משכילות יותר, מרוויחות פחות
יותר נשים בישראל משתלבות בשוק העבודה ולמרות פער הולך ומצטמצם ברמת ההכנסה, הוא עדיין קיים - שיעור של 34.6%. מי שולט בעשירון העליון?
מדי שנה, ב-8 במרץ, מצוין יום האישה הבין-לאומי המוקדש לבחינת ההשתלבות של נשים בתחומים שונים מאז ראשית המאבק למען השגת שוויון זכויות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי ב-26 השנים האחרונות הצטמצמו פערי ההכנסות בין גברים ונשים שכירים באופן איטי ב-8 נקודות האחוז, כאשר בשנת 2016 פער ההכנסה בין המינים דווקא גדל מעט.
בחישוב ההכנסה החודשית הממוצעת ניכר הבדל של אלפי שקלים לטובת הגברים כאשר אישה השתכרה 7,633 שקלים לעומת 11,664 שהרוויח גבר שכיר – פער של 34.6% המבטא הפרש של למעלה מ-4,000 שקלים.
בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער אמנם הצטמצם ל-26.6% אך הוא עדיין משמעותי בבחינת אי השוויון בחלוקת ההכנסות. בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין אחוז הנשים לגברים, שכן עשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון ההכנסות העליון שיעור הגברים הוא 76.8%.
הנתונים לפי הכנסה חודשית ברוטו, שנת 2016
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- איך בונים את הבית שתמיד רציתם מבלי להיתקע בבירוקרטיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משתלם להיות עצמאית?
נראה שאין הבדל משמעותי לעומת אישה שכירה. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית עמדה על 7,675 שקלים בשנת 2016, הבדל של כמה עשרות שקלים יותר מאישה שכירה. בהקשר זה ניתן אף לציין פער משמעותי יותר לעומת הגברים שהכנסתם הייתה 13,272 שקלים - פער של כ-5600 שקלים.
ביחס לגובה ההכנסה, 56% מהנשים טענו לשביעות רצון, זאת לעומת 62% מהגברים. לצד זאת, 61% מהמועסקות העריכו שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן.
עובדות פחות
אין ספק שקיים הבדל במספר שעות העבודה בין גברים ונשים וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לפערים. בקרב השכירים מדובר ב-44.6 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.9 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-18.8%.
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בקרב העצמאים, גברים עבדו בממוצע 13.5 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות. זאת כאשר הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 42.2%, ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-41.7%.
משכילות יותר
רמת ההשכלה של נשים עצמאיות גבוהה יותר מזו של שכירות, 15.4 ו-14.2 שנים בהתאמה. כמו כן, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות גבוהה יותר מההכנסה של מקבילתן השכירות, אולם נשים עצמאיות עובדות 6 שעות בשבוע פחות מהשכירות. חלק מהפערים בהכנסות בין הנשים השכירות לעצמאיות נובע מגיל העבודה הממוצע - נשים עצמאיות מבוגרות ביותר משש נשים משכירות.
ביחס לגברים, ממוצע שנות הלימוד של אישה עצמאית היה גדול בשנה. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה בשנת 2016 הייתה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר ההכנסה הממוצעת של גבר שכיר. הפער הגדול ביותר עמד על 23.9% בקרב בעלי שנות לימוד 16 ומעלה.
בחלוקה לפי מוסדות לימוד, אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.7%, באוניברסיטה הפתוחה שיעורן עמד על 56.9%, במכללות האקדמיות הוא היה 57.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.1%.
הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.2 שנים לעומת 26.1 בקרב הגברים. הגיל החציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 31.5 שנים בהשוואה ל-32.1 שנים בקרב הגברים. בתואר שלישי היו הגילאים החציוניים 34.8 ו-34.6, בהתאמה. הגיל החציוני של נשים שלמדו לקראת לימודי תעודה היה 30.8 לעומת 34.7 בקרב גברים.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
