שלמה פילבר
צילום: אבי אוחיון; לע"מ

שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה

מוקדם יותר התייחסה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנסיון השוחד לכאורה בבתי המשפט
מערכת Bizportal | (5)

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר הנחשב למקורב לרה"מ בנימין נתניהו, חתם על הסכם עד מדינה.

בכל יום שחולף, עולות חשדות לשחיתות שלטונית מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. והיום,  חשד לניסיון השתלטות על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: מינוי שופטת שלפי החשד תדאג לסגור את תיק המעונות נגד שרה נתניהו. אם אכן יתבררו החדשות כנכונים, זוהי ככל הנראה פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה.

 

לפי החשד, מקורבה של השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, אלי קמיר, גם הוא יועץ אסטרטגי, העביר אליה את ההצעה אך היא דחתה אותה בתוקף. השאלה המעניינת היא מדוע שופטת במדינת ישראל, המכירה את החוקים, וידעה את חומרת המעשה, לא דיווחה מיד לרשויות המתאימות?

 

והערב מתברר כי גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הייתה מיודעת למעשים. וכך נמסר הערב מדוברות בית המשפט: "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מסרה הערב בעדות פתוחה הודעה לחוקרי המשטרה בפרשת 1270. הנשיאה אישרה כי חברתה הנשיאה (בדימוס) הילה גרסטל, שהייתה מועמדת בשנת 2015 לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, סיפרה לה בדיעבד ולאחר שהמועמדות כבר לא הייתה רלוונטית, כי מישהו הקרוב לראש הממשלה דיבר עם ידיד שלה בעת שהייתה מועמדת וביקש לברר איתו מה תהיה עמדתה לגבי חקירות אשת ראש הממשלה. גרסטל הביעה בפני הנשיאה חיות זעזוע מהאירוע, אך היא הוסיפה כי לא תוכל לפרט מעבר לכך ולא תוכל לספר לה מי האנשים שבהם מדובר. בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידי הנשיאה חיות בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצידה".

קצב חשיפת הפרשיות הנוגעת לבית ראש הממשלה עלה משמעותית בימים האחרונים, האם מדובר ברדיפה פוליטית כפי שטוען נתניהו, או "שאין עשן בלי אש" וחטא השחיתות השלטונית השתלט על הרשיות? השתתפו בסקר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ביבי מלך ישראל וימשיך למלוך על ישראל ימןתו הקנאים (ל"ת)
    משה 21/02/2018 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משה ראשל"צ 21/02/2018 07:25
    הגב לתגובה זו
    יבין
  • 3.
    קשקוש (ל"ת)
    ברגר 21/02/2018 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברגר 21/02/2018 06:52
    הגב לתגובה זו
    פילבר יכול לספר מה היה בעניין בזק ולנתניהו אין לכך קשר
  • 1.
    אחד 21/02/2018 02:45
    הגב לתגובה זו
    ובטח לא ב YNET
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.