"הביקוש לחשמל גובר": כיצד נערכת רשות החשמל לשנים הקרובות?
גידול האוכלוסייה, שיעור הצמיחה והמעבר לחשמל בתחבורה בפרט ובמשק בכלל, מובילים לכך שהביקוש לחשמל הולך וגובר. כדי להיערך לעמידה בביקוש ולהבטיח השקעה נאותה בתשתית החשמל, מפרסמת הרשות לשימוע ציבורי את תכנית הפיתוח למקטע המסירה לשנים 2030-2023, אשר לאחר קבלת הערות הציבור תועבר לאישור וחתימת שרי האנרגיה והאוצר.
רשות החשמל, למי שלא מכיר, היא הרשות שאחראית על קביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל כאן בארץ. חלק מתפקידה הוא לקבוע את תעריף החשמל וליישם את החלטות הממשלה בנוגע לרף נדרש לייצור חשמל באמצעות יצרנים פרטיים ובאנרגיות מתחדשות.
בהתאם לרפורמה במשק החשמל, תכנית הפיתוח הוגשה לראשונה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל כחברה עצמאית לאחר שהופרדה מחברת החשמל, ואילו חברת החשמל צפויה לבצע את הפרויקטים המוצעים בתכנית הפיתוח.
התכנית שכוללת כ-400 פרויקטים שונים צפויה לתת מענה לא רק לביקוש הגובר, אספקת החשמל ושרידות המערכת, אלא גם תאפשר קליטה מאסיבית של מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. מגבלת הקיבולת של רשת החשמל כיום מהוה את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, ובפרט מתקני הייצור המצויים בצפון הארץ ודרומה.
- בכמה חשבון החשמל יתייקר ולמה?
- שלב חדש ברפורמה בחשמל: רשות החשמל מגדילה את התחרות באספקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם השלמת התוכנית ושדרוג התשתיות, צפויה הרשת לאפשר קליטה של כ- 30% אנרגיות מתחדשות ובכך גם לעמוד ביעדי הממשלה לשימוש באנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030.
מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו, תחנות המיתוג ותחנות המשנה. והתכנית צפויה להכפיל חלק מרכיבי הרשת הקיימים בה כיום.
מדובר בתכנית פיתוח הכרחית בעלת משמעות אסטרטגית לפיתוח וקידום משק החשמל הישראלי. יישום התכנית במלואה תאפשר להדביק את הפער הקיים בתשתיות מערכת המסירה ביחס לצרכי המשק הישראלי ולתת מענה גם לפרויקטים לאומיים דוגמת המטרו, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, חיבור מתקני התפלה, שילוב מתקני ייצור גדולים ועוד.
עלות התוכנית כוללת היקפי השקעה הנאמדים בכ-17 מיליארד שקל, נוסף להשקעה של כ-4 מיליארד שקל לפרויקטים שכבר החלו בתוכנית הפיתוח הקודמת (2018-2022) וטרם הסתיימו. כלומר, סך העלות הכוללת של תוכנית הפיתוח למקטע המסירה מסתכמת בכ- 21 מיליארד שקל.
התוכנית מתפרסמת יחד עם שימוע להוראת שעה לפיה יזמים יוכלו לקבל תשובות מחלק על בסיס טיוטת תכנית הפיתוח, וזאת על מנת שלא לעכב תכנון וביצוע פרויקטים באנרגיה מתחדשת עד לאישור התכנית על ידי השרים.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 1.יותם 16/01/2023 11:14הגב לתגובה זומעל 30%
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
