היסטוריה: הוסדר חוב החשמל הפלסטיני לחברת החשמל
היסטוריה - חברת החשמל וחברת הולכת החשמל הפלסטינית PETL חתמו בראשי תיבות על טיוטת הסכם מסחרי שאליו הגיעו הצדדים להסדרת החוב הפלסטיני לחברת החשמל. היקפו הכספי של ההסכם שיגובש נאמד בכ-2.8 מיליארד שקל לשנה.
במסגרת ההסכם , הוסדר החוב ההיסטורי של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, כאשר עם החתימה הסופית יחל תשלום החוב בהיקף של כ–915 מיליון של חברת החשמל מחוז ירושלים והרשות הפלסטינאית ב- 48 תשלומים שווים.
המו"מ, שנמשך מאז חתימת הסכם העקרונות בספטמבר 2016 על ידי שר האוצר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והשר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, הגיע אמש לסיומו כאשר הצדדים הגיעו להבנות מסחריות וחתמו על מסמך מסחרי ראשון מסוגו המסדיר את יחסי המסחר כ"מכירת החשמל בין הצדדים".
על פי ההסכם, חברת החשמל תמכור לחברת PETL חשמל ושירותים נלווים ב-15 השנים הקרובות, באמצעות 4 תחנות משנה במתח עליון, אשר הוקמו עי חברת החשמל עבור הרשות הפלסטינית, וכן באמצעות נקודות חיבור במתח גבוה ונמוך, וזאת לצורך חלוקתו ואספקתו על ידי חברת PETL לצרכנים בשטחי הרשות הפלסטינית.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההסכם, אשר נחתם במעמד נציגי חברת החשמל , משרד האוצר, רשות החשמל , מתאם הפעולות בשטחים , המנהל האזרחי, הממשלה הפלסטינית וחברת ההולכה, ייכנס לתוקף לאחר שיאושר ע"י הגורמים המוסמכים לרבות דירקטוריון החברה, מליאת רשות החשמל וקמ"ט חשמל.
שר האוצר, משה כחלון : "חתימת ההסכם המסחרי הינה צעד היסטורי, המשלים את ההסכם עליו חתמו הממשלות בספטמבר 2016. חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרש"פ הוא קודם כל אינטרס ביטחוני ישראלי. ההסכם יביא להבטחת התשלומים העתידיים לחברת החשמל, וחיזוק איתנותה הפיננסית. אני מברך את צוותי המשא ומתן על השלמת המשימה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
