פתיחה מעורבת בת"א: המשקיעים ממתינים לוול סטריט

ת"א 25 פותח בירידה קלה של 0.13%, ת"א 100 משיל 0.07%, והתל טק 15 מוסיף 0.23%. לאומי יורדת ב-0.47%, טבע משילה 0.15%, בזק מאבדת 0.42%, ומנגד, פרטנר מוסיפה 0.84%
דרור איטח |

מדדי הבורסה התל אביבית פותחים את יום המסחר במגמה מעורבת. נראה כי המשקיעים ממתינים לפתיחת השווקים בבורסות וול סטריט ואירופה על מנת לתפוס כיוון. מחזור המסחר הראשוני מתסכם ב-51 מיליון שקל, מתוכם 37 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד המעו"ף.

מדד ת"א 25 פותח בירידה קלה של 0.13% לרמה של 658.22 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.07% לרמת 685.01 נקודות, ומדד התל טק 15 מוסיף 0.23% לרמת 423.05 נקודות.

מניית פרטנר פותחת בתוספת של 0.84%. הבוקר הודיעה החברה כי חתמה על מסמך עקרונות המסדיר את מסגרת המימון החדשה אשר תעמיד לרשות החברה אשראי בסך 550 מיליון דולר. מסגרת האשראי תחולק לשני חלקים: אשראי לטווח ארוך לפרק זמן של שש שנים בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר למשך שש שנים בסך של 100 מיליון דולר. בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט יעמידו את מסגרת האשראי שבה ישתתף גם בנק המזרחי המאוחד.

מניית בזק פותחת את יום המסחר בירידה של 0.42%. הבוקר פרסם בית ההשקעות פסגות אופק המלצת "תשואת שוק" למניה. בבית ההשקעות מעריכים כי, בטווח הקצר תמשיך המניה להנות ממומנטום חיובי על רקע התקדמות תהליך ההפרטה. יחד עם זאת בטווח הבינוני, מעריכים בפסגות אופק כי החברה תסבול מגידול ניכר בתחרות בכל תחומי הפעילות, מרגולציה מגבילה ומכניסתן של טכנולוגיות חדשות אשר ישחקו את הכנסותיה ורווחיה גם אם תחליט לאמצן.

מניית הפועלים פותחת בירידה של 0.88%. אתמול הודיעה הנהלת הבנק כי החליטה למכור את בנק סיגנצ'ר הניו יורקי. רווח ההון הצפוי לבנק מגיע לכמיליארד שקל - וכך, על פי ההערכות בשווקים, הוא צפוי לסיים את 2005 עם רווח נקי של 3 מיליארד שקל.

מניות קבוצת דלק רכב נסחרות ללא שינוי. הבוקר דיווחה הקבוצה לבורסה לני"ע בתל אביב, כי חברה נכדה (100%) Delek US Holdings חתמה אתמול, באמצעות 3 חברות נכדות (100%), על הסכם לרכישת בית זיקוק וצנרת להובלת נפט גולמי באורך של כ-104 ק"מ, הנמצאים בטקסס והוא בעל כושר ייצור של כ-54,000 חביות נפט ביום. סך ההשקעה של הקבוצה הרוכשת בגין העסקה נאמד בסכום של כ-78 מליון דולר.

מניית מגדל ביטוח פותחת בעליה של 0.25%. הבוקר פורסם כי הנהלת החברה והנהלת בנק אדנים למשכנתאות סיכמו בסוף השבוע את פרטי כניסתה של מגדל לשוק המשכנתאות. מגדל תעמיד לאדנים מקורות פיננסים לצורך העמדת משכנתאות ובנק אדנים יספק את המערך התפעולי. מניות חברות הביטוח האחרות בענף עשויות להגיב ליוזמה החדשה.

לאחר 5 ימי מסחר רצופים של עליות בהם הוסיפה מניית טבע כ-5.9%, פותחת מניית החברה בירידות של 0.15%. ברקע, החברה תפסיק את שווק תרופת הפקסופנאדין שמיועדת לטיפול באלרגיה. החברה תוריד מהמדפים בישראל את התרופה לאחר החלטה נגדה בתביעה של ענקית התרופות, אוונטיס - המייצרת את הגרסה האתית (המקורית) של התרופה, תחת השם - טלפסט. מדובר בתרופה ששוק המקור שלה נאמד בכ-2 מיליארד אירו בשנה.

בנוסף, קיבלה אמש טבע אישור מותנה מה-FDA האמריקני לייצור ושיווק קפסולת ה-Topiramate. התרופות מיועדת לטיפול בכאבי ראש (מיגרנות). בטבע אישרו שהיקף המכירות השנתי המוערך של התרופה, מסתכם ב-36 מיליון דולר. שיווק התרופה יחל בשנת 2008 בשל הגנת פטנט.

מניית מגל עולה ב-1%. ברקע, החברה מתכננת גיוס הון בהיקף של 25 מיליון דולר והיא כבר הפקידה ברשות לני"ע האמריקנית תשקיף מדף לצורך הגיוס. החברה נסחרת היום לפי שווי שוק של כ-90 מיליון דולר, לאחר שסבלה בחודשים האחרונים מירידות שערים חדות (איבדה כ-70% מאז חודש אוגוסט).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".