פנסיה לכל עצמאי, האמנם?

מאת: אמיר סוראיה, רו"ח

הכותב דן בתיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשס"ה-2005 אשר אינו מעודד חיסכון פנסיוני של חלק ניכר מציבור העצמאים, אף על פי שלמדינה אינטרס ברור בנושא.
עו"ד לילך דניאל |

הפקדות בקופת גמל (לרבות, קרן פנסיה וקופת ביטוח) מזכות בהטבות מס משמעותיות, הן במועד ההפקדה והן במועד משיכת הכספים (כדין). תכלית ההטבות הנ"ל הינה בעיקר עידוד הציבור לחיסכון פנסיוני, בהינתן כי תגמולי המוסד לביטוח לאומי אינם מספקים את הביטחון הכלכלי הנדרש בעת זקנה. ברם, הוראות החוק בעבר לא תאמו את תכלית חקיקתן, כך שהפקדות לקופות גמל זיכו בהטבות מס משמעותיות, אף אם הן לא יועדו לחיסכון פנסיוני. לא זו בלבד, לעיתים הייתה קיימת עדיפות ברורה למשיכה חד-פעמית של כספים מקופ"ג, במקום משיכה בדרך של קצבה.

לאחרונה אושר תיקון מס' 3 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשס"ה- 2005 (להלן: "התיקון") אשר, בין היתר, שולל את זכאות ציבור העצמאים להטבות מס בגין הפקדות בתוכניות הוניות, אלא אם כן ראשית הופקד סכום מינימלי בקופת גמל לקצבה. לא זו בלבד, במסגרת התיקון, נקבע כי רק בהגיע העמית לגיל 60 ולאחר שצבר וותק של 5 שנים יהיה רשאי למשוך את הכספים שנצברו בקופה (במקום וותק של 15 שנים טרם התיקון). תחילת התיקון מיום 1 בינואר 2006. לאמור, על הפקדות טרם מועד התחילה יחולו הכללים טרם התיקון.

התיקון דלעיל בתנאים למשיכת כספים כדין, תואם עם מדיניות האוצר והינו התאמה מתחייבת לשינויים האחרונים בנושא משיכת כספים מתוכניות הוניות לשכירים (כספי תגמולים שהפקיד עמית שכיר בתוכנית הון משנת 2005 ניתנים למשיכה בפטור ממס בהגיע העמית לגיל 60). לעומת זאת, התנית הטבות המס לעצמאים בהפקדה ראשונית לקופ"ג לקצבה, לדעתנו, אינה מידתית ואינה בהכרח תורמת להגשמת תכלית החקיקה.

(א) התנית הזכאות להטבות מס על תוכניות הוניות לעצמאים

עוד בעבר עודד המחוקק חסכון פנסיוני. בהתאם, לציבור העצמאים החוסך בקופ"ג לקצבה ניתנו הטבות מס מוגדלות (ניכוי בשיעור של עד 11% וזיכוי בשיעור של 35%, בכפוף לתקרה). אולם, חלק ניכר מהעצמאים העדיף להפריש כספים לתוכניות הוניות, זאת משיקולים שונים – כלכליים ואחרים. כעת, נקבע כי החל משנת 2006 תנאי יסודי לקבלת הטבות מס בגין הפקדות עצמאי בקופ"ג הוניות הינו שהופקד בשנת המס לקופ"ג לקצבה סכום מינימלי של 13.6% מהשכר הממוצע במשק. שיעור ההפקדה המינימלי יגדל בהדרגה עד לשיעור של 16% מהשכר הממוצע במשק בשנת 2009 (בשנים 2007, ו-2008 –14.4% ו-15.2% מהשכר הממוצע במשק, בהתאמה). התיקון הנ"ל אינו חל על עמית עצמאי שנולד לפני שנת 1961.

המשמעות המעשית של התיקון הינה, שהחל משנת 2006, קבלת ניכוי/זיכוי בגין הפקדות עצמאי בתוכניות הוניות מותנית בהפקדה מינימלית לקופ"ג לקצבה בהתאם לשיעורים לעיל.

לדוגמה, אם השכר הממוצע במשק הינו 7,000 ש"ח לחודש, נדרש עצמאי להפקיד בשנת 2006 לקופ"ג לקצבה סכום מינימלי בסך של 11,424 ש"ח (=0.136*12*7,000), בגינה יינתן ניכוי בשיעור מקסימלי של 7% - 11% מההכנסה המזכה, ובתנאים מסוימים גם זיכוי מס. בגין יתרת הכנסתו, ובכפוף לתקרה, יהא רשאי להפקיד בתוכניות הוניות וליהנות מהטבות מס.

(ב) הגבלות נוספות במשיכת כספיים מתוכניות הוניות

במסגרת התיקון, כאמור, הותאמו התנאים למשיכת כספים מתוכניות הוניות, כך שלמן 1 בינואר 2006 משיכת כספי תגמולים תותר רק בהגיע העמית לגיל 60 ולאחר שצבר וותק מינימלי של 5 שנים בקופה.

תחולת התיקון על כספים שהופקדו ביום 1 בינואר 2006 ואילך. לגבי כספים שהופקדו טרם תחילת התיקון (עד ליום 31 בדצמבר 2005) יחול הדין הקודם. לאמור, ניתן יהא למשוך כספים אלה לאחר וותק של 15 שנה, או אם הגיע העמית לגיל 60 – במידה וצבר וותק של לפחות 5 שנים.

יוצא איפוא, כי משנת 2006 קרן השתלמות הינה אפיק החיסכון היחיד אשר מעניק הטבות מס ואינו בגדר חיסכון לגיל פרישה. שהרי, עצמאי רשאי למשוך כספים שנצברו בקרן השתלמות בפטור ממס, בהתקיים אחד התנאים להלן: (א) בחלוף 6 שנים ממועד ההפקדה הראשון, (ב) אם הגיע העמית לגיל פרישה - אם חלפו 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון בקרן, או (ג) במידה והכספים משמשים לצורך השתלמות - אם חלפו 3 שנים ממועד ההפקדה הראשון.

התיקון הנ"ל מפלה לרעה את ציבור העצמאים, ביחס לציבור השכירים אשר אינו מחויב להפקיד סכום מינימלי בתוכניות קצבה לשם קבלת הטבות מס על הפרשות לתוכניות הוניות כעמית שכיר. אין עוררין כי השוני בין מאפייני הקבוצות חייב דיפרנציאציה בעקרונות המיסוי בנושא וכי מטרת המחוקק, עידוד החיסכון הפנסיוני, ראויה. אולם, לדעתנו, התיקון לא בהכרח ישיג את מטרתו. ראשית, לא מן הנמנע כי לאור המגבלות החדשות חלק ניכר מציבור העצמאים יעדיף חיסכון אלטרנטיבי, אף אם אינו כרוך בהטבות מס. שנית, חלק ניכר מציבור העצמאים אינו מגיע לסף המס, כך שהטבות המס (הן במועד ההפקדה והן במועד משיכת הכספים כדין) זניחות ביחס למגבלות החלות על משיכת הכספים שנצברו בקופה. לדעתנו, פתרון אפשרי לכך הינו הנהגת מס הכנסה שלילי (מס ישיר שלילי) בגין הפרשות עצמאי לתוכניות קצבה, כך שחסכון עצמאי לגיל פרישה ימומן בחלקו על ידי המדינה, בין אם הוא מגיע לסף המס ובין אם לאו.

יוצא איפוא, כי התיקון אינו מעודד חיסכון פנסיוני של חלק ניכר מציבור העצמאים, אף על פי שלמדינה אינטרס ברור בנושא.

*** רשימה זו נועדה למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם ברשימה זו משום ייעוץ או חוות דעת כלשהיא. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על קבלת ייעוץ מקצועי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עבודה מודרנית  (דאל אי)עבודה מודרנית (דאל אי)

לפי הלמ"ס, באוגוסט עבדתם (קצת) פחות

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח האדם לחודש אוגוסט 2025, שהראה ירידה קלה בהשתתפות בכוח העבודה ובשיעור התעסוקה, לצד ירידה קלה בשיעור האבטלה

רן קידר |
נושאים בכתבה למס

הלמ"ס פרסם את נתוני סקר כח האדם לאוגוסט, חודש העבודה הקשה ביותר להורים לילדים קטנים, והנתונים מראים ירידה קלה בשיעור התעסוקה, אם כי גם ירידה קלה בשיעור האבטלה. 

לפי הנתונים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-62.3% לעומת 62.7% ביולי, שיעור התעסוקה ירד ל-60.4% לעומת 60.8% בחודש הקודם, ושיעור הבלתי מועסקים ירד קלות ל-2.9% לאחר שעמד על 3.1% ביולי. בקרב קבוצת הגיל המרכזית 25-64 נרשמה ירידה בשיעור התעסוקה ל-77.7%, בעוד ששיעור האבטלה בקרב קבוצה זו ירד ל-2.8% לעומת 2.9% בחודש הקודם. מנגד, נרשמה יציבות בשיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, שעמד על 78.4% מכלל המועסקים.

מספר השכירים באוגוסט 2025 ירד בכ-11 אלף לעומת החודש הקודם ועמד על כ-3.84 מיליון.

בפילוח מגדרי ניכרת ירידה בהשתתפות הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אך גם פערים מובהקים ביניהם. שיעור ההשתתפות של הגברים ירד ל-65.3% ושיעור התעסוקה שלהם ל-63.3%, בעוד שאצל הנשים ירד שיעור ההשתתפות ל-59.3% ושיעור התעסוקה ל-57.6%. שיעור האבטלה בקרב גברים ירד ל-3% לעומת 3.4% ביולי, אך בקרב נשים נרשמה עלייה ל-2.9% לעומת 2.7% בחודש הקודם. בתחום היקף המשרה הפערים חדים עוד יותר: 86.8% מהגברים עובדים במשרה מלאה לעומת 69.5% מהנשים בלבד.


אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה, לפי מין (נתונים מנוכי עונתיות)

בחלוקה גיאוגרפית בולטים פערים משמעותיים בין המחוזות. במחוז המרכז שיעור ההשתתפות עמד על 67.3% ושיעור התעסוקה על 65.7%, הנתונים הגבוהים ביותר בישראל. במחוז ירושלים, מנגד, נרשם שיעור ההשתתפות הנמוך ביותר, 52.7% בלבד, ושיעור התעסוקה ירד ל-49.9%. גם באבטלה ירושלים בולטת לרעה עם 5.3% בלתי מועסקים לעומת 2.4% בלבד במחוז המרכז.


שיעור תעסוקה, לפי מחוזות (נתונים מנוכי עונתיות)