צילום: Istock

משכילות יותר, מרוויחות פחות

יותר נשים בישראל משתלבות בשוק העבודה ולמרות פער הולך ומצטמצם ברמת ההכנסה, הוא עדיין קיים - שיעור של 34.6%. מי שולט בעשירון העליון?

מורן ישעיהו | 09/03/2018 09:23

נושאים בכתבה אדריכלות אוניברסיטאות הלמ"ס נשים שכר

מדי שנה, ב-8 במרץ, מצוין יום האישה הבין-לאומי המוקדש לבחינת ההשתלבות של נשים בתחומים שונים מאז ראשית המאבק למען השגת שוויון זכויות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי ב-26 השנים האחרונות הצטמצמו פערי ההכנסות בין גברים ונשים שכירים באופן איטי ב-8 נקודות האחוז, כאשר בשנת 2016 פער ההכנסה בין המינים דווקא גדל מעט.

בחישוב ההכנסה החודשית הממוצעת ניכר הבדל של אלפי שקלים לטובת הגברים כאשר אישה השתכרה 7,633 שקלים לעומת 11,664 שהרוויח גבר שכיר – פער של 34.6% המבטא הפרש של למעלה מ-4,000 שקלים.

בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער אמנם הצטמצם ל-26.6% אך הוא עדיין משמעותי בבחינת אי השוויון בחלוקת ההכנסות. בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין אחוז הנשים לגברים, שכן עשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון ההכנסות העליון שיעור הגברים הוא 76.8%.

הנתונים לפי הכנסה חודשית ברוטו, שנת 2016

משתלם להיות עצמאית?

נראה שאין הבדל משמעותי לעומת אישה שכירה. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית עמדה על 7,675 שקלים בשנת 2016, הבדל של כמה עשרות שקלים יותר מאישה שכירה. בהקשר זה ניתן אף לציין פער משמעותי יותר לעומת הגברים שהכנסתם הייתה 13,272 שקלים - פער של כ-5600 שקלים.

ביחס לגובה ההכנסה, 56% מהנשים טענו לשביעות רצון, זאת לעומת 62% מהגברים. לצד זאת, 61% מהמועסקות העריכו שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן.

עובדות פחות

אין ספק שקיים הבדל במספר שעות העבודה בין גברים ונשים וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לפערים. בקרב השכירים מדובר ב-44.6 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.9 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-18.8%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בקרב העצמאים, גברים עבדו בממוצע 13.5 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות. זאת כאשר הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 42.2%, ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-41.7%.

משכילות יותר

רמת ההשכלה של נשים עצמאיות גבוהה יותר מזו של שכירות, 15.4 ו-14.2 שנים בהתאמה. כמו כן, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות גבוהה יותר מההכנסה של מקבילתן השכירות, אולם נשים עצמאיות עובדות 6 שעות בשבוע פחות מהשכירות. חלק מהפערים בהכנסות בין הנשים השכירות לעצמאיות נובע מגיל העבודה הממוצע - נשים עצמאיות מבוגרות ביותר משש נשים משכירות.

ביחס לגברים, ממוצע שנות הלימוד של אישה עצמאית היה גדול בשנה. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה בשנת 2016 הייתה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר ההכנסה הממוצעת של גבר שכיר. הפער הגדול ביותר עמד על 23.9% בקרב בעלי שנות לימוד 16 ומעלה.

בחלוקה לפי מוסדות לימוד, אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.7%, באוניברסיטה הפתוחה שיעורן עמד על 56.9%, במכללות האקדמיות הוא היה 57.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.1%.

הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.2 שנים לעומת 26.1 בקרב הגברים. הגיל החציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 31.5 שנים בהשוואה ל-32.1 שנים בקרב הגברים. בתואר שלישי היו הגילאים החציוניים 34.8 ו-34.6, בהתאמה. הגיל החציוני של נשים שלמדו לקראת לימודי תעודה היה 30.8 לעומת 34.7 בקרב גברים.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר | 30/12/2025 12:08

נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג | 30/12/2025 13:42

נושאים בכתבה חן שרייבר לשכת רואי חשבון

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן