משכן הכנסת
צילום: דוברות הכנסת

בנק ישראל נגד רפורמת האוצר לביטול אג"ח מיועדות; "האג"ח בטוח יותר"

כזכור, הרפורמה של האוצר הציעה לוותר על האג"ח המיועדות בפנסיה, שמבטיחות תשואה של 4.86% מדי שנה, ובמקום לאמץ מדיניות הגנה על תשואה מינימלית בשיעור של 5%; בוועדת הכספים הניחו שיש סיכוי שהמדינה לא תעמוד בהתחייבות
סתיו קורן | (4)

וועדות הכספים שהתקיימו ביומיים האחרונים דנו ברפורמת האג"ח המיועדות בפנסיה, לפיה האוצר ביקש לוותר ולאמץ מדיניות הגנה על תשואה מינימלית בשיעור של 5%. כלומר - הממשלה תשמש כסוג של חברת ביטוח, במקרים שהתשואה של קרנות הפנסיה תעמוד על פחות מ-5% בשנה. אולם, במסגרת וועדת הכספים נשמעו קולות רבים שהביעו התנגדות לרפורמה.

כפי שכתבנו - אותה רפורמה מהווה סכנה למשק, מדובר בהימור על שוק ההון בעשורים הבאים. ייתכן כי כשתגיע העת ומי מבין הצעירים של היום יגיע לגיל פרישה, אז המדינה תשלח יד עמוק לתוך הארנק. סביר להניח שליברמן כבר לא יהיה שם כדי לספוג את הביקורת. כרגע הוא חי את ההווה וקוטף את המחמאות על הסכומים הגדולים ש"התפנו" לצרכים אחרים בתקציב. אבל זו אחיזת עיניים. 

במהלך הוועדה, נשאלה השאלה האם יש סיכוי שהמדינה לא תבצע את ההשלמה המדוברת בקרנות הפנסיה - ותשובת האוצר לא בדיוק מניחה את הדעת, אסי מסינג, יועמ"ש האוצר בחר להגיב בתשובה רגשית, ואף ילדותית: "אתם לא מאמינים שהמדינה תעמוד בהתחייבות?" מחה מסיג. "אנחנו עומדים בהתחייבויות גם בלי קשר לאג"ח, למשל בפנסיה התקציבית -לא היה מצב שהמדינה לא עמדה בהתחייבות". הוסיף. היה מצופה מהאוצר לתגובה יותר קונקרטית ומחוברת לקרקע - מה שכאמור, לא קרה.

מסינג הוסיף: "חדלות פרעון זו שאלה תאורטית, מדינת ישראל מעולם לא הייתה חדלת פרעון. לטעמי אי אפשר היה לחוקק חוק בסיטואציה שאין תזרימים, במסגרתו לקחת את תקנות מלווה המדינה שהם אגח ופשוט לפרוע אותו ולקבוע שפורעים אותו במועד שניתן ומפסיקים לשלם את הריביות בהמשך, זה מהלך אפשרי חקיקתית, והיו טוענים נגדו טענות כמו אם עכשיו המדינה תחוקק את החוק ואחר-כך תשנה אותו. במצב קיצון הדבר אפשרי לתקן".

נציג בנק ישראל הגיב תגובה מתונה יותר, הוא הסכים שאג"ח נחשבת למכשיר פיננסי בטוח יותר, והוסיף שגם בפנסיות התקציביות המדינה הכניסה שינויים כשזיהתה צורך. הטענה המרכזית של בנק ישראל, על רקע הדברים הללו חברי הוועדה טענו כי "הרפורמה לא אפויה".

כיום, האג"ח המיועדת מהוות כ-30% מהתיק ונותנות לחוסכים לפנסיה תשואה שנתית מובטחת של 4.86%. שאר 70% האחרים בחסכון הפנסיוני מורכבים לרוב מ-40-50% אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות (בסיכון גבוה יותר מאשר הממשלתיות) ו-20-30% בשוק המניות שבו הסיכון גדול עוד יותר. סיכון הולך יחד עם סיכוי. החלק המסוכן יותר בתיק (70%) אמור אמנם לפצות על זה הסולידי ושוקי המניות כידוע זה שנים נמצאים בפריחה. אבל מי מבטיח שכך יהיה גם בעתיד הרחוק יותר? אף אחד. אז רק להבין - ליברמן בעצם מהמר על מניות על חשבון הקופה הציבורית? 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    זה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כ 15/09/2021 00:05
    הגב לתגובה זו
    זה שייך למשק הסתדרותי והתשלום בפועל הוא עצום אין כזה דבר בשום מדינה מתוקנת
  • 3.
    הלוווו מפלגת העבודה 14/09/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    תסמכו על ליברמן עם כסף שלכם לאאאא עם כסף שלנו !!!
  • 2.
    אגחי 14/09/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי שלא ישלם חחחדלק קבוצה דלק נדלן אגח ממשלתי הכל פח המדינה מקבלת הלוואה מהחוסכים כל שנה ב 5 אחוז לטווח ארוך מספיק כבר
  • 1.
    רוני 14/09/2021 16:30
    הגב לתגובה זו
    אין לי אמון בשר האוצר וגם באוסף הליצנים שמנהלים כיום את המדינה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).