קניון עזריאלי
צילום: תמר מצפי

שיפור קל כלפי מעלה בנתוני הצמיחה: התוצר צמח ברבעון השלישי ב-2.7%

בלמ"ס מציגים שיפור קל בנתוני הצמיחה לעומת העדכון הקודם שעמד על 2.5%. אבל צריך לזכור שמדובר בנתוני הרבעון לפני תחילת המלחמה. לפי הנתונים, הצריכה הפרטית עלתה ב-2%, היבוא ירד בחצי אחוז, לעומת זאת היצוא דווקא עלה ב-8%
נחמן שפירא |
נושאים בכתבה יבוא יצוא למ"ס

יום לאחר פרסום נתוני האינפלציה שעמדו ביעד של בנק ישראל ל-2023 והסתכמו  ב-3%, מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את העדכון השלישי לנתוני הצמיחה לרבעון השלישי של 2023.

לפי הנתונים, התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, עלה ברבעון השלישי של שנת 2023 ב-2.7% בחישוב שנתי לעומת הרבעון השני (באומדן הקודם של הלמ"ס הוא עמד על 2.5%), וזאת לאחר עליה של 3.2% ברבעון השני של שנת 2023.

התוצר המקומי הגולמי למעט חברות סטרטאפ עלה ב-3.5% בחישוב שנתי. התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-0.8% בחישוב שנתי.

לפי נתוני הלמ"ס, התוצר מקומי הגולמי במחירי בסיס (שזה בעצם התוצר המקומי, במחירי שוק, פחות מיסים ששולמו על מוצרים בתוספת תמיכות על המוצרים שהתקבלו ע"י היצרנים) עלה ברבעון השלישי של שנת 2023 בשיעור של 3.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 4.1% ברבעון השני של 2023.

למס

 נתוני למ"ס

 

ירידה ביבוא

יבוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השלישי של השנה ב-0.5%, לאחר ירידות של 7.6% ברבעון השני ושל 8.1% ברבעון הראשון של שנת 2023. שינוי זה משקף ירידה של 3.9% ביבוא השירותים למעט שירותי התיירות, כאשר יבוא שירותי התיירות ירד כך שסך יבוא השירותים ירד ב-8.6% בחישוב שנתי.

כמו כן, יבוא הסחורות האזרחיות עלה ב-1.4% ברבעון השלישי, בנוסף עלו ברבעון השלישי יבוא היהלומים והיבוא הביטחוני. כך, שיבוא הסחורות והשירותים למעט יבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים ירד ברבעון השלישי של 2023 ב-1.9% בחישוב שנתי.

סך המקורות שעמדו לרשות המשק מתוצר מקומי ומיבוא עלה ב-3.4% בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 1.4% ברבעון השני של שנת 2023.

למס

קיראו עוד ב"בארץ"

 נתוני למ"ס

 

עליה בצריכה

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-2% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2023. כאשר הצריכה הפרטית לנפש שמרה על יציבות ברבעון השלישי עם עלייה של 0.1% וזאת לאחר ירידות של 1.5% ברבעון השני ושל 4.5% ברבעון הראשון.

למס

 נתוני למ"ס

בלמ"ס מסבירים כי השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2023 משקפים עלייה של 0.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש. (בלמ"ס מחשבים בסעיף הזה את ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

בלמ"ס מציינים כי ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2023 ב-7.8% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-5.3% בחישוב שנתי.

למס

  נתוני למ"ס

 

ירידה של מעל 30% בהוצאות לכלי רכב

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-4.3% בחישוב שנתי כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו ב-  32.8% בחישוב שנתי (9.5% בחישוב רבעוני) בהמשך לירידה של 14.8% בחישוב שנתי ברבעון השני, וירידה של 80% בחישוב שנתי (33.1% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון של שנה זו.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-5.6% ברבעון השלישי של שנת 2023, לעומת זאת, ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב-10.5%, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-16.9% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-10% בחישוב שנתי ברבעון השלישי. ההשקעה בנכסים קבועים, עלתה ברבעון השלישי של 2023 ב-1.5%.

למס

 נתוני למ"ס

עלייה של 8% ביצוא

בלמ"ס מסבירים כי השינוי בהשקעה בנכסים קבועים משקף עלייה של 5.6% בחישוב שנתי בהשקעה במכונות וציוד אחר, ואילו ההשקעה בסחורות שיוצרו בענפי ה-ICT ירדו ב-23.9% בחישוב שנתי (6.6% בחישוב שנתי) בהמשך לירידה של 22.8% בחישוב שנתי ברבעון השני (6.3% בחישוב רבעוני).

בנוסף, ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים ירדה ב40.2% (12.1% בחישוב רבעוני). ההשקעה במוצרי קניין רוחני עלתה ב- 5.3% . לעומת זאת ההשקעה בבנייה למגורים עלתה ב-7.4% וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-7.0% .

יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) עלה ב-8.2% ברבעון השלישי של שנת 2023. יצוא השירותים עלה ב-0.9%, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וייצוא חברות סטארטפ עלה ב-3% בחישוב שנתי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

ביט, צילום: אתר החברהביט, צילום: אתר החברה

ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה

לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!

מנדי הניג |

אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.

הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.

אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון

המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.

בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0%   הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.