המגמה האדומה נמשכת - מה יביא שבוע המסחר החדש?
השווקים באירופה
יום המסחר הרביעי לשבוע זה (יום חמישי ה-18/8) המשיך את המגמה השלילית שאפיינה את השווקים האירופיים במהלך ימי המסחר האחרונים והמדדים השונים ירדו חדות. בנק ההשקעות Morgan Stanley הוריד את תחזית הצמיחה העולמית לשנה זו מ-4.2% ל-3.9% כתגובה למשבר חוב זה, אשר מערער את אמונם של המשקיעים ויוצר בהלה בשווקים השונים.
גם הפעם, בלטו הירידות בסקטור הפיננסי - מניות הבנקים האירופיים המשיכו להיחלש וצנחו הכי הרבה מזה שנתיים. אלה על רקע החשש הגובר מחשיפתם של הבנקים הנ"ל לאג"ח המדינות האירופיות העומדות בפתחו של משבר חוב.
מניית הבנק הגדול בבלגיה, Dexia נחלשה בשיעור של 12%, בעוד מניית HSBC צנחה ב-6%. המדד הבריטי, FTSE 100 נחלש ב-4.5%, בעוד מניות הבנקים הבריטיים בלטו במגמה השלילית: מניית Barclays רשמה את הירידה החדה ביותר מבין מניות הסקטור ונחלשה ב-11.47%, מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-11.31% ואילו מניית Lloyds ירדה בשיעור של 9.26%.
רמת היחלשות המניות הגרמניות הייתה הגבוהה ביותר מאז משבר הסאב- פריים בדצמבר 2008. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-5.82%. גם בבורסה הגרמנית בלטו בירידתן מניות הבנקים השונים. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה נוספת של 5.23% ואילו מניית הבנק הגרמני השני בגודלו Commerzbank צנחה ב-9.53%.
המגמה השלילית נמשכה גם ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה-19/8). זאת לאחר שמנהיגי היבשת האירופית (מרקל וסרקוזי) כשלו בניסיונם להשרות ביטחון ולהרגיע את ציבור המשקיעים החרדים מפני האטה כלכלית גלובלית. גם הפעם, מניות הבנקים האירופיים הן שהובילו את ירידות השערים.
המדד הבריטי FTSE 100 נחלש ב-1% נוסף (סה"כ ירידה של 5.5% ב- 2 ימי המסחר האחרונים). מניית Barclays נחלשה ב-2.3%, מניית Royal Bank Of Scotland ירדה ב-5.4% ואילו מניית Lloyds ירדה בשיעור של 4.8%.
מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-2.2% נוספים (סה"כ ירידה של 8% ב-2 ימי המסחר האחרונים). מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank המשיכה להיחלש ורשמה ירידה נוספת של 3.4%.
השווקים בארה"ב
ביום חמישי ה-18/8 (יום המסחר הרביעי לשבוע זה) רשמו המניות האמריקניות ירידות שערים חדות. זאת על רקע החשש המתגבר ממשבר החוב באירופה. חששות אלו התחזקו על רקע נתונים כלכליים חדשים שהגיעו מהיבשת הצפונית, "שמשכו" את המדדים המובילים כלפי מטה והעמיקו את החשש הגואה מפני האטת הכלכלה האמריקנית בפרט והכלכלה העולמית בכלל. לפי הנתונים שפורסמו, מדד המחירים לצרכן עלה בחוזקה רבה מזה 4 חודשים. אחוז התביעות המתמשכות לדמי אבטלה עלה אף הוא בחודש יולי האחרון, בעוד אחוז מכירות הבתים הקיימים ירד באופן בלתי צפוי. חוזים רבים בוטלו, עקב הקשחת הרגולציה האמריקנית על גופי המשכנתאות.
עוד לפי הנתונים, נראה כי באזור החולש על מזרח פנסילבניה, דרום ניו ג'רזי ודלאוור כלל לא היו התחלות בנייה חדשות בחודש האחרון. כל אלו העצימו את תחושות המשקיעים כי ישנה האטה ניכרת בצמיחתה הכלכלית של המעצמה. בסקטור הפיננסיים בלטה המגמה השלילית על רקע החשש מפני היקפי החשיפה של הבנקים האמריקניים למדינות האירופיות ה"בעייתיות" והירידות החדות במניות הפיננסיים בבורסות בעולם -
מניית Bank Of America נחלשה ב-6%, מניית Citigroup נחלשה ב-6.26% ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 5.22%. מדד ה-P&S 500 צנח ב-4.46%, מדד ה- DOW JONES נחלש ב-3.68% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 5.2%.
ביום שישי ה- 19/8 (יום המסחר האחרון לשבוע זה) נמשכה המגמה השלילית.
כתגובה לנתוני הכלכלה החלשים, JPmorgan ו-Citigroup הורידו את תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקנית לשנת 2012: לפי Citigroup, התחזית הורדה מצמיחה של 2.7% ל-2.1%, בעוד לפי JPmorgan התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) עשוי לצמוח ב-1% בלבד ברבעון האחרון לשנה קלנדארית זו, בעוד התחזיות לפני כן צפו צמיחה של 2.5%.
גם Citigroup הורידה את תחזיתה בנוגע לרווחי התאגידים והחברות במדד ה- P&S 500 לשנה זו לשנה שאחריה. הסקטורים שבלטו בירידות השערים ליום מסחר זה היו סקטור הפיננסים שנחלש ב-2%, וכמו כן סקטור הטכנולוגיה אשר נחלש בכ-2.8%. מניית Hewlett Packard רשמה ירידת שערים חדה ונחלשה ב- 20%, לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים ש"פספסו" את תחזיות האנליסטים והודעה על שינוי אסטרטגיה ארגונית.
מניית Citigroup נחלשה ב-4.3% נוספים, מניית JPmorgan ירדה בשיעור של 2.4% ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 1.23%. מדד ה- P&S 500 נחלש ב-1.5%, מדד ה-DOW JONES נחלש ב-1.6% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.6%.
עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
