שלמה נחמה: רפורמת בכר תפגע בשכבות החלשות
היום הופיעו בפני ועדת הכספים של הכנסת ראשי הבנקים הגדולים ומסרו לראשונה לחברי הכנסת את התייחסותם לדו"ח בכר, תוך ניסיון לשכנעם בבעייתיות הכרוכה ביישום הדו"ח כפי שהוא ללא שינויים.
ראשון הדוברים היה יו"ר דירקטוריון הבנק הגדול במדינה, שלמה נחמה. הוא התבטא ואמר כי הרפורמה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות ובמעמד הביניים אשר להם את הכסף לשלם על ייעוץ טוב ואיכותי לניהול חסכונותיהם. בסופו של דבר, הם יהיו המפסידים העיקריים של הרפורמה ואילו העשירונים העליונים אשר להם אפשרות לשלם עבור ייעוץ טוב, לא יפגעו.
נחמה ציין כי נתניהו הגדיר את הדו"ח כ"ניתוח פולשני", וכולנו מכירים את הסיכונים וההשלכות הכרוכים בניתוח כזה - במקרה ותהיה טעות, לא ניתן יהיה לתקנה. נחמה ציין כי רפורמה מסוג זו נכשלה בבריטניה, זאת לאחר שהציבור שילם מחיר יקר בעד ניהול החסכונות שלו. סיסמת התחרותיות שמוביל האוצר משמעותה פגיעה בשכבות החלשות ולא בעשירים.
נחמה סיים במספר מילים אישיות ואמר כי היום אחד מכלי התקשורת ("הארץ") ערך "סיכול ממוקד" בחבר כנסת אשר העז להטיל ספק ברפורמה. זו תוצאה חמורה של תופעת העליהום שגורמים מסוימים מובילים כנגד הבנקים, בעוד והאזרחים אמורים לסמוך על תהליך דמוקרטי של דיונים בועדת הכנסת. "אני מודאג באופן אישי".
מנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, הדגישה בדבריה כי מה שמונח היום על שולחן הועדה זו טובת הלקוחות. השאלות שחברי הכנסת צריכים לענות עליהן: האם הציבור ישלם פחות עבור העמלות? האם תהיה לציבור חופש בחירה? והאם חסכונות הציבור מוגנים במקום בטוח?
מאור הוסיפה שצריך לערוך את הרפורמה באופן שקול ומדוד כגון מכירת חלק מהקרנות והקופות ולא את כולן, ולקבוע נקודת מבחן לאורך יישום הרפורמה. לבנקים יש מערכת הפצה מצוינת ואנו רוצים לשמר אותה. הרפורמה מציעה שבסופו של דבר הלקוחות ישלמו בעבור מערכת ההפצה, דבר שאינו עומד במבחן טובת הציבור.
יו"ר בנק דיסקונט, אריה מינטקביץ', יצא כנגד מערכות הפיקוח השונות וטען שחלק מהבעייתיות במערכת הבנקאית היא שיש יותר מדי רגולטורים, אשר כל אחד מהם מושך את הסמיכה לצד שלו, ובסופו של דבר הציבור מפסיד.
מינטקביץ' שאל מדוע עד כה אף רגולטור לא הוביל ליצירת שקיפות בקופות הגמל, דבר שניתן היה לעשות תוך 24 שעות ע"י החלת תקנות הרשות לניירות ערך של חברה נסחרת על הקופות, כך שהציבור היה יכול לקבל מידע ולפיו לקבל החלטות טובות יותר. לא תיתכן תחרותיות ע"י הוצאת שחקנים מהמערכת אלא רק ע"י הוספת שחקנים למערכת.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
