שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות בת"א - הולך להתעורר בקרוב
חודש ספטמבר 2011 לא האיר פניו למשקיעים בשוק ההון - מדד ת"א 25 ירד בכ-5% ובכך השלים ירידה של כ-19% מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר. מדד התל בונד 20 השיל מערכו 0.4% בלבד ונותר כמעט ללא שינוי בתקופה זו. שוק ההון עובר משבר כפי שראינו מתחילת השנה ועד סוף חודש ספטמבר והמשקיעים מתרחקים ממניות ואג"ח קונצרניות. מעניין לראות את הנעשה בשוק ההנפקות של אג"ח הקונצרניות היות ושוק ההנפקות מושפע ישירות מכל אשר המתרחש בשוק ההון.
להלן מספר פרמטרים חשובים בשוק ההנפקות של אגרות - חוב קונצרניות בחמש השנים האחרונות (*במיליארדי שקלים):
מה התרחש בשוק הנפקות האג"ח הקונצרנייות מאז תחילת שנת 2011 ועד עתה?
חודש ספטמבר 2011 הדגיש את חולשת שוק ההנפקות על רקע המשבר בשווקים כאשר הסקטור העסקי גייס בו סכום של 2.3 מיליארד שקלים בלבד (הסכום הנמוך ביותר מאז נובמבר 2010), וזאת ב-4 הנפקות בלבד. לשם השוואה, בספטמבר 2010 גייס הסקטור העסקי סכום אדיר של 6.3 מיליארד שקלים. גם השנה כמו בשנת 2010 כ-87% מהסכום שגויס בהנפקות של אג"ח חברות, גויסו באמצעות אג"ח עם דירוג A- ומעלה.
הנתונים מעידים על כך שחלה ירידה של כ-9% בגיוס החודשי הממוצע מתחילת 2011 לעומת שנת 2010 אולם יחד עם זאת מעניין לראות כי הגיוס החודשי הממוצע עדיין נותר גבוה יותר ביחס לשנים 2008 ו-2009.
מה התרחש בשוק הנפקות אג"ח הקונרצניות במהלך חמשת השנים האחרונות?
הנתונים מראים כי השנים 2007 ו-2010 היו שנים מצוינות בתחום ההנפקות של אגרות-החוב הקונצרניות. שנים אלה התאפיינו בעליות שערים במניות ובאג"ח דבר שהביא לביקוש גדול מצד הציבור להנפקת אג"ח קונצרניות. שנת 2007 הייתה שנת אופוריה של ממש בשוק ההון, אך כשם שלאחר כל אופוריה מגיעה הדיפרסיה, כך קרה שלא מעט חברות התקשו להחזיר את החוב. פרץ משבר הסאב פריים בשנת 2008, זכורות במיוחד פשיטות הרגל של חברות הנדל"ן חפציבה ונידר.
הגיוסים הגדולים בשנים 2007 ו-2010 נעשו בעיקר מטעם הבנקים וחברות הנדל"ן ומבחינה זו ניתן לראות שהמגזר הבולט בכל אחת מהשנים שצוינו בגיוס אג"ח הינו הבנקים - אלה אינם מתקשים לגייס חוב גם בשנות המשבר והדבר מעיד על עוצמתם בשוק ההון הישראלי והאמון הגדול שרוחש להם הציבור ביכולת החזר חובם.
מה עתיד להתרחש בשוק הנפקות אג"ח הקונצרניות?
מאז תחילת גל הפדיונות הגדול בקרנות הנאמנות בחודש מארס השנה, נפדו מקרנות אג"ח קונצרניות כ-17 מיליארד שקלים (27% מסך הנכסים במארס). תהליך זה לווה בזינוק בתשואות לפדיון של אג"ח של החברות ( למעט אג"ח של הבנקים). עליית תשואות זו גרמה מצד אחד להזדמנויות קניה של אג"ח קונצרניות ומצד שני, לקושי של אותן חברות לגייס הון בבורסה בריבית נמוכה.
אני סבור כי המשך העליות בשוקי המניות עשוי למשוך אחריו עליות באג"ח הקונצרניות והדבר יביא להורדת התשואות באג"ח הקונצרניות וחזרתן של חברות רבות לשוק ההנפקות. הדבר חשוב וחיוני היות ואחד התפקידים המרכזיים אשר מגדירים את שוק ההון הוא לאפשר גיוס הון וחוב באמצעות מניות ואג"ח של חברות.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 2.לא הבנתי 18/10/2011 20:59הגב לתגובה זואני קורא את הטורים שלך וסהכ הם בסדר. הטור הפעם לא קשור לכלום. רק לפני כמה זמן ציינת כי חברות מנצלות את רמות המחיר של האג" ח שלהם לקנייה חוזרת של החוב. מכאן להגיד שצפויות הנפקות בקרוב? רק חברה שתהיה חייבת לגייס כסף תנפיק חוב בתנאים הקרובים. רוב החברות ממשות נכסים במקום כי בתנאים נוכחיים אף אחד לא יגייס בריביות סבירות. אולי עוד רבעון תהיה התאוששות בהנפקות.
- 1.ידיוט 18/10/2011 18:10הגב לתגובה זואתה כותב מתוך פוזיציה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון
לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני
מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
