האם העליות חזרו לשוק אגרות החוב?

רוס קרוטקין, דסק אג"ח יובנק קרנות נאמנות, סוקר את השבוע האחרון במסחר שוק אגרות החוב. האם חזרו העליות?
רוס קרוטקין | (5)

שוק אגרות החוב הקונצרניות המקומי ננעל בשבוע שעבר בעליות שערים נאות. את המדדים משכו למעלה אגרות החוב של תאגיד אידיבי אחזקות. כלי התקשורת פירסמו בשבוע שקדם לו כתבות על כך שהחברה נמצאת במצב בעייתי מבחינת החוב. החברה רשמה לאחרונה הפסד של כ-1.8 מיליארד ש'. נכון לסוף ספטמבר 2011 הגרעון בהון העצמי של הקבוצה עמד על 1 מיליארד ש'.

אגרות החוב של החברות מהקבוצה של נוחי דנקנר ירדו אף הן בצורה חדה ועלו לתשואות דו-ספרתיות. בעקבות כך, דירקטוריון החברה קיבל החלטה כי במציאות הנוכחית יש לנצל את ההזדמנות שנוצרה באגרות החוב של התאגיד, ואישר תוכנית רכישה בהיקף כולל של כ-920 מיל' ש'. ההודעה על כוונת החברה על צמצום החוב באמצעות רכישה עצמית, הזניקה את אגרות החוב של החברות בתאגיד.

בסיכום השבועי, רשמו מדדי התל בונד עליות שערים חזקות. תל בונד 20 הוסיף לערכו כ-1.5%, מדד תל בונד 40 התחזק ב-0.85% ומדד תל בונד 60 סיכם את השבוע בעלייה של 1.15%.

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל נתונים לגבי ההשקעות של משקיעים זרים בישראל. מהנתונים עולה כי המשקיעים הזרים ממשיכים בתהליך שהחל לפני מספר חודשים של פדיון המק"מ. נכון לחודש אוקטובר, חודשיים לפני הכניסה לתוקף של ביטול פטור מתשלום מס על רווח ממסחר במק"מ לתושבים זרים, המשקיעים מחו"ל פדו כ-1.6 מיליארד דולר בשוק המק"מ. במקביל רכשו כ- 330 מיליון דולר באגרות החוב הממשלתיות הקצרות.

בנוסף נרשם מימוש של המשקיעים הזרים באפיק המניות בסך של 1.2 מיליארד דולר. מימוש זה מוסבר על ידי בנק ישראל במחיקה של מכתשים אגן מהמסחר והחלפתה בהשקעה ישירה בחברה.

הנתונים שהתפרסמו על ידי בנק ישראל מעידים על כך כי משקיעים הזרים ככל הנראה מצמצמים את הפעילות הפיננסית בישראל באופן כללי, וחיזוק נוסף לטענה זו מגיע בעצם מהבורסה עצמה שפרסמה כי בתקופה אחרונה חלה ירידה משמעותית במחזורי המסחר בשוק ההון. הירידה במחזור היומי נמדדת סביב 25%. כיום, המחזור הממוצע בבורסה לניירות ערך מסתכם בכ-1.3 מיליארד ש', לעומת 1.7-1.8 מיליארד מלפני מספר חודשים.

אז מה מצפה לנו השבוע?

היום, יום שני ה- 12.12, צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם מספר נתונים המעידים על כלכלת ישראל. נתונים אלה מבוססים על הציפיות של הצרכנים ומנהלי החברות במשק. הם מפורסמים מדי חודש מאז ההצטרפות ישראל לארגון של המדינות המפותחות ה-OECD.

הנתונים מהסקר האחרון הצביעו על עלייה מדודה מאז חודש אוגוסט באמון הצרכנים כלפי הכלכלה ישראלית. העליות הבולטות נרשמו באמון הצרכנים בכלכלת המדינה ושיפור בציפיות האזרחים לגבי יכולת החיסכון של משקי הבית. אנו סבורים כי בטווח הקצר האופטימית היחסית בקרב הצרכן הישראלי תמשיך להוביל את המדד כלפי מעלה.

מדד נוסף שאמור להתפרסם היום הוא סקר מגמות בעסקים. בסקר זה נרשמה בחודשים האחרונים מגמה הפוכה. מאז חודש יולי, מנהלי החברות המשתתפים בסקר מביעים חוסר אמון. בנתון האחרון שפורסם על ידי הלשכה עולה כי בתחום המסחר הקמעונאי, המדד נגע בנקודת שפל מאז שהחל להתפרסם בשנת 2010 (33.0-). כמו כן, גם בענפים אחרים במשק נרשמה ירידה בציפיות המנהלים לגבי הפעילות הכלכלית בתקופה הקרובה. אנו מאמינים כי הציפיות להאטה במשק בתקופה הקרובה ויישור קו עם העולם ישפיעו ויצביעו על פעילות החברות במשק.

נתון נוסף שצפוי להתפרסם היום הוא נתון סחר החוץ של מדינת ישראל. כידוע, נתון זה הינו אחד המרכיבים החשובים בצמיחת ישראל וסבל מירידה משמעותית עקב חששות המערב.

הנתון האחרון שפורסם הצביע על יציבות מסוימת בייצוא למדינות של גוש אירו, ואף עלייה קלה והתמתנות בירידה בייצוא לארה"ב. בנוסף, גם הייצוא למדינות המזרח שמר על יציבות בהמשך לעלייה מתחילת השנה. הייצוא למזרח הסתכם בעיקר למדינות יפן, וייטנאם וסין.

ביום חמישי הקרוב, ה-15.12, יפורסם מדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים הממוצעים שנאספו על ידינו ניתן לראות, כי בממוצע ב-10 שנים האחרונות, המדדים בחודשים האחרונים של השנה הצביעו על שינויים מינוריים. נכון להיום הקונצנזוס בין האנליסטים מדבר על עלייה בטווח של 0.2-0.3 במדד הקרוב.

האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים נכון להיום, עומדת על 2.7%. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שמגולם בשוק אגרות החוב הממשלתיות, עומדת על 2.2%. לפי הנתונים המאקרו-כלכליים בישראל, אין כיום איום של התפרצות אינפלציונית. כזכור יעד האינפלציה כפי שהוגדר על ידי בנק ישראל עומד בטווח של 1%-3%, לכן על פי הציפיות האינפלציה מתייצבת בנקודת אמצע הטווח.

אסיפות צפויות השבוע

פטרו גרופ - מחר (ג') יעודכנו מחזיקי אגרות החוב של החברה באסיפה של המחזיקים לגבי ההתקדמות במשא ומתן בעניין הסדר החוב עם נושיה. פטרו גרופ, שעוסקת בהפעלת תחנות דלק ברחבי ארה"ב, נקלעה לפני מספר חודשים לקשיי נזילות עקב נטילת הלוואה מבנק מקומי בארה"ב. כמו כן, ניירות הערך של החברה הושעו מהמסחר על ידי הבורסה מיוני השנה עקב דרישה לפירעון מיידי על ידי המחזיקים. בנוסף, משתתפי האסיפה ידונו בנקיטת הצעדים להגנת הזכויות של מחזיקי אגרות החוב של החברה בהמשך.

.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    משקיע מתוחכם 14/12/2011 15:47
    הגב לתגובה זו
    לפי הדוחות של דלתא החברה מלאה במזומנים עם יכולת החזר מובטחת , וגם נסחרת בתשואה דו ספרתית , הזדמנות ?
  • 4.
    אורי 14/12/2011 11:20
    הגב לתגובה זו
    אתם לא חושבים שהגיע הזמן להסיר את הכותרת השטותית הנ" ל? אחרי שבוע של ירידות באגחים - אין מישהו פיקח אצלכם במערכת?
  • 3.
    גור 13/12/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    צפויה עליה באג" ח מדינה ואג" ח בריבית משתנה אלא שכרגע כולם זורקים
  • 2.
    אורי 12/12/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    כמה מגוכחים אתם. ביום של נפילות באג" ח - כזאת שאלה? מסקנה: אף אחד לא יודע מהחיים שלו .
  • 1.
    זיסר יכול לרכוש את האג" ח שלו בתספרת של מעל 50 (ל"ת)
    מחפש קונה 12/12/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.