גביית חוב מס על פי סעיף 119 לפקודה
תקציר ע"מ 36166/11 ק. מאי אחזקות בע"מ ואח' נ' 1. רשות המסים; 2. פקיד שומה אשקלון
תקציר ע"מ 36166/11
ק. מאי אחזקות בע"מ ואח' נ' 1. רשות המסים; 2. פקיד שומה אשקלון
בית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק כי במקרה דנן התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בסעיף 119א(א)(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), במובן זה שהוכח כי לחייבת נוצרו חובות מס וכי במהלך צבירת החבות במס פעלה החייבת להעביר נכסים למערערים 1 ו-2 (בעלי מניות בחייבת ובחברה קשורה אליה) מבלי שאלו נתנו תמורה כנגד הסכומים הללו, וכאשר בנסיבות המקרה דנן נדחתה טענת המערערים כי אין מדובר בהעברה אלא בהלוואה. כמו כן בנסיבות המקרה ניתן לקבוע שלחייבת לא נותרו אמצעים לתשלום חוב המס. לאור האמור בדין פעל המשיב לגבות את חוב המס מהמערערים 1 ו-2.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------------------------
ביום 13.5.2010 מסר למערערים הגובה הראשי מטעם המשיב דרישת תשלום על פי סעיף 119א לפקודה, לאחר שקיבלו נכס של החייבת, חברת רב אור שהייתה סוכנות ביטוח במועדים הרלוונטיים לערעור אשר חובה מסתכם בכ-7.6 מיליון ש"ח. המערערים 2 ו-3 הם בעלי מניות ברב אור בחלקים שווים ביניהם, והמערערת 2 היא חברה פרטית הקשורה לרב אור כאשר המערער 2 אוחז ב-99% ממניותיה ומנהלה. נטען כי רב אור העבירה לידי המערערים נכסים שהוגדרו כ"משיכות בעלים" ו"יתרות חובה". המערערים השיגו על דרישת התשלום וטענו בין היתר כי העברות הנכסים מרב אור אליהם נעשתה במסגרת של הלוואה, ומשום כך לא התקיימה העברת נכסים ללא תמורה כנדרש בסעיף 119א לפקודה. השגתם של המערערים נדחתה ומכאן הערעור.
דיון
------
סעיף 119א לפקודה שכותרתו "גביית מס בנסיבות מיוחדות" מונה מספר תנאים לתחולתו: א. חייב שהוא חבר בני אדם; ב. חוב מס; ג. חבר בני אדם שהתפרק או העביר את נכסיו; ד. העברת הנכסים היא ללא תמורה או בתמורה חלקית; ה. לחברה לא נותרו אמצעים בישראל לסילוק החוב; ו. ניתן לגבות את חוב המס ממי שקיבל את הנכסים בנסיבות כאמור.
כעולה מלשון סעיף 119א לפקודה, החלופה הרלוונטית בענייננו היא זו הקבועה בסעיף (א)(1). על פי לשונה אין הכרח ו/או צורך שהעברת הנכסים ללא תמורה תיעשה רק לאחר שלנישום יש חוב מס סופי. ניתן בהחלט להסתפק בקיומו של חוב מס בעת שבוצעה ההעברה הנטענת. יודגש כי לצורכי סעיף זה "חוב מס" אינו כולל חוב בגין מקדמות.
באשר למערער 3, מתחייבת המסקנה כי לא רק שהמשיבים לא הוכיחו כי מערער 3 קיבל במישרין נכסים של רב אור, הרי בפועל המערער 3 אינו מחזיק במניות המערערת 1, ועובדת החזקתו ב-50% ממניות רב אור ודאי שאין בה משום נימוק לחיובו על פי סעיף 119א לפקודה, וזאת בהיעדר ראיה פוזיטיבית כי קיבל נכסים כאמור. התוצאה שונה באשר למערערים 1 ו-2.
חוב המס - המערערים סבורים כי חוב מס לשנה מסוימת נוצר רק לאחר תום אותה שנת המס. עוד סבורים המערערים כי על פי הלכת פלח הידיעה שצריכה להיות לנישום היא אודות חוב ודאי, ואין להסתפק בקיומה של מודעות לקיומו של חוב מס מותנה. נפסק כי לצורך הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 119א לפקודה ניתן להסתפק בכך שהנישום צריך היה לצפות את האפשרות כי בשנת המס הנדונה, תחול עליו חובת תשלום מס בגין הכנסתו שנצמחה בתקופה הנזכרת. לאור האמור, אם נסיבות העניין תומכות בהנחה כי קיים חוב מס, אף אם שיעורו וגובהו של החוב טרם נקבע, הנישום מוחזק כמי שידע שהוא צפוי לשלם מס.
העברת הנכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית - לטענת המערערים הכספים שהועברו לידיהם הם הלוואות, בעוד לדעת המשיבים מדובר בהעברות ללא תמורה. במסגרת ראיותיהם הציגו המערערים הסכם הנושא את התאריך 28.10.2008 בין רב אור לבין המערערת 1, שנכללת בו התייחסות לכספים אשר על פי הטענה הועברו בשנים 2008-2006. עובדה זו בפני עצמה מעוררת תמיהה ויש בהחלט מקום לחשש כי מסמך זה בא לעולם כדי ליצור מצג שווא. יש מקום לטענת המשיבים שלפיה ההסכם בא לעולם רק לאחר שהמערערים ידעו על כוונת המשיבים לפתוח בהליכים נגדם על פי סעיף 119א לפקודה, מה גם שהצדדים להסכם לא פעלו על פיו, שכן הסכומים אשר הועברו בפועל אינם תואמים כלל לאמור בהסכם. אם אכן היה מדובר בהלוואת אמת ואם אכן הייתה המערערת 1 רווחית כנטען, מדוע היא נמנעה מלפרוע הלוואות שנטלה לטענתה?
לכך יש להוסיף את העובדה בדבר היעדר קיומו של מנגנון להבטחת פירעון ההלוואות, בייחוד בשים לב להיקפן. כמו כן, המערערים לא הצביעו על נתיב ברור שלפיו הועברו כספים מרב אור למערערים, כזה שיכול לתמוך בטענה כי מדובר בהלוואות. על כן, יש לקבוע כי הכספים שהועברו מחברת רב אור למערערים 1 ו-2 לא היו בגדר הלוואות.
היעדר אמצעים בישראל לסילוק החוב - על פי תצהיר המשיבים ניתן לומר כי במהלך השנים פעלו רשויות המס לגבות את חובות המס של רב אור, ובכלל זה הוטלו עיקולים על צדדים שלישיים ואף בוטל פטור מניכוי מס במקור על הכנסותיה, זאת לצד פנייה למייצגי החברה. על פי הטענה פעולות גבייה אלו לא נשאו פרי.
מכל המקובץ לעיל יש לקבוע כי עלה בידי המשיבים להוכיח כי התקיימו כל תנאי הסף הקבועים בסעיף 119א(א)(1) לפקודה, במובן זה שהוכח כי לרב אור נוצרו חובות מס וכי במהלך צבירת החבות המס ובמקביל לכך פעלה רב אור להעביר נכסים למערערים 1 ו-2, מבלי שאלו האחרונים נתנו תמורה כנגד הסכומים הללו, וכאשר בנסיבות המקרה דנן נדחתה טענת המערערים כי אין מדובר בהעברה אלא בהלוואה. כמו כן בנסיבות המקרה ניתן לקבוע שלרב אור לא נותרו אמצעים לתשלום חוב המס.
תוצאה
---------
הערעור נדחה בנוגע למערערים 1 ו-2. הערעור התקבל בנוגע למערער 3. לא נעשה צו להוצאות.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
לפני כב' השופטת נ' נצר
ניתן ב-4.11.2013

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.