גנסן הואנג אנבידיה
צילום: טוויטר
פגישת פסגה

מנכ"ל אנבידיה ייפגש עם טראמפ אחרי השבוע הסוער של החברה

בעקבות הנפילות החדות במניה והשאלות סביב מעמדה של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, יגיע לבית הלבן לפגישה עם טראמפ. אבל יש מי שתוהה – למה הוא לא הגיע להשבעה?

עמית בר |

השבוע האחרון לא היה פשוט עבור אנבידיה  NVIDIA Corp. -3.96%  . המניה התרסקה ביותר מ-17% ביום שני, אחרי שההתלהבות סביב מודל הבינה המלאכותית הסיני DeepSeek הרעידה את השוק. מדובר בפלטפורמה שנחשבת לחזקה וזולה במיוחד, מה שהעלה ספקות לגבי השליטה של אנבידיה בתחום.


אם זה לא מספיק, בשוק כבר מדברים על כך שחברות כמו מיקרוסופט ומטא עובדות על שבבים משלהן, מה שעשוי להקטין את התלות באנבידיה. כל זה יצר לחץ כבד על החברה, שהתמודדה גם עם מכירות מאכזבות של שבבים מתקדמים בסין, בעקבות ההגבלות שהטילה ארה"ב.


פגישה עם טראמפ – אבל לא בטקס ההשבעה

למרות כל הדרמה, מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, ייפגש ביום שישי הבא עם הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן. הפגישה נקבעה כבר לפני כמה שבועות, עוד לפני שהשוק השתולל, והמטרה היא לדון במדיניות ה-AI של ארה"ב.


הואנג עצמו כבר אמר שהוא "ישמח" להיפגש עם טראמפ ולסייע לממשל החדש בגיבוש מדיניות הבינה המלאכותית. אבל בזמן שמנהלים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה נכחו בטקס ההשבעה של טראמפ, הואנג דווקא לא היה שם.


המהלך  מיד עורר ספקולציות – האם מדובר במסר פוליטי? או אולי פשוט ניסיון להימנע מהזדהות עם צד כזה או אחר? לא ברור לגמרי, אבל זה לא עניין של מה בכך.  אי ההגעה עצמה, מבטאת קרבה שאינה מלאה-חזקה והיו משקיעים שהעריכו שמדובר על סוג של עימות מסוים מתחת לפני השטח שהואנג לא יכול לנצח בו ועלול לפגוע במניה. כדי להצליח צריך את הממשל ואת טראמפ. 

בכל מקרה, הפגישה בבית הלבן עשויה להסדיר את העניין ולהסיר דאגה שקיימת מחלוקת או עימות מתחת לפני השטח בין הואנג לממשל. זה ייתן סימן לכיוון שבו הולכת אנבידיה, במיוחד עכשיו, כשהתחרות בעולם הבינה המלאכותית מתחממת. צריך גם לזכור שלממשל יש רצון עז שארה"ב תמשיך להוביל את תחום ה-AI והיכולות של אנבידיה הן המובילות בשוק הזה. 


האם אנבידיה יכולה להישאר מובילה?

הירידות האחרונות במניה מראות שהמשקיעים לא בטוחים במעמדה של אנבידיה. השוק הפך להרבה יותר תחרותי, עם שחקנים חדשים שנכנסים לתמונה ומביאים חלופות מתקדמות וזולות יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

מעבר לכך, הרגולציה האמריקאית עדיין מגבילה את היכולת של אנבידיה לפעול בחופשיות בשוק הסיני, מה שפוגע במכירות. כל זה מציב בפני החברה אתגר גדול – איך להישאר מובילה, כשהמתחרות מתחזקות והשווקים המרכזיים משתנים.



שאלות ותשובות בנושא אנבידיה והפגישה עם טראמפ


למה המניה של אנבידיה התרסקה השבוע?


המשקיעים נבהלו מההשקה של DeepSeek, מודל בינה מלאכותית סיני מתקדם שנחשב לאיכותי וזול מאוד. זה עורר חששות שהשליטה של אנבידיה בתחום הבינה המלאכותית כבר לא מובטחת, מה שהוביל לירידות חדות במניה.


למה ג'נסן הואנג לא הגיע להשבעה של טראמפ?


לא ברור בדיוק למה, אבל בניגוד למנהלים בכירים אחרים מעולם הטכנולוגיה, הואנג לא נכח בטקס. ייתכן שזה היה מהלך מחושב כדי לא לקחת צד פוליטי, או שפשוט היו לו התחייבויות אחרות. בכל מקרה, הוא כן ייפגש עם טראמפ בבית הלבן.


מה המשמעות של הפגישה בין הואנג לטראמפ?


הפגישה עשויה להיות חשובה לעתיד מדיניות ה-AI של ארה"ב. אנבידיה נמצאת במרכז התחרות מול סין, וטראמפ כבר הביע כוונה לחזק את התעשייה המקומית. לא ברור אם הפגישה תשפיע על הרגולציה או על ההגבלות בשוק, אבל זה בהחלט מהלך משמעותי.


האם אנבידיה עדיין מובילה בתחום השבבים?


כן, אבל יש סימני שאלה. חברות כמו מיקרוסופט, מטא ואחרות מפתחות שבבים משלהן, מה שעלול להקטין את התלות באנבידיה. בנוסף, הרגולציה האמריקאית מקשה על החברה למכור את המוצרים המתקדמים ביותר שלה בסין, מה שפוגע בהכנסות.


האם השוק איבד אמון באנבידיה?


לא לגמרי, אבל יש חששות. הירידות במניה מראות שהמשקיעים כבר לא רואים באנבידיה השקעה בטוחה כמו בעבר. החברה עדיין מובילה, אבל היא חייבת להוכיח שהיא מסוגלת לשמור על היתרון שלה בעולם הבינה המלאכותית המשתנה במהירות



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)ממדאני בנאום לאחר הבחירה (יוטיוב)

ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך?

כיצד ראש העיר העתידי של ניו יורק מתייחס לבנקים, לבורסה ולעשירים, ומה ניצב מאחורי האידאולוגיה שמאתגרת את הממסד הכלכלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

"בעזרת אללה ניצחנו" אמר בנאום הניצחון זוהראן ממדאני שסחף אחריו מהגרים ומיעוטים והבטיח להם ירידה בעלויות, מחירי שכירות ודירות נמוכים יותר ומס לעשירים.  האם הוא מסוכן ליהודים בניו יוק ואיך יראו היחסים עם ישראל? הרחבה: ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית.

ממדאני זכה בראשות העיר שנחשבת בירת העולם הפיננסי, סמל הקפיטליזם הגלובלי. הוא בן 34, סוציאליסט דמוקרטי, עלה לשלטון על גבי מסרים תקיפים בחריפותם נגד הבנקים הגדולים, נגד וול סטריט ונגד העשירים ששלטו בעיר במשך עשורים. כמי שנולד בקווינס להורים מהגרים מאוגנדה ומסוריה, הוא מייצג קולות שהיו בשוליים שוליים והפכו למיינסטרים: דור צעיר שמתוסכל מפערי העושר, ממשבר הדיור ומעלויות החיים שמגיעות לשיאים חסרי תקדים. ניצחונו אינו רק ניצחון אישי; הוא אתגר ישיר למערכת הפיננסית בעיר ובארה"ב בכלל. וול סטריט לא תיפגע מחר בבוקר, אבל הקולות נגד בנקאים, עשירים עלולים להביא לסחף של שינוי רדיקלי שיפגע בקפיטליזם ובבורסה שהיא המעוז המוצק והברור ביותר לקפיטליזם.  

הבחירות, שהתנהלו על רקע אינפלציה מתמשכת ומחאות חברתיות, הדגישו את הקרע בין וול סטריט לבין תושבי העיר הרגילים. ממדאני זכה ב-52% מהקולות, בעיקר בקרב מצביעים צעירים, מיעוטים ופועלים, והביס את יריבתו הרפובליקנית שנתמכה על ידי תורמים פיננסיים. כעת, כשהוא עומד להיכנס לתפקיד בינואר , העיניים נשואות אליו: האם יוכל ליישם את חזונו הרדיקלי מבלי להרוס את המנוע הכלכלי שמניע את ניו יורק? השאלה הזו מעוררת דיונים סוערים בקרב אנליסטים, בנקאים ומפקחים רגולטוריים, שרואים בו איום על יציבות השוק.

ביקורת בוטה על העשירים והאליטה הפיננסית

עמדתו כלפי העשירים היא ישירה ובלתי מתפשרת, ומבוססת על ניתוח פערים כלכליים שפילחו את העיר לשניים: רובעי מנהטן המבריקים מול שכונות קווינס ובברוקלין המדממות. בפודקאסט של מגזין Espresso, הוא הצהיר בגאווה: "אני לא חושב שצריך להיות מיליארדרים." הציטוט הזה, שזכה לכותרות בעיתונים גלובליים, אינו סתם סיסמה; הוא ביטוי לאידאולוגיה שמאתגרת את הליבה של הקפיטליזם האמריקאי, הרעיון שהצטברות עושר פרטי ללא גבולות היא מנוע להתקדמות. ממדאני טוען כי בניו יורק, שבה האחוזון העליון העליון מחזיק ב-40% מהעושר, מיליארדרים כמו מייקל בלומברג או סטיבן שוורצמן אינם גיבורים, אלא סמל למערכת שבונה ארמונות על גבם של מיליוני תושבים שמתקשים לשלם שכ"ד.

הביקורת שלו מתמקדת לא רק באנשים, אלא במבנה: הבנקים הגדולים, כמו ג'יי.פי. מורגן וגולדמן סאקס, שמממנים פרויקטי פיתוח עירוניים תוך ניצול זול של כוח עבודה. הוא רואה בהם כוחות ששולטים במדיניות העיר דרך תרומות פוליטיות והשקעות אסטרטגיות, ומקדמים אג'נדה שמעדיפה רווחים על פני רווחה ציבורית. "בעידן של אי-שוויון כזה, עושר מופרז אינו חירות; הוא כבלים על החברה כולה", אמר בראיון ל-Times of India. עמדה זו, ששורשיה באידאולוגיית הסוציאל-דמוקרטיה של ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קוראת תיגר על הנחת היסוד ששוק חופשי יתקן את עצמו. במקום זאת, ממדאני מציע מודל שבו הממשלה העירונית משמשת כמגן, לא כמשרת של האליטות.