מאסק טסלה
צילום: טוויטר

טסלה קופצת ב-5% - מאסק יוותר על הצעת הרכישה של OpenAI?

המניה עולה בעקבות נכונותו של מאסק למשוך את הצעת הרכש ל-OpenAI; המשקיעים מוטרדים מהסחות הדעת הרבות של המנכ"ל, אך מאמינים בערך ארוך הטווח של קשריו בוושינגטון

אדיר בן עמי |

אילון מאסק, המנכ"ל של טסלה Tesla 2.7%  ו-xAI, הודיע כי הוא מוכן למשוך את הצעת הרכש בסך 97.4 מיליארד דולר ל-OpenAI, בתנאי שהחברה תוותר על תוכניותיה להפוך לחברה למטרות רווח. בתגובה, מניית טסלה קופצת ב-5%, כאשר גם רכישה אפשרית של סייברטראקים על ידי משרד החוץ האמריקאי בשווי מאות מיליוני דולרים תומכת כנראה בעליות.


הקונסורציום בהובלת מאסק השיק את ההצעה ביום שני, אך זו נדחתה על ידי סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, שטען כי מאסק משתמש בהצעה כדי להתערב בפעילות החברה. סיכויי ההצעה להתקבל נמוכים מאוד, כאשר OpenAI אינה מעוניינת לשקול הצעות חיצוניות. שווי החברה הכולל עומד על 157 מיליארד דולר, וה-Wall Street Journal דיווח בעבר כי היא נמצאת במגעים לגיוס 40 מיליארד דולר לפי שווי של 300 מיליארד דולר.


המאבק המשפטי המתמשך בין מאסק ל-OpenAI מסבך את מאמצי החברה להפוך לעסק למטרות רווח. התהליך כולל משא ומתן מורכב לגבי האחזקות שיישארו בידי הגוף ללא מטרות רווח לעומת משקיעים תאגידיים כמו מיקרוסופט, שהשקיעה 13 מיליארד דולר ב-OpenAI מאז 2019.


הצעתו של מאסק מאיימת להעלות את ערך הזרוע ללא מטרות רווח ובכך להפחית את ההון של המשקיעים האחרים לאחר ההמרה לחברה למטרות רווח.


OpenAI מתמודדת במקביל עם מספר אתגרים משמעותיים: תוכנית ההמרה, תפקידה בפרויקט להשקעת 500 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב דרך מיזם משותף בשם Stargate, הקרב המשפטי עם מאסק, והמרוץ לפיתוח מודלים חזקים יותר של בינה מלאכותית.


האתגרים של OpenAI

האתגר הראשון הוא תוכנית ההמרה, כאשר OpenAI נמצאת בתהליך מורכב של המרת מבנה החברה מארגון ללא מטרות רווח לחברה מסחרית. המעבר מעורר שאלות מהותיות לגבי חלוקת הבעלות בין הזרוע הפילנתרופית לבין המשקיעים המסחריים, כאשר מיקרוסופט, שהשקיעה כבר 13 מיליארד דולר, מהווה שחקן מרכזי במשוואה. האתגר הוא לשמר את המשימה המקורית של החברה תוך יצירת מבנה עסקי בר-קיימא.


הבא בתור הוא מיזם Stargate. תוכנית שאפתנית להשקעה של כ-500 מיליארד דולר בתשתיות מחשוב מתקדמות. הפרויקט נועד לבנות תשתית חישובית מאסיבית שתתמוך בפיתוח ואימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. האתגר כאן הוא לא רק בהיקף ההשקעה חסר התקדים, אלא גם בניהול שותפויות מורכבות וביצירת תשתית שתוכל לתמוך בדור הבא של מודלי AI.


המאבק המשפטי עם אלון מאסק מהווה אתגר משמעותי, במיוחד לאור הצעת הרכש של 97.4 מיליארד דולר. מאסק, שהיה ממייסדי OpenAI, טוען שהחברה סטתה ממטרתה המקורית כארגון ללא מטרות רווח. הקרב המשפטי לא רק מסיט משאבים ותשומת לב ניהולית, אלא גם מאיים להשפיע על תהליך ההמרה לחברה מסחרית ועל היחסים עם משקיעים פוטנציאליים.

קיראו עוד ב"גלובל"


OpenAI נמצאת במרוץ אינטנסיבי לפיתוח הדור הבא של מודלי הבינה המלאכותית, כאשר GPT-4.5 ו-GPT-5 נמצאים בפיתוח מתקדם. האתגר כאן הוא כפול: מצד אחד, לשמור על היתרון הטכנולוגי מול מתחרים כמו Google, Anthropic ו-xAI של מאסק, ומצד שני, להבטיח שהמודלים החדשים יהיו בטוחים ואחראיים. התחרות הגוברת מגבירה את הלחץ לשחרר מודלים חדשים במהירות, אך גם מחייבת השקעה משמעותית במחקר ופיתוח. אלטמן, לפחות בפומבי, מתעלם מהמחלוקת. הוא הצהיר כי OpenAI מתכננת לשחרר את מודלי GPT-4.5 ו-GPT-5 תוך "שבועות" ו"חודשים" בהתאמה, בפוסט בפלטפורמת X ביום רביעי.


במקביל, מאסק הודיע ביום חמישי כי חברת הסטארט-אפ שלו xAI קרובה לשחרור הגרסה החדשה של צ'טבוט הבינה המלאכותית Grok. Nvidia השקיעה גם היא ב-xAI, המאמנת את המודלים שלה על מאות אלפי שבבים של החברה. "ל-Grok 3 יש יכולות הנמקה חזקות מאוד, ובבדיקות שביצענו עד כה, Grok 3 מתפקד טוב יותר מכל מה ששוחרר", אמר מאסק בהופעה בפסגת הממשלות העולמית בדובאי דרך שיחת וידאו.


במקביל להתפתחויות אלו, מניית טסלה נסחרת בעליות שערים לאחר שסיימה רצף ירידות של חמישה ימים. המשקיעים קיבלו בחיוב את הידיעה על נכונותו של מאסק לוותר על הצעת הרכש ל-OpenAI.


מאסק מדאיג את המשקיעים

פעילויותיו של מאסק מחוץ לטסלה לעיתים מדאיגות את המשקיעים בחברת הרכב שלו. הסחת הדעת היא סיכון, אך כך גם המימון. אם מאסק היה זוכה בהצעת הרכש ל-OpenAI, הוא היה עשוי להיאלץ למכור מניות טסלה במיליארדי דולרים כדי לממן את העסקה.


אנליסט וודבוש דן אייבס כתב בדוח מאוחר ביום רביעי כי "מניית טסלה הייתה תחת לחץ כבד ממגוון סיבות ב-2025 לאחר ריצה היסטורית בעקבות ניצחון הנשיא טראמפ בנובמבר." הסיבות כוללות את הצעת הרכש של מאסק ל-OpenAI, פעילויות פוליטיות במחלקה החדשה ליעילות ממשלתית, תחרות בתחום הרכב האוטונומי מצד BYD, רווחים נמוכים מהצפוי ברבעון הרביעי, ואפילו נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי.


אייבס עדיין מאמין כי הקשרים של מאסק בוושינגטון יניבו תועלת ליצרנית הרכב. "הנוף הדה-רגולטורי בוושינגטון יניח את היסודות למפת דרכים פדרלית אוטונומית, שלדעתנו תשחרר שווי של טריליון דולר בלבד עבור טסלה בשנים הקרובות", כתב.


אדם ג'ונס, אנליסט במורגן סטנלי, גם הוא ממליץ על קנייה. מחיר היעד שלו הוא 430 דולר. "טסלה ממוצבת היטב במטמורפוזה של הייצור האמריקאי בעידן הבינה המלאכותית", כתב. 


ג'ונס רואה בטסלה שחקן בינה מלאכותית משולב אנכית. לטסלה יש מיליוני מכוניות בכביש, המייצרות נתונים, שיכולים לפתח את התוכנה שתאפשר למכוניות לנהוג בעצמן. יש לה גם את המומחיות בייצור לבניית המכוניות.


מחיר היעד הממוצע של האנליסטים למניית טסלה עומד על כ-381 דולר. נכון למסחר ביום חמישי, מניית טסלה ירדה בכ-17% השנה, כאשר כמעט כל הירידה התרחשה במהלך רצף הירידות של חמישה ימים שהסתיים ביום רביעי.


משרד החוץ האמריקאי מתכנן לרכוש סייברטראקים של טסלה

בדיווח שפורסם היום מתברר כי משרד החוץ האמריקאי מתכנן לרכוש סייברטראקים של טסלה בשווי מאות מיליוני דולרים, מהלך שמעלה שאלות לגבי ניגודי עניינים פוטנציאליים. לפי תחזית הרכש של המשרד לשנת 2025, מתוכננת השקעה של 500 מיליון דולר ב"כלי רכב חשמליים משוריינים", כאשר בגרסאות קודמות של המסמך הם כונו סייברטראקים משוריינים.


המצב מורכב במיוחד לאור העובדה שאילון מאסק, מנכ"ל טסלה, מנהל כעת את המחלקה ליעילות ממשלתית תחת ממשל טראמפ, ואף תמך בקמפיין הנשיאותי שלו. קרל טוביאס, מומחה למשפטים מאוניברסיטת ריצ'מונד, מציין כי קיימים מנגנונים פדרליים להתמודדות עם ניגודי עניינים, אך מביע דאגה מחוסר השקיפות בתהליך.


מאסק טען בעבר כי טסלה אינה מקבלת תמיכה ישירה מהממשל הפדרלי, וציין כי זיכויי מס לרכישת רכבים חשמליים זמינים לכל יצרני הרכב. עם זאת, רכישת הסייברטראקים על ידי משרד החוץ תקשה עליו לחזור על טענה זו. חברת SpaceX של מאסק כבר מהווה קבלן ממשלתי משמעותי, עם חוזים בשווי כולל של כ-20 מיליארד דולר מאז 2008.


מבחינת המשקיעים, היקף העסקה של 500 מיליון דולר על פני חמש שנים אינו משמעותי במיוחד עבור טסלה, שצפויה להגיע למכירות של כ-110 מיליארד דולר ב-2025. עם זאת, פעולותיו של מאסק משפיעות על המותג ותפיסתו, והמשקיעים מצפים שהקשרים שלו עם טראמפ יועילו לטסלה, במיוחד בכל הנוגע לרגולציה של רכבים אוטונומיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים רבים מדי, קרדיט: גרוקעובדים רבים מדי, קרדיט: גרוק

האם כשהדדליין מתרחק העבודה נמרחת? - ואיך זה קשור לאקסיומות מלפני 70 שנה

חוק פרקינסון: מנגנוני בזבוז הזמן, כסף ובירוקרטיה - השפעות כלכליות והרלוונטיות לעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים


ענת גלעד |


"עבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן המוקצה לביצועה" - כך קובע חוק פרקינסון, שנוסח על ידי ההיסטוריון הבריטי סיריל נורתקוט פרקינסון כבר בשנת 1955. ניסוח זה, שפורסם לראשונה במאמר במגזין אקונומיסט, מבוסס על ניתוח מדוקדק של המנהל הציבורי הבריטי, ובפרט משרד הצי, שבו נצפה כי מספר הפקידים גדל בשיעור שנתי של 5%-7%, למרות ירידה דרמטית במספר האוניות והמלחים. בין 1914 ל-1928, מספר המלחים ירד מ-62,000 ל-20,000, בעוד מספר הפקידים עלה מ-2,000 ל-3,569. תופעה זו אינה מקרית, אלא דפוס התנהגותי-ארגוני שמשפיע על כלכלה, ניהול ושוק העבודה.

בשנת 2025, בעיצומה של מהפכת הבינה המלאכותית (AI) ועבודה היברידית, חוק פרקינסון עדיין מוכיח את עצמו ואף ביתר שאת. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שבישראל עלה פריון העבודה ב-2.61% ברבעון השלישי של 2025, אך חלק ניכר מהשיפור הזה נובע מקיצור תהליכים דיגיטליים, בעוד שבמקרים של לוחות זמנים רופפים, הבזבוז גדל. בארצות הברית, השפעת ה-AI על הפריון מוערכת בעלייה של 1.3% בשנה, אך ללא ניהול זמן קפדני, תהליכים מתארכים ומפחיתים תשואות. 

החוק אינו מוגבל לפסיכולוגיה אישית; הוא מנגנון כלכלי שמייצר בזבוז משאבים, תפיחת בירוקרטיה וירידה ביעילות, עם השלכות על תקציבים ממשלתיים, רווחיות חברות והשקעות.

ההיסטוריה והניסוח המקורי של החוקים

פרקינסון, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת סינגפור, פירט את רעיונותיו בספרו "חוק פרקינסון: החתירה להתקדמות" שיצא בשנת 1958. הספר שמכיל אוסף של חוקים סאטיריים אך מדויקים, נכתב על רקע התרחבות הבירוקרטיה הבריטית לאחר מלחמת העולם השנייה. החוק הראשון, על התרחבות העבודה, מבוסס על נתונים אמפיריים: פרקינסון חישב כי בירוקרטיה גדלה בקצב קבוע, ללא קשר להיקף המשימות. "העבודה מתרחבת כך שתמלא את הזמן הזמין לביצועה", כתב פרקינסון ישירות, והוסיף דוגמה: פרויקט שיכול להסתיים בשעתיים יימשך שבוע אם כך הוקצה לו.

הספר כולל חוקים נוספים שמפרטים את התובנה. החוק השני קובע כי "הוצאות עולות כדי לעמוד בהכנסה", כלומר תקציבים מתנפחים כדי למלא את ההקצאה הזמינה, בדומה לתופעה של "שכר שמתאים להוצאות". פרקינסון ציטט: "הוצאה עולה כדי לעמוד בהכנסה, וזה חל על ממשלות, חברות ואפילו משפחות פרטיות". דוגמה מהספר: משרד שמקבל תקציב כפול יגדיל הוצאותיו בהתאם, גם אם אין צורך אמיתי בכך.