חנוכה: כסף "ישן" במחירים חדשים

על רקע עצי האשוח המנצנצים, גם כלכלת חנוכה המקומית תורמת בוסט אדיר. כבכל שנה, גם ב-2025 נרשמו שיאים במכירות במאפיות, למרות שהמחירים הרקיעו שחקים, וסופגניות פרימיום נמכרות במחיר של עד 20 שקלים לאחת.

עולם הבידור, שחזר לפעילות מלאה ב-2025, מגלגל עשרות מיליוני שקלים על מופעי ענק ופסטיגלים, המהווים מוקד משיכה צרכני שלא עוצר גם בתקופות מיתון. השילוב בין חנוכה, כריסמס ונובי-גוד-סילבסטר (הצובר תאוצה בכל המגזרים) מייצר "חודש זהב" לקמעונאי המזון והאלכוהול, הנהנים מביקושים חסרי תקדים למוצרי פרימיום.