ניקיי 225
צילום: גיא טל

הבורסה היפנית: האם 2025 תהיה שנת השיא של יפן?

רפורמות תאגידיות, מדיניות מוניטרית חדשה ושינויים תרבותיים הופכים את השוק היפני לאטרקטיבי יותר. האם אנחנו על סף תחייה כלכלית במדינה?

עמית בר | (4)


הבורסה בטוקיו, עם מדד ניקיי 225 המפורסם, נחשבת לאחת המובילות בעולם, אבל רבים זוכרים את התקופה הארוכה שהיא היתה בשפל. למעשה, רק בשנה שעברה היא חזרה לשיא שרשמה בשנת 1989. זה נוגד את עיקרון ההשקעה לטווח ארך שאומר שמניות עושות תשואה שעולה על האג"ח בטווח הארוך, והדוגמה הזו ניתנת על ידי שונאי הסיכון שמנגדים או חוששים מהשקעה במניות לטווח ארוך. זו דוגמה נדירה, אבל זה מראה שזאת  אפשרות שצריך לקחת בחשבון. זו התיאוריה, נעבור לפרקטיקה.  מה מצפים לשוק בשנה הנוכחית וקצת רק לשנה הקודמת.

 

בשנים האחרונות היא חוותה תנודות משמעותיות. בשנת 2024, המדד רשם עלייה של 18%, פחות  ממדדים מובילים אחרים בעולם כמו ה-S&P 500. במחצית הראשונה של השנה - הניקיי היה המוביל בעליות, אבל, העלאת הריבית הלא צפויה של בנק יפן באוגוסט בלמה מגמות חיוביות בשוק והביאה לירידות זמניות.

במבט היסטורי של עשור, הניקיי 225 עלה בממוצע שנתי של כ-8%, אך רוב העליות הגיעו בשנים ספציפיות כמו 2017 ו-2021. כיום המדד נסחר במכפיל רווח ממוצע של 15 בלבד – נמוך משמעותית בהשוואה לשווקים המערביים, מה שמעלה את השאלה האם יש פוטנציאל להמשך עליות. מכפיל הרווח העתידי הוא כ-13.5. 


מצב הכלכלה היפנית: מיתון קל או הזדמנות חדשה?


הכלכלה היפנית, השלישית בגודלה בעולם, מתמודדת עם שינויים משמעותיים. בשנים האחרונות נרשמה צמיחה מתונה בלבד, כאשר תלות המדינה בייצוא הופכת אותה לפגיעה להשפעות גיאופוליטיות ומסחריות. העלאות הריבית האחרונות של בנק יפן – לאחר עשור של מדיניות ריבית שלילית – מעידות על שינוי כיוון. הריבית עומדת כיום על 0.5%, מה שמאותת על ניסיון להחזיר את האינפלציה לרמות הנחשבות בריאות יותר.


מעבר לכך, שיעור האבטלה ביפן הוא מהנמוכים בעולם (כ-2.6% בלבד), אך האוכלוסייה המזדקנת מהווה אתגר עצום. הממשלה מתמקדת בקידום טכנולוגיות וחדשנות כדי לפצות על המחסור בכוח העבודה.


רפורמות תאגידיות כבסיס לשינוי עמוק


אחת הסיבות העיקריות לאופטימיות לגבי הבורסה היפנית היא השינוי הדרמטי בממשל התאגידי במדינה. בעבר, החברות היפניות נטו להתרכז במטרות ארוכות טווח על חשבון רווחיות מיידית. אך כיום, חברות רבות כמו טויוטה, ניסאן ו-Seven & i Holdings מתמקדות בהחזר תשואה למשקיעים באמצעות דיבידנדים ורכישות מניות.

דוגמה בולטת לשינוי זה היא המיזוג בין הונדה לניסאן, שנועד להתייעל ולשפר את המיצוב בשוק הרכב החשמלי. חברות כמו Keyence ו-Shin-Etsu Chemicals מובילות בתחומן בזכות השקעה בחדשנות טכנולוגית ושיפור התשואות לבעלי המניות. דוגמאות אלו מצביעות על מגמה של התמקדות ביעילות ופרודוקטיביות.

קיראו עוד ב"גלובל"



שאלות ותשובות על הבורסה היפנית והניקיי



מהו מדד ניקיי 225 ומה חשיבותו?


הניקיי 225 הוא מדד הכולל את 225 החברות הגדולות והחשובות ביותר ביפן. זהו מדד מבוסס מחיר, כלומר משקלו של כל מניה תלוי במחיר שלה ולא בשווי השוק. המדד מייצג מגוון רחב של תעשיות כמו טכנולוגיה, רכב, ותעשייה כימית. לדוגמה, חברות כמו טויוטה, סוני, פנאסוניק, ו-SoftBank הן חלק מהמדד.


כיצד משפיע היין החלש על החברות היפניות?


יין חלש מסייע לחברות יפניות לייצא מוצרים בעלות תחרותית יותר. לדוגמה, טויוטה, ששווי השוק שלה עומד על כ-250 מיליארד דולר, נהנית מגידול ברווחיות הייצוא. גם סוני, שמכפיל הרווח שלה הוא 17, רואה שיפור במכירות בתחום האלקטרוניקה והמשחקים.


מה הציפיות לשנת 2025 עבור הבורסה היפנית?


אנליסטים צופים תשואה של כ-10%-12%, הודות לשיפורים ברווחיות החברות ועלייה במודעות לשוק.

כיצד משפיעות רפורמות התאגידיות על הבורסה?

חברות רבות מתחילות להחזיר תשואה לבעלי מניותיהן, מה שמגביר את האטרקטיביות של השוק היפני. דוגמה לכך היא חברת Seven & i Holdings, שהחלה ברפורמות ארגוניות ושיפרה את הרווחיות שלה, עם שווי שוק של כ-45 מיליארד דולר.


מהן החברות המובילות במדד ניקיי 225?


בין החברות הבולטות ניתן למצוא את טויוטה (שווי שוק: 250 מיליארד דולר), סוני (שווי שוק: 120 מיליארד דולר), Keyence (שווי שוק: 150 מיליארד דולר), SoftBank (שווי שוק: 70 מיליארד דולר), ו-Shin-Etsu Chemicals (שווי שוק: 90 מיליארד דולר). כולן מציגות צמיחה בתחומן ומובילות את הכלכלה היפנית.

איך משפיע הדמוגרפיה המזדקנת על הכלכלה?

האוכלוסייה המזדקנת מפחיתה את כוח העבודה, אך יפן משקיעה בטכנולוגיות חדשות כדי לשמור על רמת הפרודוקטיביות. חברות כמו Rakuten ו-Orix מתמקדות בהשקעות בתחומים חדשים כדי להתמודד עם האתגר.


כיצד משפיע המסחר הבינלאומי על הכלכלה היפנית?


מלחמות סחר יכולות להשפיע על הסקטור היצואני, אך חברות יפניות רבות מייצרות ישירות במדינות היעד שלהן, כמו טויוטה, שמייצרת רכבים בארה"ב ובאירופה.


מהם הסיכונים המרכזיים לכלכלה היפנית?


מלבד דמוגרפיה ורגולציה, שינויים במדיניות המסחר העולמית והחשש מאינפלציה גבוהה יותר עלולים לעכב את הצמיחה.


איזו תעשייה מובילה בשוק היפני?


תעשיית הרכב נחשבת למובילה, עם חברות כמו טויוטה וניסאן. גם תחום הטכנולוגיה בולט עם חברות כמו Sony ו-Panasonic.


מה היתרון של השקעה ביפן למשקיעים זרים?


הבורסה היפנית מציעה פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, תשואה פוטנציאלית גבוהה ומכפילי רווח נמוכים יחסית לשווקים אחרים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קוזו 04/01/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת. אפשר רשימה של תעודות סל להשקעה קרנות נאמנות אם יש או כל דרך אחרת
  • יש מחכה לא משהו בשנה החולפת.5132345 (ל"ת)
    אנונימי 04/02/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
  • אהוד 04/02/2025 12:27
    השקעתי ביפן בקרן .הפסדתי ואני רואה שעדיין מאכזבת.
  • יפן מאכזבת.בשלב זה לא משקיעה בה (ל"ת)
    אנונימי 04/02/2025 12:26
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.