מניות הייצוא אחזו במושכות והזניקו הניקיי ב-1.7%

הקוספי קפץ ב-1.24% ומנגד לשני אלו, ההנג סאנג חתם בירידה בת 0.34%. החששות מהתגברות האינפלציה בארה"ב נרגעו ומניות הייצוא, במיוחד אלו של יצרניות כלי הרכב, עלצו
שרון שפורר |

הבורוסת האסיאתיות חתמו את שבוע המסחר במגמה מעורבת, עם נטיה ברורה לעליות שערים, כשמניות ענף הייצוא הן הן האוחזות במושכות ומובילות המגמה. ברקע לכך - נתוני מאקרו חיוביים שהגיעו מארה"ב הרחוקה, אך הכל כך נוכחת ביבשת האירופית (וכמובן, גם בשאר שווקי המניות).

בטוקיו, שם חזרו המשקיעים מחופשה של 3 ימים, זינק הניקיי ב-1.73% לרמה של 11,192.77 נקודות. הקוספי הקוריאני הצטרף אליו עם קפיצה בת 1.24% לרמה של 940.85 נקודות. ומנגד לשני אלו, ההנג סאנג חתם בירידה בת 0.34% לרמה של 14,014.25 נקודות.

כאמור, היו אלו מניות ענף הייצוא שעמדו במרכז המסחר, נהנות מהתפוגגות החששות מהתגברות האינפלציה בכלכלה החזקה בעולם. מניות טויוטה טיפסו ב-3.2%. כ-70% מהרווח התפעולי של החברה מקורו בצפון אמריקה. ניסן, שכשני שליש ממכירותיה הגיע בשנה החולפת מעבר לים, קפצה ב-3.4% ומניות הונדה, שהינה יצרנית כלי הרכב השלישית בגודלה ביפן, התרוממה ב-3.8%. משקלן של יצרניות כלי הרכב האסיאתיות במכירות כלי הרכב והטנדרים בארה"ב הגיע בחודש אפריל לכ-38% מכלל המכירות, כך שכל נתון חיובי אמריקני משפיע ישירות על המסחר במניותיהן.

עוד בענף הייצוא. חברת קנון נהנתה מתוספת של 3.3% לערך מנייתה. כ-75% ממכירות החברה ב-2004 הגיע שלא מיפן.

מניותיה של סאמסונג אלקטרוניקס הדרום קוריאנית בלטו גם הן עם קפיצה בת 2.1%. יצרנית ה-LCD הגדולה בעולם נהנתה מעליה במחירי ה-LCD במהלך החודש החולף. LG פיליפס, השניה בגודלה בעולם בייצור LCD זינקה גם היא וב-4.9%. והשלישית ברשימה - AU אופטרוניקס, הוסיפה 2.3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות