שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות בת"א - הולך להתעורר בקרוב
חודש ספטמבר 2011 לא האיר פניו למשקיעים בשוק ההון - מדד ת"א 25 ירד בכ-5% ובכך השלים ירידה של כ-19% מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר. מדד התל בונד 20 השיל מערכו 0.4% בלבד ונותר כמעט ללא שינוי בתקופה זו. שוק ההון עובר משבר כפי שראינו מתחילת השנה ועד סוף חודש ספטמבר והמשקיעים מתרחקים ממניות ואג"ח קונצרניות. מעניין לראות את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות היות ושוק ההנפקות מושפע ישירות מכל אשר המתרחש בשוק ההון.
להלן מספר פרמטרים חשובים בשוק ההנפקות של אגרות - חוב קונצרניות בחמש השנים האחרונות (*במיליארדי שקלים):
מה התרחש בשוק הנפקות האג"ח הקונצרנייות מאז תחילת שנת 2011 ועד עתה?
חודש ספטמבר 2011 הדגיש את חולשת שוק ההנפקות על רקע המשבר בשווקים כאשר הסקטור העסקי גייס בו סכום של 2.3 מיליארד שקלים בלבד (הסכום הנמוך ביותר מאז נובמבר 2010), וזאת ב-4 הנפקות בלבד. לשם השוואה, בספטמבר 2010 גייס הסקטור העסקי סכום אדיר של 6.3 מיליארד שקלים. גם השנה כמו בשנת 2010 כ-87% מהסכום שגויס בהנפקות של אג"ח חברות, גויסו באמצעות אג"ח עם דירוג A- ומעלה.
הנתונים מעידים על כך שחלה ירידה של כ-9% בגיוס החודשי הממוצע מתחילת 2011 לעומת שנת 2010 אולם יחד עם זאת מעניין לראות כי הגיוס החודשי הממוצע עדיין נותר גבוה יותר ביחס לשנים 2008 ו-2009.
מה התרחש בשוק הנפקות אג"ח הקונרצניות במהלך חמשת השנים האחרונות?
הנתונים מראים כי השנים 2007 ו-2010 היו שנים מצוינות בתחום ההנפקות של אגרות-החוב הקונצרניות. שנים אלה התאפיינו בעליות שערים במניות ובאג"ח דבר שהביא לביקוש גדול מצד הציבור להנפקת אג"ח קונצרניות. שנת 2007 הייתה שנת אופוריה של ממש בשוק ההון, אך כשם שלאחר כל אופוריה מגיעה הדיפרסיה, כך קרה שלא מעט חברות התקשו להחזיר את החוב. פרץ משבר הסאב פריים בשנת 2008, זכורות במיוחד פשיטות הרגל של חברות הנדל"ן חפציבה ונידר.
הגיוסים הגדולים בשנים 2007 ו-2010 נעשו בעיקר מטעם הבנקים וחברות הנדל"ן ומבחינה זו ניתן לראות שהמגזר הבולט בכל אחת מהשנים שצוינו בגיוס אג"ח הינו הבנקים - אלה אינם מתקשים לגייס חוב גם בשנות המשבר והדבר מעיד על עוצמתם בשוק ההון הישראלי והאמון הגדול שרוחש להם הציבור ביכולת החזר חובם.
מה עתיד להתרחש בשוק הנפקות אג"ח הקונצרניות?
מאז תחילת גל הפדיונות הגדול בקרנות הנאמנות בחודש מארס השנה, נפדו מקרנות אג"ח קונצרניות כ-17 מיליארד שקלים (27% מסך הנכסים במארס). תהליך זה לווה בזינוק בתשואות לפדיון של אג"ח של החברות ( למעט אג"ח של הבנקים). עליית תשואות זו גרמה מצד אחד להזדמנויות קניה של אג"ח קונצרניות ומצד שני, לקושי של אותן חברות לגייס הון בבורסה בריבית נמוכה.
אני סבור כי המשך העליות בשוקי המניות עשוי למשוך אחריו עליות באג"ח הקונצרניות והדבר יביא להורדת התשואות באג"ח הקונצרניות וחזרתן של חברות רבות לשוק ההנפקות. הדבר חשוב וחיוני היות ואחד התפקידים המרכזיים אשר מגדירים את שוק ההון הוא לאפשר גיוס הון וחוב באמצעות מניות ואג"ח של חברות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.לא הבנתי 18/10/2011 20:59הגב לתגובה זואני קורא את הטורים שלך וסהכ הם בסדר. הטור הפעם לא קשור לכלום. רק לפני כמה זמן ציינת כי חברות מנצלות את רמות המחיר של האג" ח שלהם לקנייה חוזרת של החוב. מכאן להגיד שצפויות הנפקות בקרוב? רק חברה שתהיה חייבת לגייס כסף תנפיק חוב בתנאים הקרובים. רוב החברות ממשות נכסים במקום כי בתנאים נוכחיים אף אחד לא יגייס בריביות סבירות. אולי עוד רבעון תהיה התאוששות בהנפקות.
- 1.ידיוט 18/10/2011 18:10הגב לתגובה זואתה כותב מתוך פוזיציה.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- אנבידיה מאבדת גובה - איך העסקה של AMD תשפיע עליה?
- האם אנבידיה תמשיך לשבור שיאים? ומניות הליתיום מזנקות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
