ביוליין: ההפסד התפעולי עמד על 15.1 מ' ש', יתרת המזומנים הסתכמה ב-113.4 מ' ש'
חברת ביוליין, מפתחת התרופות, דיווחה היום על תוצאותיה לרבעון השני של 2011. לחברה פורטפוליו של 13 תרופות בשלבי פיתוח קליניים ופרה קליניים שונים מתוכם חמישה בשלבי פיתוח קליניים. הוצאות מחקר ופיתוח נטו ברבעון הסתכמו בסך של כ- 10.4 מיליון שקלים, לעומת כ- 26.3 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
יתרות המזומנים ופיקדונות לזמן קצר נכון ל-30 ביוני 2011 הסתכמו בסך של כ- 113.4 מיליון שקלים. ההפסד התפעולי ברבעון הסתכם בסך של כ- 15.1 מיליון שקלים, לעומת הפסד תפעולי בסך של כ- 30.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד.
ד"ר כנרת סויצקי, מנכ"לית ביוליין, מסרה: "במהלך הרבעון השני ולאחריו המשכנו בפיתוח, קידום והעשרת הפורטפוליו שלנו, תוך דגש על המוצרים המצויים בשלבים קליניים מתקדמים. כפי שהתחייבנו, הניסוי הקליני Phase II/III של BL-1020 החל כמתוכנן וללא עיכובים ברומניה וצפוי להתחיל בקרוב בהודו, ואנו שבעי רצון מהתקדמותו עד כה. במוצר ה- BL-1040 שיתוף הפעולה עם איקריה נמשך והניסוי הקליני הפיבוטלי הראשון צפוי להתחיל במהלך המחצית השנייה של שנת 2011".
עוד הוסיפה: "במהלך הרבעון ולאחריו נכנסו לפורטפוליו שלנו 2 פרויקטים, ביניהם BL-7040, לטיפול במחלת מעי דלקתית, הנמצא בשלב יחסית מתקדם, והצפוי להתחיל ניסוי קליני II Phase בתחילת 2012. נכון להיום, בצנרת התרופות של החברה 13 פרויקטים, מתוכם חמישה בשלבי פיתוח קליניים."
פורטפוליו החברה כולל חמש תרופות בניסויים קליניים:
1. BL-1020 לטיפול בסכיזופרניה, המצויה בניסוי קליני II/III Phase.
2. BL-1040 לטיפול בחולים לאחר אוטם שריר הלב אשר השלימה את I/II Phase והזכויות עבורה נמכרו לאיקריה בעסקה כוללת בסך 282.5 מיליון דולר ותמלוגים.
3. BL-5010 עבור הסרה לא כירורגית של נגעי עור השלימה I/II Phase של הניסויים הקליניים.
4. BL-1021 עבור כאב נוירופתי המצויה ב- I Phase של הפיתוח.
5. BL-7040 שהשלימה I Phase של ניסויים קליניים.
בנוסף לחברה שמונה מוצרים בשלבי פיתוח פרה-קליניים עבור מגוון אינדיקציות, כולל מחלות של מערכת העצבים המרכזית, סרטן, מחלות זיהומיות, מחלות לב ומחלות אוטואימוניות.
- 3.רונן 23/08/2011 11:58הגב לתגובה זושמווסתת הוצאות בתקופות פחות טובות ,אני אופטימי לגבי חברת ביומד זו ומקווה שכנרת תביא אותה לכדי סיפור הצלחה ותצליח להביא לשוק תרופה אחת או שתיים לפחות מהפורטפוליו.
- 2.אבנר 23/08/2011 10:43הגב לתגובה זוהסבלנות תשתלם מחזיק במניה
- 1.משקיע 23/08/2011 09:59הגב לתגובה זואם הוצאות הפיתוח קטנו - זה מעיד על האטת התהליכים וזו לא בשורה טובה דווקא. הרבה חברות בשלבים מוקדמים מאוד. נקווה שחלקן לפחות יצליחו בזמן הקרוב

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
