מניות הייצוא אחזו במושכות והזניקו הניקיי ב-1.7%
הבורוסת האסיאתיות חתמו את שבוע המסחר במגמה מעורבת, עם נטיה ברורה לעליות שערים, כשמניות ענף הייצוא הן הן האוחזות במושכות ומובילות המגמה. ברקע לכך - נתוני מאקרו חיוביים שהגיעו מארה"ב הרחוקה, אך הכל כך נוכחת ביבשת האירופית (וכמובן, גם בשאר שווקי המניות).
בטוקיו, שם חזרו המשקיעים מחופשה של 3 ימים, זינק הניקיי ב-1.73% לרמה של 11,192.77 נקודות. הקוספי הקוריאני הצטרף אליו עם קפיצה בת 1.24% לרמה של 940.85 נקודות. ומנגד לשני אלו, ההנג סאנג חתם בירידה בת 0.34% לרמה של 14,014.25 נקודות.
כאמור, היו אלו מניות ענף הייצוא שעמדו במרכז המסחר, נהנות מהתפוגגות החששות מהתגברות האינפלציה בכלכלה החזקה בעולם. מניות טויוטה טיפסו ב-3.2%. כ-70% מהרווח התפעולי של החברה מקורו בצפון אמריקה. ניסן, שכשני שליש ממכירותיה הגיע בשנה החולפת מעבר לים, קפצה ב-3.4% ומניות הונדה, שהינה יצרנית כלי הרכב השלישית בגודלה ביפן, התרוממה ב-3.8%. משקלן של יצרניות כלי הרכב האסיאתיות במכירות כלי הרכב והטנדרים בארה"ב הגיע בחודש אפריל לכ-38% מכלל המכירות, כך שכל נתון חיובי אמריקני משפיע ישירות על המסחר במניותיהן.
עוד בענף הייצוא. חברת קנון נהנתה מתוספת של 3.3% לערך מנייתה. כ-75% ממכירות החברה ב-2004 הגיע שלא מיפן.
מניותיה של סאמסונג אלקטרוניקס הדרום קוריאנית בלטו גם הן עם קפיצה בת 2.1%. יצרנית ה-LCD הגדולה בעולם נהנתה מעליה במחירי ה-LCD במהלך החודש החולף. LG פיליפס, השניה בגודלה בעולם בייצור LCD זינקה גם היא וב-4.9%. והשלישית ברשימה - AU אופטרוניקס, הוסיפה 2.3%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
