בנק ישראל נגד רפורמת האוצר לביטול אג"ח מיועדות; "האג"ח בטוח יותר"
וועדות הכספים שהתקיימו ביומיים האחרונים דנו ברפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה, לפיה האוצר ביקש לוותר ולאמץ מדיניות הגנה על תשואה מינימלית בשיעור של 5%. כלומר - הממשלה תשמש כסוג של חברת ביטוח, במקרים שהתשואה של קרנות הפנסיה תעמוד על פחות מ-5% בשנה. אולם, במסגרת וועדת הכספים נשמעו קולות רבים שהביעו התנגדות לרפורמה.
כפי שכתבנו - אותה רפורמה מהווה סכנה למשק, מדובר בהימור על שוק ההון בעשורים הבאים. ייתכן כי כשתגיע העת ומי מבין הצעירים של היום יגיע לגיל פרישה, אז המדינה תשלח יד עמוק לתוך הארנק. סביר להניח שליברמן כבר לא יהיה שם כדי לספוג את הביקורת. כרגע הוא חי את ההווה וקוטף את המחמאות על הסכומים הגדולים ש"התפנו" לצרכים אחרים בתקציב. אבל זו אחיזת עיניים.
במהלך הוועדה, נשאלה השאלה האם יש סיכוי שהמדינה לא תבצע את ההשלמה המדוברת בקרנות הפנסיה - ותשובת האוצר לא בדיוק מניחה את הדעת, אסי מסינג, יועמ"ש האוצר בחר להגיב בתשובה רגשית, ואף ילדותית: "אתם לא מאמינים שהמדינה תעמוד בהתחייבות?" מחה מסיג. "אנחנו עומדים בהתחייבויות גם בלי קשר לאג"ח, למשל בפנסיה התקציבית -לא היה מצב שהמדינה לא עמדה בהתחייבות". הוסיף. היה מצופה מהאוצר לתגובה יותר קונקרטית ומחוברת לקרקע - מה שכאמור, לא קרה.
מסינג הוסיף: "חדלות פרעון זו שאלה תאורטית, מדינת ישראל מעולם לא הייתה חדלת פרעון. לטעמי אי אפשר היה לחוקק חוק בסיטואציה שאין תזרימים, במסגרתו לקחת את תקנות מלווה המדינה שהם אגח ופשוט לפרוע אותו ולקבוע שפורעים אותו במועד שניתן ומפסיקים לשלם את הריביות בהמשך, זה מהלך אפשרי חקיקתית, והיו טוענים נגדו טענות כמו אם עכשיו המדינה תחוקק את החוק ואחר-כך תשנה אותו. במצב קיצון הדבר אפשרי לתקן".
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נציג בנק ישראל הגיב תגובה מתונה יותר, הוא הסכים שאג"ח נחשבת למכשיר פיננסי בטוח יותר, והוסיף שגם בפנסיות התקציביות המדינה הכניסה שינויים כשזיהתה צורך. הטענה המרכזית של בנק ישראל, על רקע הדברים הללו חברי הוועדה טענו כי "הרפורמה לא אפויה".
כיום, האג"ח המיועדת מהוות כ-30% מהתיק ונותנות לחוסכים לפנסיה תשואה שנתית מובטחת של 4.86%. שאר 70% האחרים בחסכון הפנסיוני מורכבים לרוב מ-40-50% אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות (בסיכון גבוה יותר מאשר הממשלתיות) ו-20-30% בשוק המניות שבו הסיכון גדול עוד יותר. סיכון הולך יחד עם סיכוי. החלק המסוכן יותר בתיק (70%) אמור אמנם לפצות על זה הסולידי ושוקי המניות כידוע זה שנים נמצאים בפריחה. אבל מי מבטיח שכך יהיה גם בעתיד הרחוק יותר? אף אחד. אז רק להבין - ליברמן בעצם מהמר על מניות על חשבון הקופה הציבורית?
- 4.זה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כ 15/09/2021 00:05הגב לתגובה זוזה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כזה דבר בשום מדינה מתוקנת
- 3.הלוווו מפלגת העבודה 14/09/2021 18:31הגב לתגובה זותסמכו על ליברמן עם כסף שלכם לאאאא עם כסף שלנו !!!
- 2.אגחי 14/09/2021 17:55הגב לתגובה זואין סיכוי שלא ישלם חחחדלק קבוצה דלק נדלן אגח ממשלתי הכל פח המדינה מקבלת הלוואה מהחוסכים כל שנה ב 5 אחוז לטווח ארוך מספיק כבר
- 1.רוני 14/09/2021 16:30הגב לתגובה זואין לי אמון בשר האוצר וגם באוסף הליצנים שמנהלים כיום את המדינה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
