חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

משכילות יותר, מרוויחות פחות

יותר נשים בישראל משתלבות בשוק העבודה ולמרות פער הולך ומצטמצם ברמת ההכנסה, הוא עדיין קיים - שיעור של 34.6%. מי שולט בעשירון העליון?

מורן ישעיהו |

מדי שנה, ב-8 במרץ, מצוין יום האישה הבין-לאומי המוקדש לבחינת ההשתלבות של נשים בתחומים שונים מאז ראשית המאבק למען השגת שוויון זכויות. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי ב-26 השנים האחרונות הצטמצמו פערי ההכנסות בין גברים ונשים שכירים באופן איטי ב-8 נקודות האחוז, כאשר בשנת 2016 פער ההכנסה בין המינים דווקא גדל מעט.

בחישוב ההכנסה החודשית הממוצעת ניכר הבדל של אלפי שקלים לטובת הגברים כאשר אישה השתכרה 7,633 שקלים לעומת 11,664 שהרוויח גבר שכיר – פער של 34.6% המבטא הפרש של למעלה מ-4,000 שקלים. 

בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער אמנם הצטמצם ל-26.6% אך הוא עדיין משמעותי בבחינת אי השוויון בחלוקת ההכנסות. בהתפלגות מספר השכירים לפי עשירונים נמצא כי בעשירון התחתון קיים פער נמוך יותר בין אחוז הנשים לגברים, שכן עשירון זה כולל את ההכנסות של כלל החיילים המשרתים בשירות סדיר. בעשירון ההכנסות העליון שיעור הגברים הוא 76.8%.

הנתונים לפי הכנסה חודשית ברוטו, שנת 2016

משתלם להיות עצמאית?

נראה שאין הבדל משמעותי לעומת אישה שכירה. ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה עצמאית עמדה על 7,675 שקלים בשנת 2016, הבדל של כמה עשרות שקלים יותר מאישה שכירה. בהקשר זה ניתן אף לציין פער משמעותי יותר לעומת הגברים שהכנסתם הייתה 13,272 שקלים - פער של כ-5600 שקלים.

ביחס לגובה ההכנסה, 56% מהנשים טענו לשביעות רצון, זאת לעומת 62% מהגברים. לצד זאת, 61% מהמועסקות העריכו שיש להן סיכוי גדול או סיכוי גדול מאוד למצוא עבודה במקרה שיאבדו את מקום עבודתן.

עובדות פחות

אין ספק שקיים הבדל במספר שעות העבודה בין גברים ונשים וזוהי אחת הסיבות המרכזיות לפערים. בקרב השכירים מדובר ב-44.6 שעות עבודה בשבוע לגבר ו-36.9 שעות עבודה בשבוע לאישה. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-18.8%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בקרב העצמאים, גברים עבדו בממוצע 13.5 שעות שבועיות יותר מנשים עצמאיות. זאת כאשר הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין המינים עמד על 42.2%, ובחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-41.7%.

משכילות יותר

רמת ההשכלה של נשים עצמאיות גבוהה יותר מזו של שכירות, 15.4 ו-14.2 שנים בהתאמה. כמו כן, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים עצמאיות גבוהה יותר מההכנסה של מקבילתן השכירות, אולם נשים עצמאיות עובדות 6 שעות בשבוע פחות מהשכירות. חלק מהפערים בהכנסות בין הנשים השכירות לעצמאיות נובע מגיל העבודה הממוצע - נשים עצמאיות מבוגרות ביותר משש נשים משכירות.

ביחס לגברים, ממוצע שנות הלימוד של אישה עצמאית היה גדול בשנה. בתוך כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של אישה שכירה בשנת 2016 הייתה נמוכה בכל קבוצות שנות הלימוד מאשר ההכנסה הממוצעת של גבר שכיר. הפער הגדול ביותר עמד על 23.9% בקרב בעלי שנות לימוד 16 ומעלה.

בחלוקה לפי מוסדות לימוד, אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.7%, באוניברסיטה הפתוחה שיעורן עמד על 56.9%, במכללות האקדמיות הוא היה 57.6% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.1%.

הגיל החציוני של הנשים שלמדו לקראת תואר ראשון היה 24.2 שנים לעומת 26.1 בקרב הגברים. הגיל החציוני בקרב הנשים שלמדו לקראת תואר שני היה 31.5 שנים בהשוואה ל-32.1 שנים בקרב הגברים. בתואר שלישי היו הגילאים החציוניים 34.8 ו-34.6, בהתאמה. הגיל החציוני של נשים שלמדו לקראת לימודי תעודה היה 30.8 לעומת 34.7 בקרב גברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.