ניקיי 225
צילום: גיא טל

הבורסה היפנית: האם 2025 תהיה שנת השיא של יפן?

רפורמות תאגידיות, מדיניות מוניטרית חדשה ושינויים תרבותיים הופכים את השוק היפני לאטרקטיבי יותר. האם אנחנו על סף תחייה כלכלית במדינה?

עמית בר | (4)


הבורסה בטוקיו, עם מדד ניקיי 225 המפורסם, נחשבת לאחת המובילות בעולם, אבל רבים זוכרים את התקופה הארוכה שהיא היתה בשפל. למעשה, רק בשנה שעברה היא חזרה לשיא שרשמה בשנת 1989. זה נוגד את עיקרון ההשקעה לטווח ארך שאומר שמניות עושות תשואה שעולה על האג"ח בטווח הארוך, והדוגמה הזו ניתנת על ידי שונאי הסיכון שמנגדים או חוששים מהשקעה במניות לטווח ארוך. זו דוגמה נדירה, אבל זה מראה שזאת  אפשרות שצריך לקחת בחשבון. זו התיאוריה, נעבור לפרקטיקה.  מה מצפים לשוק בשנה הנוכחית וקצת רק לשנה הקודמת.

 

בשנים האחרונות היא חוותה תנודות משמעותיות. בשנת 2024, המדד רשם עלייה של 18%, פחות  ממדדים מובילים אחרים בעולם כמו ה-S&P 500. במחצית הראשונה של השנה - הניקיי היה המוביל בעליות, אבל, העלאת הריבית הלא צפויה של בנק יפן באוגוסט בלמה מגמות חיוביות בשוק והביאה לירידות זמניות.

במבט היסטורי של עשור, הניקיי 225 עלה בממוצע שנתי של כ-8%, אך רוב העליות הגיעו בשנים ספציפיות כמו 2017 ו-2021. כיום המדד נסחר במכפיל רווח ממוצע של 15 בלבד – נמוך משמעותית בהשוואה לשווקים המערביים, מה שמעלה את השאלה האם יש פוטנציאל להמשך עליות. מכפיל הרווח העתידי הוא כ-13.5. 


מצב הכלכלה היפנית: מיתון קל או הזדמנות חדשה?


הכלכלה היפנית, השלישית בגודלה בעולם, מתמודדת עם שינויים משמעותיים. בשנים האחרונות נרשמה צמיחה מתונה בלבד, כאשר תלות המדינה בייצוא הופכת אותה לפגיעה להשפעות גיאופוליטיות ומסחריות. העלאות הריבית האחרונות של בנק יפן – לאחר עשור של מדיניות ריבית שלילית – מעידות על שינוי כיוון. הריבית עומדת כיום על 0.5%, מה שמאותת על ניסיון להחזיר את האינפלציה לרמות הנחשבות בריאות יותר.


מעבר לכך, שיעור האבטלה ביפן הוא מהנמוכים בעולם (כ-2.6% בלבד), אך האוכלוסייה המזדקנת מהווה אתגר עצום. הממשלה מתמקדת בקידום טכנולוגיות וחדשנות כדי לפצות על המחסור בכוח העבודה.


רפורמות תאגידיות כבסיס לשינוי עמוק


אחת הסיבות העיקריות לאופטימיות לגבי הבורסה היפנית היא השינוי הדרמטי בממשל התאגידי במדינה. בעבר, החברות היפניות נטו להתרכז במטרות ארוכות טווח על חשבון רווחיות מיידית. אך כיום, חברות רבות כמו טויוטה, ניסאן ו-Seven & i Holdings מתמקדות בהחזר תשואה למשקיעים באמצעות דיבידנדים ורכישות מניות.

דוגמה בולטת לשינוי זה היא המיזוג בין הונדה לניסאן, שנועד להתייעל ולשפר את המיצוב בשוק הרכב החשמלי. חברות כמו Keyence ו-Shin-Etsu Chemicals מובילות בתחומן בזכות השקעה בחדשנות טכנולוגית ושיפור התשואות לבעלי המניות. דוגמאות אלו מצביעות על מגמה של התמקדות ביעילות ופרודוקטיביות.

קיראו עוד ב"גלובל"



שאלות ותשובות על הבורסה היפנית והניקיי



מהו מדד ניקיי 225 ומה חשיבותו?


הניקיי 225 הוא מדד הכולל את 225 החברות הגדולות והחשובות ביותר ביפן. זהו מדד מבוסס מחיר, כלומר משקלו של כל מניה תלוי במחיר שלה ולא בשווי השוק. המדד מייצג מגוון רחב של תעשיות כמו טכנולוגיה, רכב, ותעשייה כימית. לדוגמה, חברות כמו טויוטה, סוני, פנאסוניק, ו-SoftBank הן חלק מהמדד.


כיצד משפיע היין החלש על החברות היפניות?


יין חלש מסייע לחברות יפניות לייצא מוצרים בעלות תחרותית יותר. לדוגמה, טויוטה, ששווי השוק שלה עומד על כ-250 מיליארד דולר, נהנית מגידול ברווחיות הייצוא. גם סוני, שמכפיל הרווח שלה הוא 17, רואה שיפור במכירות בתחום האלקטרוניקה והמשחקים.


מה הציפיות לשנת 2025 עבור הבורסה היפנית?


אנליסטים צופים תשואה של כ-10%-12%, הודות לשיפורים ברווחיות החברות ועלייה במודעות לשוק.

כיצד משפיעות רפורמות התאגידיות על הבורסה?

חברות רבות מתחילות להחזיר תשואה לבעלי מניותיהן, מה שמגביר את האטרקטיביות של השוק היפני. דוגמה לכך היא חברת Seven & i Holdings, שהחלה ברפורמות ארגוניות ושיפרה את הרווחיות שלה, עם שווי שוק של כ-45 מיליארד דולר.


מהן החברות המובילות במדד ניקיי 225?


בין החברות הבולטות ניתן למצוא את טויוטה (שווי שוק: 250 מיליארד דולר), סוני (שווי שוק: 120 מיליארד דולר), Keyence (שווי שוק: 150 מיליארד דולר), SoftBank (שווי שוק: 70 מיליארד דולר), ו-Shin-Etsu Chemicals (שווי שוק: 90 מיליארד דולר). כולן מציגות צמיחה בתחומן ומובילות את הכלכלה היפנית.

איך משפיע הדמוגרפיה המזדקנת על הכלכלה?

האוכלוסייה המזדקנת מפחיתה את כוח העבודה, אך יפן משקיעה בטכנולוגיות חדשות כדי לשמור על רמת הפרודוקטיביות. חברות כמו Rakuten ו-Orix מתמקדות בהשקעות בתחומים חדשים כדי להתמודד עם האתגר.


כיצד משפיע המסחר הבינלאומי על הכלכלה היפנית?


מלחמות סחר יכולות להשפיע על הסקטור היצואני, אך חברות יפניות רבות מייצרות ישירות במדינות היעד שלהן, כמו טויוטה, שמייצרת רכבים בארה"ב ובאירופה.


מהם הסיכונים המרכזיים לכלכלה היפנית?


מלבד דמוגרפיה ורגולציה, שינויים במדיניות המסחר העולמית והחשש מאינפלציה גבוהה יותר עלולים לעכב את הצמיחה.


איזו תעשייה מובילה בשוק היפני?


תעשיית הרכב נחשבת למובילה, עם חברות כמו טויוטה וניסאן. גם תחום הטכנולוגיה בולט עם חברות כמו Sony ו-Panasonic.


מה היתרון של השקעה ביפן למשקיעים זרים?


הבורסה היפנית מציעה פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, תשואה פוטנציאלית גבוהה ומכפילי רווח נמוכים יחסית לשווקים אחרים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קוזו 04/01/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת. אפשר רשימה של תעודות סל להשקעה קרנות נאמנות אם יש או כל דרך אחרת
  • יש מחכה לא משהו בשנה החולפת.5132345 (ל"ת)
    אנונימי 04/02/2025 10:43
    הגב לתגובה זו
  • אהוד 04/02/2025 12:27
    השקעתי ביפן בקרן .הפסדתי ואני רואה שעדיין מאכזבת.
  • יפן מאכזבת.בשלב זה לא משקיעה בה (ל"ת)
    אנונימי 04/02/2025 12:26
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.