תחולת חוק ההסדרים על חברה ללא עודפים שתהפוך לחברה משפחתית מ-1.1.2014

עו"ד ורו"ח ארז שגיב

חברה תהפוך לחברה משפחתית החל מ-1.1.2014. האם פקיד השומה עלול לטעון לחישוב לינארי בעת קבלת הדיווידנד מחו"ל?

שאלה: ------------ חברה תהפוך לחברה משפחתית החל מ-1.1.2014. בחברה אין עודפים וברשותה נכסים - חברות בנות בחו"ל. מימוש הרווח יתבצע באמצעות חלוקת דיווידנדים מחו"ל. השאלה: האם פקיד השומה עלול לטעון לחישוב לינארי בעת קבלת הדיווידנד מחו"ל? תשובה: ------------ אסכם להלן את הוראות התחולה והתחילה וכן את הוראות המעבר שקובע החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים"). ראשית, פיצול לינארי לפני התיקון ואחריו חל רק במקום שלמוכר נבע רווח הון ולא במקום שבו ההכנסה המסווגת בידיו היא דיווידנד. שנית, כיוון שמדובר בתחולת הוראות חוק חדשות שתחולתן מ-1.1.2014 (יום התחולה), קבע המחוקק הוראות המחייבות את החברה המשפחתית ובעלי המניות בה לפעול בהתייחס לשתי תקופות - זו שלפני תאריך זה וזו שאחריו. לעניין זה, על פי הוראות החוק החדשות ניתנה אפשרות לחברות שהוקמו לפני יום התחילה ואינן משפחתיות ביום זה להפוך למשפחתיות, אם ביקשו זאת תוך ארבעה חודשים מיום התחילה (1.8.2013) - במקרה כזה קובע החוק כי יראו את החברה המשפחתית ככזו רק משנת המס שלאחר הגשת הבקשה (החברה חייבת להגיש בקשתה עוד בשנת המס 2013, ולכן תיחשב לכזו משנת המס 2014 ואילך). ביקשה חברה כאמור בבקשתה להיחשב חברה משפחתית - יראו את כל העודפים שנצברו בה עד ליום 31.12.2013 (יום הסיום) ושאילו היו מחולקים כדיווידנד היו חייבים במס - כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות בה. את תשלום המס בגינה יוכל בעל המניות לשלם עד ליום 31.12.2017 (תקופת הדחייה - ארבע שנים). יש לציין כי ההוראות לעניין דחיית תשלום המס בגין חלוקת הדיווידנד הרעיוני ללא חיוב בהפרשי הצמדה ובריבית, לא יחולו במקרה שבעל המניות משך כספים מהחברה (גם הלוואות שנטל ממנה) בתקופת הדחייה ולא החזירם בתוך שנה מיום שנטלם, או במקרה שבעל המניות קיבל מהחברה הכנסות המסווגות כמשכורת, דמי ניהול, דמי ייעוץ, הפרשי הצמדה וריבית או דיווידנד - שמקורם ברווחים שנצברו בחברה לפני 1.1.2014 ולא שולם עליהם מס ביום תשלומם (במקרה כאמור ישולם מס על אותן הכנסות לפי חלקו בדיווידנד שהיה צריך לקבל כדיווידנד רעיוני). נציין כי במקום שבו לחברה אין עודפים כמתואר בשאלה לעיל, ממילא לא עולה השאלה הנוגעת להפרדת התקופות לפני ואחרי יום התחולה. במקרה הנדון וכמתואר יצמחו רווחי החברה מדיווידנדים עתידיים שיתקבלו בידה מחברות שהיא מחזיקה בחו"ל (לא ברור אם הרווחים שמכוחם מתקבלים הדיווידנדים בידי החברה המשפחתית מקורם לפני או אחרי יום התחולה - ובכל מקרה אין זה משנה), אשר הוראות התחולה והתחילה אינן חלות עליהן (שכן אלה חלות רק על החברה המשפחתית עצמה). לפיכך, מגיעים לכלל מסקנה כי אותם רווחים בידי החברה המשפחתית - מקורם אחרי יום התחולה, ומשכך החוק אינו מתייחס אליהם בהוראות אלה כיוון שלא מתעוררת כל בעיה לעניינם. בהקשר האמור ובהקשרים דומים אחרים, לעתים עולה שאלה הקשורה בטיפול פקיד השומה ברווחים שהוא מייחס להם סיווג אחר, או שהוא רואה בעסקה שגיבשה אותם עסקה מלאכותית. איני חושב שזהו המקרה, שכן כדי לטעון לפיצול לינארי כנדרש בשאלה לעיל צריך "להמציא" רווח הון, ומקום שהוא איננו יצטרך פקיד השומה ליצור אותו כאשר הבסיס ל"יצירה" זו היא הטענה לסיווג מחדש או עסקה מלאכותית, שאינה המקרה הנדון. זאת ועוד, לדעתי אין היגיון בהטלת מס שכזה על מקרה כמתואר בשאלה לעיל, שאם לא כן אין שום משמעות לקיומו של מסך ההתאגדות, ובמקרה שהוא מבוטל על ידי טענות מצד פקיד שומה כשאלה אינן מבוססות מבחינה משפטית על תוכן כלכלי - אין להן ולא תהיה להן זכות קיום. המשיב - שותף מייסד משרד שגיב בלזר ושות' עורכי דין ולשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.