הסדר החוב הפלסטיני לחברת החשמל  שרון ביטון יצחק בלמס יואב פולי מרדכי חסן א-שייח יפתח רון טל
צילום: יוסי וייס

היסטוריה: הוסדר חוב החשמל הפלסטיני לחברת החשמל

הרשות הפלסטינית תשלם כ-915 מיליון שקל עבור חובות עבר; ההסכם החדש בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל לשנה
נועם בראל |

היסטוריה - חברת החשמל וחברת הולכת החשמל הפלסטינית PETL חתמו בראשי תיבות על טיוטת הסכם מסחרי שאליו הגיעו הצדדים להסדרת החוב הפלסטיני לחברת החשמל. היקפו הכספי של ההסכם שיגובש נאמד בכ-2.8 מיליארד שקל לשנה.

במסגרת ההסכם , הוסדר החוב ההיסטורי של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, כאשר עם החתימה הסופית יחל תשלום החוב בהיקף של כ–915 מיליון של חברת החשמל מחוז ירושלים והרשות הפלסטינאית  ב- 48 תשלומים שווים.

המו"מ, שנמשך מאז חתימת הסכם העקרונות בספטמבר 2016 על ידי שר האוצר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והשר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, הגיע אמש לסיומו כאשר הצדדים הגיעו להבנות מסחריות וחתמו על מסמך מסחרי ראשון מסוגו המסדיר את יחסי המסחר  כ"מכירת החשמל בין הצדדים".

 

על פי ההסכם, חברת החשמל תמכור לחברת PETL חשמל ושירותים נלווים ב-15 השנים הקרובות, באמצעות 4 תחנות משנה במתח עליון, אשר הוקמו עי חברת החשמל עבור הרשות הפלסטינית, וכן באמצעות נקודות חיבור במתח גבוה ונמוך, וזאת לצורך חלוקתו ואספקתו על ידי חברת PETL לצרכנים בשטחי הרשות הפלסטינית. 

   

ההסכם, אשר נחתם במעמד נציגי חברת החשמל , משרד האוצר, רשות החשמל , מתאם הפעולות בשטחים , המנהל האזרחי, הממשלה הפלסטינית  וחברת ההולכה, ייכנס לתוקף לאחר שיאושר ע"י הגורמים המוסמכים לרבות דירקטוריון החברה, מליאת רשות החשמל וקמ"ט חשמל.

שר האוצר, משה כחלון : "חתימת ההסכם המסחרי הינה צעד היסטורי, המשלים את ההסכם עליו חתמו הממשלות בספטמבר 2016. חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל והרש"פ הוא קודם כל אינטרס ביטחוני ישראלי. ההסכם יביא להבטחת התשלומים העתידיים לחברת החשמל, וחיזוק איתנותה הפיננסית. אני מברך את צוותי המשא ומתן על השלמת המשימה".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףעדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

מנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"

עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה

זיו וולף |
נושאים בכתבה ביטוח

חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.

"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.

לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".

"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".

ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות

"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".