פתיחה מעורבת בת"א: המשקיעים ממתינים לוול סטריט
מדדי הבורסה התל אביבית פותחים את יום המסחר במגמה מעורבת. נראה כי המשקיעים ממתינים לפתיחת השווקים בבורסות וול סטריט ואירופה על מנת לתפוס כיוון. מחזור המסחר הראשוני מתסכם ב-51 מיליון שקל, מתוכם 37 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.
מדד ת"א 25 פותח בירידה קלה של 0.13% לרמה של 658.22 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 685.01 נקודות, ומדד התל טק 15 מוסיף 0.23% לרמת 423.05 נקודות.
מניית פרטנר פותחת בתוספת של 0.84%. הבוקר הודיעה החברה כי חתמה על מסמך עקרונות המסדיר את מסגרת המימון החדשה אשר תעמיד לרשות החברה אשראי בסך 550 מיליון דולר. מסגרת האשראי תחולק לשני חלקים: אשראי לטווח ארוך לפרק זמן של שש שנים בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר למשך שש שנים בסך של 100 מיליון דולר. בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט יעמידו את מסגרת האשראי שבה ישתתף גם בנק המזרחי המאוחד.
מניית בזק פותחת את יום המסחר בירידה של 0.42%. הבוקר פרסם בית ההשקעות פסגות אופק המלצת "תשואת שוק" למניה. בבית ההשקעות מעריכים כי, בטווח הקצר תמשיך המניה להנות ממומנטום חיובי על רקע התקדמות תהליך ההפרטה. יחד עם זאת בטווח הבינוני, מעריכים בפסגות אופק כי החברה תסבול מגידול ניכר בתחרות בכל תחומי הפעילות, מרגולציה מגבילה ומכניסתן של טכנולוגיות חדשות אשר ישחקו את הכנסותיה ורווחיה גם אם תחליט לאמצן.
מניית הפועלים פותחת בירידה של 0.88%. אתמול הודיעה הנהלת הבנק כי החליטה למכור את בנק סיגנצ'ר הניו יורקי. רווח ההון הצפוי לבנק מגיע לכמיליארד שקל - וכך, על פי ההערכות בשווקים, הוא צפוי לסיים את 2005 עם רווח נקי של 3 מיליארד שקל.
מניות קבוצת דלק רכב נסחרות ללא שינוי. הבוקר דיווחה הקבוצה לבורסה לני"ע בתל אביב, כי חברה נכדה (100%) Delek US Holdings חתמה אתמול, באמצעות 3 חברות נכדות (100%), על הסכם לרכישת בית זיקוק וצנרת להובלת נפט גולמי באורך של כ-104 ק"מ, הנמצאים בטקסס והוא בעל כושר ייצור של כ-54,000 חביות נפט ביום. סך ההשקעה של הקבוצה הרוכשת בגין העסקה נאמד בסכום של כ-78 מליון דולר.
מניית מגדל ביטוח פותחת בעליה של 0.25%. הבוקר פורסם כי הנהלת החברה והנהלת בנק אדנים למשכנתאות סיכמו בסוף השבוע את פרטי כניסתה של מגדל לשוק המשכנתאות. מגדל תעמיד לאדנים מקורות פיננסים לצורך העמדת משכנתאות ובנק אדנים יספק את המערך התפעולי. מניות חברות הביטוח האחרות בענף עשויות להגיב ליוזמה החדשה.
לאחר 5 ימי מסחר רצופים של עליות בהם הוסיפה מניית טבע כ-5.9%, פותחת מניית החברה בירידות של 0.15%. ברקע, החברה תפסיק את שווק תרופת הפקסופנאדין שמיועדת לטיפול באלרגיה. החברה תוריד מהמדפים בישראל את התרופה לאחר החלטה נגדה בתביעה של ענקית התרופות, אוונטיס - המייצרת את הגרסה האתית (המקורית) של התרופה, תחת השם - טלפסט. מדובר בתרופה ששוק המקור שלה נאמד בכ-2 מיליארד אירו בשנה.
בנוסף, קיבלה אמש טבע אישור מותנה מה-FDA האמריקני לייצור ושיווק קפסולת ה-Topiramate. התרופות מיועדת לטיפול בכאבי ראש (מיגרנות). בטבע אישרו שהיקף המכירות השנתי המוערך של התרופה, מסתכם ב-36 מיליון דולר. שיווק התרופה יחל בשנת 2008 בשל הגנת פטנט.
מניית מגל עולה ב-1%. ברקע, החברה מתכננת גיוס הון בהיקף של 25 מיליון דולר והיא כבר הפקידה ברשות לני"ע האמריקנית תשקיף מדף לצורך הגיוס. החברה נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-90 מיליון דולר, לאחר שסבלה בחודשים האחרונים מירידות שערים חדות (איבדה כ-70% מאז חודש אוגוסט).
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
