האם העליות חזרו לשוק אגרות החוב?

רוס קרוטקין, דסק אג"ח יובנק קרנות נאמנות, סוקר את השבוע האחרון במסחר שוק אגרות החוב. האם חזרו העליות?
רוס קרוטקין | (5)

שוק אגרות החוב הקונצרניות המקומי ננעל בשבוע שעבר בעליות שערים נאות. את המדדים משכו למעלה אגרות החוב של תאגיד אידיבי אחזקות. כלי התקשורת פירסמו בשבוע שקדם לו כתבות על כך שהחברה נמצאת במצב בעייתי מבחינת החוב. החברה רשמה לאחרונה הפסד של כ-1.8 מיליארד ש'. נכון לסוף ספטמבר 2011 הגרעון בהון העצמי של הקבוצה עמד על 1 מיליארד ש'.

אגרות החוב של החברות מהקבוצה של נוחי דנקנר ירדו אף הן בצורה חדה ועלו לתשואות דו-ספרתיות. בעקבות כך, דירקטוריון החברה קיבל החלטה כי במציאות הנוכחית יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה באגרות החוב של התאגיד, ואישר תוכנית רכישה בהיקף כולל של כ-920 מיל' ש'. ההודעה על כוונת החברה על צמצום החוב באמצעות רכישה עצמית, הזניקה את אגרות החוב של החברות בתאגיד.

בסיכום השבועי, רשמו מדדי התל בונד עליות שערים חזקות. תל בונד 20 הוסיף לערכו כ-1.5%, מדד תל בונד 40 התחזק ב-0.85% ומדד תל בונד 60 סיכם את השבוע בעלייה של 1.15%.

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים לגבי ההשקעות של משקיעים זרים בישראל. מהנתונים עולה כי המשקיעים הזרים ממשיכים בתהליך שהחל לפני מספר חודשים של פדיון המק"מ. נכון לחודש אוקטובר, חודשיים לפני הכניסה לתוקף של ביטול פטור מתשלום מס על רווח ממסחר במק"מ לתושבים זרים, המשקיעים מחו"ל פדו כ-1.6 מיליארד דולר בשוק המק"מ. במקביל רכשו כ- 330 מיליון דולר באגרות החוב הממשלתיות הקצרות.

בנוסף נרשם מימוש של המשקיעים הזרים באפיק המניות בסך של 1.2 מיליארד דולר. מימוש זה מוסבר על ידי בנק ישראל במחיקה של מכתשים אגן מהמסחר והחלפתה בהשקעה ישירה בחברה.

הנתונים שהתפרסמו על ידי בנק ישראל מעידים על כך כי משקיעים הזרים ככל הנראה מצמצמים את הפעילות הפיננסית בישראל באופן כללי, וחיזוק נוסף לטענה זו מגיע בעצם מהבורסה עצמה שפרסמה כי בתקופה אחרונה חלה ירידה משמעותית במחזורי המסחר בשוק ההון. הירידה במחזור היומי נמדדת סביב 25%. כיום, המחזור הממוצע בבורסה לניירות ערך מסתכם בכ-1.3 מיליארד ש', לעומת 1.7-1.8 מיליארד מלפני מספר חודשים.

אז מה מצפה לנו השבוע?

היום, יום שני ה- 12.12, צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם מספר נתונים המעידים על כלכלת ישראל. נתונים אלה מבוססים על הציפיות של הצרכנים ומנהלי החברות במשק. הם מפורסמים מדי חודש מאז ההצטרפות ישראל לארגון של המדינות המפותחות ה-OECD.

הנתונים מהסקר האחרון הצביעו על עלייה מדודה מאז חודש אוגוסט באמון הצרכנים כלפי הכלכלה ישראלית. העליות הבולטות נרשמו באמון הצרכנים בכלכלת המדינה ושיפור בציפיות האזרחים לגבי יכולת החיסכון של משקי הבית. אנו סבורים כי בטווח הקצר האופטימית היחסית בקרב הצרכן הישראלי תמשיך להוביל את המדד כלפי מעלה.

מדד נוסף שאמור להתפרסם היום הוא סקר מגמות בעסקים. בסקר זה נרשמה בחודשים האחרונים מגמה הפוכה. מאז חודש יולי, מנהלי החברות המשתתפים בסקר מביעים חוסר אמון. בנתון האחרון שפורסם על ידי הלשכה עולה כי בתחום המסחר הקמעונאי, המדד נגע בנקודת שפל מאז שהחל להתפרסם בשנת 2010 (33.0-). כמו כן, גם בענפים אחרים במשק נרשמה ירידה בציפיות המנהלים לגבי הפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה. אנו מאמינים כי הציפיות להאטה במשק בתקופה הקרובה ויישור קו עם העולם ישפיעו ויצביעו על פעילות החברות במשק.

נתון נוסף שצפוי להתפרסם היום הוא נתון סחר החוץ של מדינת ישראל. כידוע, נתון זה הינו אחד המרכיבים החשובים בצמיחת ישראל וסבל מירידה משמעותית עקב חששות המערב.

הנתון האחרון שפורסם הצביע על יציבות מסוימת בייצוא למדינות של גוש אירו, ואף עלייה קלה והתמתנות בירידה בייצוא לארה"ב. בנוסף, גם הייצוא למדינות המזרח שמר על יציבות בהמשך לעלייה מתחילת השנה. הייצוא למזרח הסתכם בעיקר למדינות יפן, וייטנאם וסין.

ביום חמישי הקרוב, ה-15.12, יפורסם מדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים הממוצעים שנאספו על ידינו ניתן לראות, כי בממוצע ב-10 שנים האחרונות, המדדים בחודשים האחרונים של השנה הצביעו על שינויים מינוריים. נכון להיום הקונצנזוס בין האנליסטים מדבר על עלייה בטווח של 0.2-0.3 במדד הקרוב.

האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נכון להיום, עומדת על 2.7%. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שמגולם בשוק אגרות החוב הממשלתיות, עומדת על 2.2%. לפי הנתונים המאקרו-כלכליים בישראל, אין כיום איום של התפרצות אינפלציונית. כזכור יעד האינפלציה כפי שהוגדר על ידי בנק ישראל עומד בטווח של 1%-3%, לכן על פי הציפיות האינפלציה מתייצבת בנקודת אמצע הטווח.

אסיפות צפויות השבוע

פטרו גרופ - מחר (ג') יעודכנו מחזיקי אגרות החוב של החברה באסיפה של המחזיקים לגבי ההתקדמות במשא ומתן בעניין הסדר החוב עם נושיה. פטרו גרופ, שעוסקת בהפעלת תחנות דלק ברחבי ארה"ב, נקלעה לפני מספר חודשים לקשיי נזילות עקב נטילת הלוואה מבנק מקומי בארה"ב. כמו כן, ניירות הערך של החברה הושעו מהמסחר על ידי הבורסה מיוני השנה עקב דרישה לפירעון מיידי על ידי המחזיקים. בנוסף, משתתפי האסיפה ידונו בנקיטת הצעדים להגנת הזכויות של מחזיקי אגרות החוב של החברה בהמשך.

.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיע מתוחכם 14/12/2011 15:47
    הגב לתגובה זו
    לפי הדוחות של דלתא החברה מלאה במזומנים עם יכולת החזר מובטחת , וגם נסחרת בתשואה דו ספרתית , הזדמנות ?
  • 4.
    אורי 14/12/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    אתם לא חושבים שהגיע הזמן להסיר את הכותרת השטותית הנ" ל? אחרי שבוע של ירידות באגחים - אין מישהו פיקח אצלכם במערכת?
  • 3.
    גור 13/12/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    צפויה עליה באג" ח מדינה ואג" ח בריבית משתנה אלא שכרגע כולם זורקים
  • 2.
    אורי 12/12/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    כמה מגוכחים אתם. ביום של נפילות באג" ח - כזאת שאלה? מסקנה: אף אחד לא יודע מהחיים שלו .
  • 1.
    זיסר יכול לרכוש את האג" ח שלו בתספרת של מעל 50 (ל"ת)
    מחפש קונה 12/12/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.