גידול בהכנסות שיכון ובינוי: "לאור מחאת הדיור, בהחלט צפויה פגיעה בעסקי המגורים של החברה בישראל"
קבוצת שיכון ובינוי מסכמת את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 171 מיליון שקל, זאת לעומת כ-66 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 160% בהשוואה לאשתקד. יצוין כי הרבעון מכרה החברה 162 יחידות דירות בהיקף כולל של כ-219 מיליון שקל ובמחיר ממוצע של כ-1.35 מיליון שקל, זאת לעומת 186 דירות בהיקף של כ-249 מיליון שקל ובמחיר ממוצע של 1.339 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
ההכנסות מביצוע עבודות וממכירות ברבעוןה שני של השנה הסתכמו בכ-1.336 מיליארד שקל, בהשוואה ל-1.182 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות נובע מעליה של כ-97 מיליון שקל במגזר תשתית ובניה בחו"ל, עלייה של כ-56 מיליון שקל במגזר יזמות הנדל"ן בישראל ועלייה של כ-82 מיליון שקל במגזר הזכיינות בשל העבודות בפרויקט BOT - שיקום ואחזקת כבישים בצפון.
יצוין כי ביוני השלימה הקבוצה את עסקת ADO, המעניקה לקבוצה פלטפורמה המאפשרת דריסת רגל משמעותית בשוק הדירות להשכרה בגרמניה. לאחר השלמת העסקה מחזיקה שיכון ובינוי 48% ממניות ADO, שהניבה לה רווח של 82 מיליון שקל משערוך אחזקותיה, עם השלמת העסקה.
מנכ"ל החברה, עופר קוטלר מסר: "אנו מקווים שהממשלה תסיר בהקדם את חסמי הבירוקרטיה ותביא לשחרור קרקעות שיאפשרו לנו להתחיל בבנייה מיידית של 8,000 דירות חדשות ברחבי הארץ, דבר שיהווה תוספת משמעותית למצוקה בשוק הדיור. במקביל הקבוצה מקווה לקבל עד לסוף השנה את אישור הממשלה להיתר בנייה למעונות סטודנטים בתל אביב, שיהוו תוספת של 1,000 מיטות בעיר."
קוטלר הוסיף כי "הקבוצה בוחנת רכישת חברות בינלאומיות בתחומי האנרגיה המתחדשת והמים, שלהן מחזור פעילות של 100 מיליון דולר ומעלה, ושיוכלו לנצל את היתרון של הקבוצה בתחומי המגה פרויקטים ברחבי העולם, באופן שיאפשר את המשך הצמיחה הבינלאומית שלנו".
יצוין כי ביום 28 במרץ 2011 , החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד בסך של 200 מליון שקל.
- 6.יובל 23/08/2011 23:12הגב לתגובה זואם מרוויחם 170 ומחלקים 200 זה אומר שמישהוא חולב את החברה כי הוא יודע שאין שם עתיד , ראו חלוקת רווחים לפני נפילת אפריקה !!!!לא ליפול בפח !!
- 5.בלתי ניתפס! 23/08/2011 13:32הגב לתגובה זווישחררו נפיחת צהלה!!!רוצו בבהלה למשוך משכנתא חינם (שתשלמו עד יום מותכם)
- 4.כמה דונמים אדמה פנויה יש לכם עכשו?זה מה שחשוב (ל"ת)רן 23/08/2011 13:21הגב לתגובה זו
- 3.חי 23/08/2011 13:07הגב לתגובה זוחברה מתנהלת יםה במגוון תחומים גם בין לאומי
- 2.ולדמיר 23/08/2011 13:06הגב לתגובה זומר קוטלר כפי הנראה אינך אלא מספר סיפורים.שכן,חברת שיכון ובינוי (מקבוצת אריסון)מחזיקה בעתודות קרקע ענקיות בכל קנה מידה שהוא.אשר על כן מהיכן עזות המצח?היתכן כי אתה וחבריך הקבלנים הגדולים חפצים כפי הידוע לכל (כולל למר ביבי נתניהו)לקבל כמה שיותר מאדמות המדינה במחירי 0 ולמוכרם אח" כ במחירי פיצוץ?שכן,זה מה עשיתם בעבר וכפי הנראה עשה לכם מאזנים סופר יפים!?
- 1.נישמע טוב אבל בהתניות מחייבות (ל"ת)בנטוב 23/08/2011 12:45הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
