רואה חשבון אייל הורביץ, מהשותפים הבכירים במשרד רו"ח Baker Tilly אורן הורביץ - החל להוביל מהלך להקמת רשימת מסחר בורסאית מקבילה לבורסה של ת"א - בה יסחרו מניות של חברות קטנות ובינוניות כדוגמת בורסת ה-AIM הבריטית שהפכה בשנה האחרונה לחביבת המנפיקים הישראליים.

נציין, כי משרדו של הורביץ נחשב לאחד מהשחקנים הבולטים בשוק ראיית החשבון לעסקים קטנים ובינוניים הישראלי. המשרד המייצג בישראל את בייקר-טילי מפירמות רו"ח הגדולות בעולם.

הורביץ מעריך היום בראיון ל-Bizportal, כי זו תהיה הדרך המהירה ומוצלחת ביותר לחיזוק המשק, כשיתאפשר לחברות לא גדולות בישראל לקבל מימון כדי לצמוח מחוץ למערכת הבנקאית.

הורביץ: המצב הקיים בישראל כיום הוא בלתי נסבל. חברות קטנות ובינוניות מופלות לרעה בכל פניה שלהן לקבל מימון - מכל הגורמים המציעים כיום מימון במשק, הבנקים, הממשלה והגופים הפרטיים.

המצב בולט למשל, בכל הקשור למימון על ידי המדען הראשי - והוא דוגמא מצויינת להבין את התהליך הלא בריא בתחום זה. מספיק שגוף זר מבקש מימון וסיוע מהמדען בשנה מסויימת, ודי בכך לזה שמיזמים מצויינים קטנים ובינוניים - שהם ברוב בתחום זה, ידחו מפני שמדובר בשיטת FIFO (ראשון נכנס ראשון יוצא - ש.פ.) וכל הקודם זוכה.

גופים כמו מרכז ההשקעות, והמערכת הבנקאית, המקבלים בקשה של חברה קטנה או בינונית למימון - יגיבו כמעט אוטומטית בדחיית התגובה וטיפול איטי אשר במקרים רבים יהיה קטלני עבור אותו עסק, גם אם היה עסק טוב עם תוכנית עבודה מצויינת.

זו תפיסת עולם מוטעית.

ש: האם זה לא סביר בעינייך שכך תמיד יהיה?

הורביץ: זה לא צריך להיות כך. התפיסה הזו פועלת נגדנו פעמיים. תחילה, היא אינה מאפשר לדחוף לצמיחה של העסקים הקטנים והמשק יחד איתם ובנוסף, היא גורמת למצב בו אין כמעט פיזור של הסיכון של הגופים המלווים. בעולם אפשר לראות בשנים האחרונות תנועה לכיוון של חיזוק המימון לעסקים בינוניים-קטנים. בעיקר באירופה ובארה"ב. אפשר לראות שם כיצד בעלי פירמות מממנות כבר מבינים את העניין ומגיעים לכך שהן פותחות בפני העסקים הלא גדולים הרבה יותר דלתות מבעבר.

ש: האם ועדת בכר איננה עונה על הצורך שאליו אתה מדבר?

הורביץ: ועדת בכר היא כיוון מצויין למשק, אך אינני סבור כי בסופו של דבר יתאפשר יישום המלצותיה המלא. על פי בכר - הקופות יופרדו לחלוטין מהבנקים וכך יוכלו להפוך לגופים הנותנים הלוואות בהיקף משמעותי אמיתי. סביר להניח כי יישום הדוח יהיה חלקי וזה ישאיר עדיין בעיה לחלק המוביל את המשק - החברות הקטנות והבינוניות.

צריך להבין, כי המשק תלוי הרבה יותר על כוחם של העסקים הלא גדולים. מדובר במגזר שמחזיק פה את מספר המועסקים הגדול ביותר (לעומת החברות הגדולות - ש.פ.) ובסופו של יום קובע את מצבו של המשק לא פחות ואפילו יותר בתקופות מסויימות מהעסקים הגדולים בו.

ש: אז הפיתרון הוא בורסה נוספת?

הפיתרון צריך להיות משולב ומדורג. צריך להפריד את ההתייחסות בעניין זה לפתרון בשוק ההון ולפתרונות בשאר המשק. בשוק ההון מתקיים מאז כניסת משה טרי לתפקיד (יו"ר רשות ני"ע) תהליך בריא של העלאת רמת השקיפות ולצד וועדת ברנע עושים שם עבודה טובה. עכשיו תריך ללכת לכיוון של יצירת בורסה נוספת כאמור ובה לקבוע סטנדרטים אחרים לכניסה למסחר.

ש: המלעיזים יאמרו שזה פתח ליותר הנפקות מסוכנות?

הורביץ: לצד הקמת בורסה כזו, צריך להרחיב את הגופים המפקחים. צריך פה עוד כמה "משה טריים". בסופו של דבר זה עניין של שיווק נכון. אם מובילי דעת קהל כמו עיתונאים, יאמרו שמדובר בשוק לגיטימי וחשוב - כך יהיה. צריך גם לזכור את המטרה. והיא מטרה של חיזוק מגזר העסקים הקטנים וחיזוק אמיתי דרכו של המשק בישראל.

צריך ללכת לכיוון שדומה לחובת התקינה החשבונאית החושפנית של סרבנס-אוקסלי האמריקנית. אך חשוב לייצר יחס שונה בין הדרישות מעסק גדול ועסק קטן או בינוני שיסחר בארץ. צריך להבין, כי חברות גדולות מישראל הנסחרות בניו יורק מוציאות מיליוני דולרים בשנה כדי לעמוד בדרישות החדשות שם. זה לא יהיה הגיוני לדרוש אותו דבר מעסק בינוני-קטן שיסחר בבורסה בישראל.

ומה על עניין הסחירות - לאחר ההנפקה. על פי מה שקורה ברשימת היתר בבורסה של רח' אחד-העם, אתה יכול להעריך שיהיה שינוי אם תהיה בורסה נפרדת?

הורביץ: כיום ישנה בעיה של אינטרסים שמקשים על המלווים להעמיד הלוואות לגופים קטנים ובינוניים. מספיק להציץ בהרכב הנכסים של הקופות הגדולות למשל, כדי לגלות ששיעור אחזקותיהם הבולט ביותר הוא בחברות גדולות ובראש ובראשונה בבנקים עצמם, כדי להבין את הבעייתיות. ההפרדה תייצר גם פחתה של בעיית האינטרסים.

מעבר לשינוי ביחס ממובילי דעת קהל, סביר כי עם הקמת בורסה נפרדת הגופים המוסדיים יזהו את הפוטנציאל. הם כבר ימכרו את ניירות הערך שיסחרו לציבור ויביאו כך לבניית תעשייה שלמה סביב תחום החברות הקטנות-בינוניות.

ש: ומה בעניין העסקים שמחוץ לבורסה?

הורביץ: כאן צריך לתת פתרון בשלוש נקודות - מענקים, מיסים וסובסידיות.

בעניין המענקים צריך להדגיל את התקציבים. מעבר לכך, הגיע הזמן שבו יחלקו באופן שונה את התקציבים. עסקים קטנים צריכים לקבל משהו כמו 30% מהמענקים של המדינה ולא לסבול מהצורך ללכת לקראת משקיעים זרים, למשל - שעלולים לחסל בהשקעה בודדת אחת את כל התקצוב לעסקים קטנים בשנה.

בעניין הסובסידיות - הגיעה השעה לרביזיה. צריך לחזור ולסבסד גם עסקים שאינם מייצאים - אלא מוכרים בארץ. צריך למשל לשוב ולסבסד העסקת עובדים.