עמודי חשמל
צילום: תמר מצפי

"הביקוש לחשמל גובר": כיצד נערכת רשות החשמל לשנים הקרובות?

רשות החשמל, שאחראית על קביעת תעריפי החשמל ומפקחת על המשק, פרסמה את תכנית הפיתוח עד סוף העשור הנוכחי. איך היא מתמודדת עם הביקוש ההולך וגובר לחשמל ואנרגיה מתחדשת?
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה חשמל רשות החשמל

גידול האוכלוסייה, שיעור הצמיחה והמעבר לחשמל בתחבורה בפרט ובמשק בכלל, מובילים לכך שהביקוש לחשמל הולך וגובר. כדי להיערך לעמידה בביקוש ולהבטיח השקעה נאותה בתשתית החשמל, מפרסמת הרשות לשימוע ציבורי את תכנית הפיתוח למקטע המסירה לשנים 2030-2023, אשר לאחר קבלת הערות הציבור תועבר לאישור וחתימת שרי האנרגיה והאוצר.

רשות החשמל, למי שלא מכיר, היא הרשות שאחראית על קביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל כאן בארץ. חלק מתפקידה הוא לקבוע את תעריף החשמל וליישם את החלטות הממשלה בנוגע לרף נדרש לייצור חשמל באמצעות יצרנים פרטיים ובאנרגיות מתחדשות.

בהתאם לרפורמה במשק החשמל, תכנית הפיתוח הוגשה לראשונה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל כחברה עצמאית לאחר שהופרדה מחברת החשמל, ואילו חברת החשמל צפויה לבצע את הפרויקטים המוצעים בתכנית הפיתוח.

התכנית שכוללת כ-400 פרויקטים שונים צפויה לתת מענה לא רק לביקוש הגובר, אספקת החשמל ושרידות המערכת, אלא גם תאפשר קליטה מאסיבית של מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. מגבלת הקיבולת של רשת החשמל כיום מהוה את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, ובפרט מתקני הייצור המצויים בצפון הארץ ודרומה.

עם השלמת התוכנית ושדרוג התשתיות, צפויה הרשת לאפשר קליטה של כ- 30% אנרגיות מתחדשות ובכך גם לעמוד ביעדי הממשלה לשימוש באנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030.

מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו, תחנות המיתוג ותחנות המשנה. והתכנית צפויה להכפיל חלק מרכיבי הרשת הקיימים בה כיום. 

מדובר בתכנית פיתוח הכרחית בעלת משמעות אסטרטגית לפיתוח וקידום משק החשמל הישראלי. יישום התכנית במלואה תאפשר להדביק את הפער הקיים בתשתיות מערכת המסירה ביחס לצרכי המשק הישראלי ולתת מענה גם לפרויקטים לאומיים דוגמת המטרו, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, חיבור מתקני התפלה, שילוב מתקני ייצור גדולים ועוד. 

עלות התוכנית כוללת היקפי השקעה הנאמדים בכ-17 מיליארד שקל, נוסף להשקעה של כ-4 מיליארד שקל לפרויקטים שכבר החלו בתוכנית הפיתוח הקודמת (2018-2022) וטרם הסתיימו. כלומר, סך העלות הכוללת של תוכנית הפיתוח למקטע המסירה מסתכמת בכ- 21 מיליארד שקל.

התוכנית מתפרסמת יחד עם שימוע להוראת שעה לפיה יזמים יוכלו לקבל תשובות מחלק על בסיס טיוטת תכנית הפיתוח, וזאת על מנת שלא לעכב תכנון וביצוע פרויקטים באנרגיה מתחדשת עד לאישור התכנית על ידי השרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 16/01/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    מעל 30%
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.