עמודי חשמל
צילום: תמר מצפי

"הביקוש לחשמל גובר": כיצד נערכת רשות החשמל לשנים הקרובות?

רשות החשמל, שאחראית על קביעת תעריפי החשמל ומפקחת על המשק, פרסמה את תכנית הפיתוח עד סוף העשור הנוכחי. איך היא מתמודדת עם הביקוש ההולך וגובר לחשמל ואנרגיה מתחדשת?
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה חשמל רשות החשמל

גידול האוכלוסייה, שיעור הצמיחה והמעבר לחשמל בתחבורה בפרט ובמשק בכלל, מובילים לכך שהביקוש לחשמל הולך וגובר. כדי להיערך לעמידה בביקוש ולהבטיח השקעה נאותה בתשתית החשמל, מפרסמת הרשות לשימוע ציבורי את תכנית הפיתוח למקטע המסירה לשנים 2030-2023, אשר לאחר קבלת הערות הציבור תועבר לאישור וחתימת שרי האנרגיה והאוצר.

רשות החשמל, למי שלא מכיר, היא הרשות שאחראית על קביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל כאן בארץ. חלק מתפקידה הוא לקבוע את תעריף החשמל וליישם את החלטות הממשלה בנוגע לרף נדרש לייצור חשמל באמצעות יצרנים פרטיים ובאנרגיות מתחדשות.

בהתאם לרפורמה במשק החשמל, תכנית הפיתוח הוגשה לראשונה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל כחברה עצמאית לאחר שהופרדה מחברת החשמל, ואילו חברת החשמל צפויה לבצע את הפרויקטים המוצעים בתכנית הפיתוח.

התכנית שכוללת כ-400 פרויקטים שונים צפויה לתת מענה לא רק לביקוש הגובר, אספקת החשמל ושרידות המערכת, אלא גם תאפשר קליטה מאסיבית של מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. מגבלת הקיבולת של רשת החשמל כיום מהוה את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, ובפרט מתקני הייצור המצויים בצפון הארץ ודרומה.

עם השלמת התוכנית ושדרוג התשתיות, צפויה הרשת לאפשר קליטה של כ- 30% אנרגיות מתחדשות ובכך גם לעמוד ביעדי הממשלה לשימוש באנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030.

מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו, תחנות המיתוג ותחנות המשנה. והתכנית צפויה להכפיל חלק מרכיבי הרשת הקיימים בה כיום. 

מדובר בתכנית פיתוח הכרחית בעלת משמעות אסטרטגית לפיתוח וקידום משק החשמל הישראלי. יישום התכנית במלואה תאפשר להדביק את הפער הקיים בתשתיות מערכת המסירה ביחס לצרכי המשק הישראלי ולתת מענה גם לפרויקטים לאומיים דוגמת המטרו, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, חיבור מתקני התפלה, שילוב מתקני ייצור גדולים ועוד. 

עלות התוכנית כוללת היקפי השקעה הנאמדים בכ-17 מיליארד שקל, נוסף להשקעה של כ-4 מיליארד שקל לפרויקטים שכבר החלו בתוכנית הפיתוח הקודמת (2018-2022) וטרם הסתיימו. כלומר, סך העלות הכוללת של תוכנית הפיתוח למקטע המסירה מסתכמת בכ- 21 מיליארד שקל.

התוכנית מתפרסמת יחד עם שימוע להוראת שעה לפיה יזמים יוכלו לקבל תשובות מחלק על בסיס טיוטת תכנית הפיתוח, וזאת על מנת שלא לעכב תכנון וביצוע פרויקטים באנרגיה מתחדשת עד לאישור התכנית על ידי השרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 16/01/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    מעל 30%
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".