פתיחה מעורבת בת"א: המשקיעים ממתינים לוול סטריט

ת"א 25 פותח בירידה קלה של 0.13%, ת"א 100 משיל 0.07%, והתל טק 15 מוסיף 0.23%. לאומי יורדת ב-0.47%, טבע משילה 0.15%, בזק מאבדת 0.42%, ומנגד, פרטנר מוסיפה 0.84%
דרור איטח |

מדדי הבורסה התל אביבית פותחים את יום המסחר במגמה מעורבת. נראה כי המשקיעים ממתינים לפתיחת השווקים בבורסות וול סטריט ואירופה על מנת לתפוס כיוון. מחזור המסחר הראשוני מתסכם ב-51 מיליון שקל, מתוכם 37 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 פותח בירידה קלה של 0.13% לרמה של 658.22 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 685.01 נקודות, ומדד התל טק 15 מוסיף 0.23% לרמת 423.05 נקודות.

מניית פרטנר פותחת בתוספת של 0.84%. הבוקר הודיעה החברה כי חתמה על מסמך עקרונות המסדיר את מסגרת המימון החדשה אשר תעמיד לרשות החברה אשראי בסך 550 מיליון דולר. מסגרת האשראי תחולק לשני חלקים: אשראי לטווח ארוך לפרק זמן של שש שנים בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר למשך שש שנים בסך של 100 מיליון דולר. בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט יעמידו את מסגרת האשראי שבה ישתתף גם בנק המזרחי המאוחד.

מניית בזק פותחת את יום המסחר בירידה של 0.42%. הבוקר פרסם בית ההשקעות פסגות אופק המלצת "תשואת שוק" למניה. בבית ההשקעות מעריכים כי, בטווח הקצר תמשיך המניה להנות ממומנטום חיובי על רקע התקדמות תהליך ההפרטה. יחד עם זאת בטווח הבינוני, מעריכים בפסגות אופק כי החברה תסבול מגידול ניכר בתחרות בכל תחומי הפעילות, מרגולציה מגבילה ומכניסתן של טכנולוגיות חדשות אשר ישחקו את הכנסותיה ורווחיה גם אם תחליט לאמצן.

מניית הפועלים פותחת בירידה של 0.88%. אתמול הודיעה הנהלת הבנק כי החליטה למכור את בנק סיגנצ'ר הניו יורקי. רווח ההון הצפוי לבנק מגיע לכמיליארד שקל - וכך, על פי ההערכות בשווקים, הוא צפוי לסיים את 2005 עם רווח נקי של 3 מיליארד שקל.

מניות קבוצת דלק רכב נסחרות ללא שינוי. הבוקר דיווחה הקבוצה לבורסה לני"ע בתל אביב, כי חברה נכדה (100%) Delek US Holdings חתמה אתמול, באמצעות 3 חברות נכדות (100%), על הסכם לרכישת בית זיקוק וצנרת להובלת נפט גולמי באורך של כ-104 ק"מ, הנמצאים בטקסס והוא בעל כושר ייצור של כ-54,000 חביות נפט ביום. סך ההשקעה של הקבוצה הרוכשת בגין העסקה נאמד בסכום של כ-78 מליון דולר.

מניית מגדל ביטוח פותחת בעליה של 0.25%. הבוקר פורסם כי הנהלת החברה והנהלת בנק אדנים למשכנתאות סיכמו בסוף השבוע את פרטי כניסתה של מגדל לשוק המשכנתאות. מגדל תעמיד לאדנים מקורות פיננסים לצורך העמדת משכנתאות ובנק אדנים יספק את המערך התפעולי. מניות חברות הביטוח האחרות בענף עשויות להגיב ליוזמה החדשה.

לאחר 5 ימי מסחר רצופים של עליות בהם הוסיפה מניית טבע כ-5.9%, פותחת מניית החברה בירידות של 0.15%. ברקע, החברה תפסיק את שווק תרופת הפקסופנאדין שמיועדת לטיפול באלרגיה. החברה תוריד מהמדפים בישראל את התרופה לאחר החלטה נגדה בתביעה של ענקית התרופות, אוונטיס - המייצרת את הגרסה האתית (המקורית) של התרופה, תחת השם - טלפסט. מדובר בתרופה ששוק המקור שלה נאמד בכ-2 מיליארד אירו בשנה.

בנוסף, קיבלה אמש טבע אישור מותנה מה-FDA האמריקני לייצור ושיווק קפסולת ה-Topiramate. התרופות מיועדת לטיפול בכאבי ראש (מיגרנות). בטבע אישרו שהיקף המכירות השנתי המוערך של התרופה, מסתכם ב-36 מיליון דולר. שיווק התרופה יחל בשנת 2008 בשל הגנת פטנט.

מניית מגל עולה ב-1%. ברקע, החברה מתכננת גיוס הון בהיקף של 25 מיליון דולר והיא כבר הפקידה ברשות לני"ע האמריקנית תשקיף מדף לצורך הגיוס. החברה נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-90 מיליון דולר, לאחר שסבלה בחודשים האחרונים מירידות שערים חדות (איבדה כ-70% מאז חודש אוגוסט).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.