המגמה האדומה נמשכת - מה יביא שבוע המסחר החדש?

הירידות בשוקי העולם נמשכו זה השבוע הרביעי. מה יביא איתו שבוע המסחר החדש בצל הכלכלות המתקשות להתרומם
עינת לפידות |

השווקים באירופה

יום המסחר הרביעי לשבוע זה (יום חמישי ה-18/8) המשיך את המגמה השלילית שאפיינה את השווקים האירופיים במהלך ימי המסחר האחרונים והמדדים השונים ירדו חדות. בנק ההשקעות Morgan Stanley הוריד את תחזית הצמיחה העולמית לשנה זו מ-4.2% ל-3.9% כתגובה למשבר חוב זה, אשר מערער את אמונם של המשקיעים ויוצר בהלה בשווקים השונים.

גם הפעם, בלטו הירידות בסקטור הפיננסי - מניות הבנקים האירופיים המשיכו להיחלש וצנחו הכי הרבה מזה שנתיים. אלה על רקע החשש הגובר מחשיפתם של הבנקים הנ"ל לאג"ח המדינות האירופיות העומדות בפתחו של משבר חוב.

מניית הבנק הגדול בבלגיה, Dexia נחלשה בשיעור של 12%, בעוד מניית HSBC צנחה ב-6%. המדד הבריטי, FTSE 100 נחלש ב-4.5%, בעוד מניות הבנקים הבריטיים בלטו במגמה השלילית: מניית Barclays רשמה את הירידה החדה ביותר מבין מניות הסקטור ונחלשה ב-11.47%, מניית Royal Bank Of Scotland נחלשה ב-11.31% ואילו מניית Lloyds ירדה בשיעור של 9.26%.

רמת היחלשות המניות הגרמניות הייתה הגבוהה ביותר מאז משבר הסאב- פריים בדצמבר 2008. מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-5.82%. גם בבורסה הגרמנית בלטו בירידתן מניות הבנקים השונים. מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank רשמה ירידה נוספת של 5.23% ואילו מניית הבנק הגרמני השני בגודלו Commerzbank צנחה ב-9.53%.

המגמה השלילית נמשכה גם ביום המסחר האחרון לשבוע זה (יום שישי ה-19/8). זאת לאחר שמנהיגי היבשת האירופית (מרקל וסרקוזי) כשלו בניסיונם להשרות ביטחון ולהרגיע את ציבור המשקיעים החרדים מפני האטה כלכלית גלובלית. גם הפעם, מניות הבנקים האירופיים הן שהובילו את ירידות השערים.

המדד הבריטי FTSE 100 נחלש ב-1% נוסף (סה"כ ירידה של 5.5% ב- 2 ימי המסחר האחרונים). מניית Barclays נחלשה ב-2.3%, מניית Royal Bank Of Scotland ירדה ב-5.4% ואילו מניית Lloyds ירדה בשיעור של 4.8%.

מדד ה-DAX הגרמני נחלש ב-2.2% נוספים (סה"כ ירידה של 8% ב-2 ימי המסחר האחרונים). מניית הבנק הגרמני Deutsche Bank המשיכה להיחלש ורשמה ירידה נוספת של 3.4%.

השווקים בארה"ב

ביום חמישי ה-18/8 (יום המסחר הרביעי לשבוע זה) רשמו המניות האמריקניות ירידות שערים חדות. זאת על רקע החשש המתגבר ממשבר החוב באירופה. חששות אלו התחזקו על רקע נתונים כלכליים חדשים שהגיעו מהיבשת הצפונית, "שמשכו" את המדדים המובילים כלפי מטה והעמיקו את החשש הגואה מפני האטת הכלכלה האמריקנית בפרט והכלכלה העולמית בכלל. לפי הנתונים שפורסמו, מדד המחירים לצרכן עלה בחוזקה רבה מזה 4 חודשים. אחוז התביעות המתמשכות לדמי אבטלה עלה אף הוא בחודש יולי האחרון, בעוד אחוז מכירות הבתים הקיימים ירד באופן בלתי צפוי. חוזים רבים בוטלו, עקב הקשחת הרגולציה האמריקנית על גופי המשכנתאות.

עוד לפי הנתונים, נראה כי באזור החולש על מזרח פנסילבניה, דרום ניו ג'רזי ודלאוור כלל לא היו התחלות בנייה חדשות בחודש האחרון. כל אלו העצימו את תחושות המשקיעים כי ישנה האטה ניכרת בצמיחתה הכלכלית של המעצמה. בסקטור הפיננסיים בלטה המגמה השלילית על רקע החשש מפני היקפי החשיפה של הבנקים האמריקניים למדינות האירופיות ה"בעייתיות" והירידות החדות במניות הפיננסיים בבורסות בעולם -

מניית Bank Of America נחלשה ב-6%, מניית Citigroup נחלשה ב-6.26% ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 5.22%. מדד ה-P&S 500 צנח ב-4.46%, מדד ה- DOW JONES נחלש ב-3.68% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 5.2%.

ביום שישי ה- 19/8 (יום המסחר האחרון לשבוע זה) נמשכה המגמה השלילית.

כתגובה לנתוני הכלכלה החלשים, JPmorgan ו-Citigroup הורידו את תחזית הצמיחה של הכלכלה האמריקנית לשנת 2012: לפי Citigroup, התחזית הורדה מצמיחה של 2.7% ל-2.1%, בעוד לפי JPmorgan התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) עשוי לצמוח ב-1% בלבד ברבעון האחרון לשנה קלנדארית זו, בעוד התחזיות לפני כן צפו צמיחה של 2.5%.

גם Citigroup הורידה את תחזיתה בנוגע לרווחי התאגידים והחברות במדד ה- P&S 500 לשנה זו לשנה שאחריה. הסקטורים שבלטו בירידות השערים ליום מסחר זה היו סקטור הפיננסים שנחלש ב-2%, וכמו כן סקטור הטכנולוגיה אשר נחלש בכ-2.8%. מניית Hewlett Packard רשמה ירידת שערים חדה ונחלשה ב- 20%, לאחר פרסום הדו"חות הרבעוניים ש"פספסו" את תחזיות האנליסטים והודעה על שינוי אסטרטגיה ארגונית.

מניית Citigroup נחלשה ב-4.3% נוספים, מניית JPmorgan ירדה בשיעור של 2.4% ואילו מניית Morgan Stanley רשמה ירידה של 1.23%. מדד ה- P&S 500 נחלש ב-1.5%, מדד ה-DOW JONES נחלש ב-1.6% ואילו מדד הנאסד"ק רשם ירידה של 1.6%.

עינת לפידות, מנהלת השקעות, יובנק ניהול נכסים פיננסיים בע"מ

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.