שלמה פילבר חתם על הסכם עד מדינה
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר הנחשב למקורב לרה"מ בנימין נתניהו, חתם על הסכם עד מדינה.
בכל יום שחולף, עולות חשדות לשחיתות שלטונית מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו. והיום, חשד לניסיון השתלטות על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה: מינוי שופטת שלפי החשד תדאג לסגור את תיק המעונות נגד שרה נתניהו. אם אכן יתבררו החדשות כנכונים, זוהי ככל הנראה פרשת השחיתות החמורה ביותר בתולדות המדינה.
לפי החשד, מקורבה של השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, אלי קמיר, גם הוא יועץ אסטרטגי, העביר אליה את ההצעה אך היא דחתה אותה בתוקף. השאלה המעניינת היא מדוע שופטת במדינת ישראל, המכירה את החוקים, וידעה את חומרת המעשה, לא דיווחה מיד לרשויות המתאימות?
והערב מתברר כי גם נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הייתה מיודעת למעשים. וכך נמסר הערב מדוברות בית המשפט: "נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, מסרה הערב בעדות פתוחה הודעה לחוקרי המשטרה בפרשת 1270. הנשיאה אישרה כי חברתה הנשיאה (בדימוס) הילה גרסטל, שהייתה מועמדת בשנת 2015 לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה, סיפרה לה בדיעבד ולאחר שהמועמדות כבר לא הייתה רלוונטית, כי מישהו הקרוב לראש הממשלה דיבר עם ידיד שלה בעת שהייתה מועמדת וביקש לברר איתו מה תהיה עמדתה לגבי חקירות אשת ראש הממשלה. גרסטל הביעה בפני הנשיאה חיות זעזוע מהאירוע, אך היא הוסיפה כי לא תוכל לפרט מעבר לכך ולא תוכל לספר לה מי האנשים שבהם מדובר. בשל מיעוט הפרטים והסיפור המעורפל שאותו בחרה גרסטל לספר לה, לא היה בידי הנשיאה חיות בסיס כלשהו לנקיטת כל צעד מצידה".
קצב חשיפת הפרשיות הנוגעת לבית ראש הממשלה עלה משמעותית בימים האחרונים, האם מדובר ברדיפה פוליטית כפי שטוען נתניהו, או "שאין עשן בלי אש" וחטא השחיתות השלטונית השתלט על הרשיות? השתתפו בסקר
- האם העיתונות הכלכלית היא "אנטי ביבי"; והאם ביבי טוב לכלכלה?
- נתניהו צודק, הכלכלה שלנו טובה - מה אתם חושבים? סקר גולשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 5.ביבי מלך ישראל וימשיך למלוך על ישראל ימןתו הקנאים (ל"ת)משה 21/02/2018 08:18הגב לתגובה זו
- 4.משה ראשל"צ 21/02/2018 07:25הגב לתגובה זויבין
- 3.קשקוש (ל"ת)ברגר 21/02/2018 07:22הגב לתגובה זו
- 2.ברגר 21/02/2018 06:52הגב לתגובה זופילבר יכול לספר מה היה בעניין בזק ולנתניהו אין לכך קשר
- 1.אחד 21/02/2018 02:45הגב לתגובה זוובטח לא ב YNET
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
