בנק ישראל: מינוי חדש של ד"ר עדי ברנדנר למנהל חטיבת המחקר בבנק
בנק ישראל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע היום על החלטתו למנות את ד"ר עדי ברנדר לתפקיד מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. ברנדר יכנס לתפקידו ב-1.1.23. הנגיד קיבל את ההחלטה לאחר שראיין מספר מצומצם של מועמדים שהועברו לבחינתו על ידי ועדת האיתור שבראשה עמד המשנה לנגיד. במקביל לכניסתו לתפקיד מנהל חטיבת המחקר, יחליף ד"ר ברנדר את פרופ' סטרבצ'ינסקי כחבר הוועדה המוניטרית בבנק ישראל.
ד"ר עדי ברנדר מכהן משנת 2012 כמנהל אגף מקרו כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל. לפני כן שימש ברנדר כראש התחום הפיסקלי בחטיבת המחקר. בתפקידו האחרון בחטיבת המחקר הוביל, בין היתר, עם עמיתיו את העבודה על דוח הפיריון ועל מסמך האסטרטגיה הכלכלית שהוגש לממשלה עם הקמתה ותרם משמעותית לתפקיד הבנק כיועץ הכלכלי לממשלה בין היתר בתקופת משבר הקורונה. במהלך עבודתו בבנק פירסם ברנדר מספר רב של מאמרים מחקריים, חלקם בכתבי עת כלכליים מהמובילים בעולם, וכיהן במספר רב של ועדות ציבוריות וממשלתיות ובצוותי עבודה בין משרדיים.
ד"ר ברנדר בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני בכלכלה ומנהל עסקים עם התמחות בשיווק מהאוניברסיטה העברית בי-ם, ודוקטורט מאוניברסיטתColumbia בניו-יורק. לפני עבודתו בבנק ישראל שימש במשך 5 שנים ככלכלן בקרן המטבע הבין לאומית.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "אני מברך על מינויו של ד"ר עדי ברנדר למנהל חטיבת המחקר בבנק ומודה לכל המתמודדים הראויים לתפקיד. לעדי ניסיון וידע מחקרי בשלל תחומי מדיניות כלכלית בישראל ובעולם. אלו יוכלו לתרום רבות לחטיבה ולבנק בתהליכי המדיניות המוניטרית שמוביל הבנק ובמילוי תפקידנו כיועץ הכלכלי לממשלה. לחטיבת המחקר תפקיד מרכזי בבנק ישראל ואני משוכנע שעדי יוביל אותה ואת עובדיה ומנהליה המקצועיים והמסורים להישגים משמעותיים. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לפרופ' מישל סטרבצ'ינסקי על שנותיו המרובות בבנק ובחטיבה ועל הישגיו ותרומתו לבנק בפרט ולכלכלת ישראל בכלל".
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
