עמודי חשמל
צילום: תמר מצפי

"הביקוש לחשמל גובר": כיצד נערכת רשות החשמל לשנים הקרובות?

רשות החשמל, שאחראית על קביעת תעריפי החשמל ומפקחת על המשק, פרסמה את תכנית הפיתוח עד סוף העשור הנוכחי. איך היא מתמודדת עם הביקוש ההולך וגובר לחשמל ואנרגיה מתחדשת?
איציק יצחקי | (1)
נושאים בכתבה חשמל רשות החשמל

גידול האוכלוסייה, שיעור הצמיחה והמעבר לחשמל בתחבורה בפרט ובמשק בכלל, מובילים לכך שהביקוש לחשמל הולך וגובר. כדי להיערך לעמידה בביקוש ולהבטיח השקעה נאותה בתשתית החשמל, מפרסמת הרשות לשימוע ציבורי את תכנית הפיתוח למקטע המסירה לשנים 2030-2023, אשר לאחר קבלת הערות הציבור תועבר לאישור וחתימת שרי האנרגיה והאוצר.

רשות החשמל, למי שלא מכיר, היא הרשות שאחראית על קביעת תעריפים, הסדרה ופיקוח במשק החשמל כאן בארץ. חלק מתפקידה הוא לקבוע את תעריף החשמל וליישם את החלטות הממשלה בנוגע לרף נדרש לייצור חשמל באמצעות יצרנים פרטיים ובאנרגיות מתחדשות.

בהתאם לרפורמה במשק החשמל, תכנית הפיתוח הוגשה לראשונה על ידי חברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל כחברה עצמאית לאחר שהופרדה מחברת החשמל, ואילו חברת החשמל צפויה לבצע את הפרויקטים המוצעים בתכנית הפיתוח.

התכנית שכוללת כ-400 פרויקטים שונים צפויה לתת מענה לא רק לביקוש הגובר, אספקת החשמל ושרידות המערכת, אלא גם תאפשר קליטה מאסיבית של מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת לרשת החשמל. מגבלת הקיבולת של רשת החשמל כיום מהוה את אחד החסמים לשילוב מתקני ייצור באנרגיה מתחדשת, ובפרט מתקני הייצור המצויים בצפון הארץ ודרומה.

עם השלמת התוכנית ושדרוג התשתיות, צפויה הרשת לאפשר קליטה של כ- 30% אנרגיות מתחדשות ובכך גם לעמוד ביעדי הממשלה לשימוש באנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030.

מערכת המסירה מורכבת מקווי ההולכה הארציים במתח 400 ק"ו ו-161 ק"ו, תחנות המיתוג ותחנות המשנה. והתכנית צפויה להכפיל חלק מרכיבי הרשת הקיימים בה כיום. 

מדובר בתכנית פיתוח הכרחית בעלת משמעות אסטרטגית לפיתוח וקידום משק החשמל הישראלי. יישום התכנית במלואה תאפשר להדביק את הפער הקיים בתשתיות מערכת המסירה ביחס לצרכי המשק הישראלי ולתת מענה גם לפרויקטים לאומיים דוגמת המטרו, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, חיבור מתקני התפלה, שילוב מתקני ייצור גדולים ועוד. 

עלות התוכנית כוללת היקפי השקעה הנאמדים בכ-17 מיליארד שקל, נוסף להשקעה של כ-4 מיליארד שקל לפרויקטים שכבר החלו בתוכנית הפיתוח הקודמת (2018-2022) וטרם הסתיימו. כלומר, סך העלות הכוללת של תוכנית הפיתוח למקטע המסירה מסתכמת בכ- 21 מיליארד שקל.

התוכנית מתפרסמת יחד עם שימוע להוראת שעה לפיה יזמים יוכלו לקבל תשובות מחלק על בסיס טיוטת תכנית הפיתוח, וזאת על מנת שלא לעכב תכנון וביצוע פרויקטים באנרגיה מתחדשת עד לאישור התכנית על ידי השרים.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יותם 16/01/2023 11:14
    הגב לתגובה זו
    מעל 30%
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).