כוננות ספיגה בשווקים הפיננסים - לא הושגה הסכמה בעניין העלאת תקרת החוב בארה"ב
השבוע החולף - סיכום קצר
התנודתיות בשווקים הפיננסים הורגשה היטב לאורך כל ימות השבוע על רקע הדיונים שנערכו בארה"ב בין הרפובליקנים לדמוקרטים בעניין העלאת תקרת החוב של ארה"ב. בשיחות האחרונות שנערכו בסופ"ש בין הצדדים לא הושגה תוצאה חיובית, ובעקבות כך נשיא ארה"ב הביעה דאגה בנוגע לאפשרות של הורדת דירוג האשראי, והוסיף כי הוא אינו בטוח שארה"ב תוכל לעמוד בהתחייבויותיה במידה ותקרת החוב לא תעלה עד הדד-ליין אשר נקבע ל-2 לאוגוסט. בתחילת השבוע הנשיא אובמה תמך בתוכנית קיצוצים בסך 3.7 טריליון דולר הכוללת העלאה במסים וקיצוצים של 500 מיליארד דולר בתוכנית הבריאות. הדמוקרטים לא קיבלו בעין יפה את התוכנית המתגבשת בשל העובדה כי היא לא כוללת העלאת מיסים מיידית.
משבר החוב של אירופה
מנהיגי האיחוד האירופאי נפגשו בבריסל והסכימו על חבילת סיוע נוספת עבור יוון בהיקף כולל של כ-109 מיליארד אירו בנוסף ל-50 מיליארד אירו מהסקטור הפרטי. למרות הסיוע המתגבש ליוון, סוכנות הדירוג פי'ץ הזהירה את המשקיעים מפני מצב של חדלות פירעון זמנית.
השבוע במרכז - אירועי מקרו
השבוע שלפנינו הינו אחד השבועות הגורליים ביותר עבור הכלכלה העולמית בכלל ועבור כלכלת ארה"ב בפרט. זהו השבוע האחרון שבו הרפובליקנים והדמוקרטים חייבים להגיע להסכמה ביניהם בנוגע להעלאת תקרת החוב של ארה"ב. במידה ולא תושג הסכמה בין בתי הנבחרים, ארה"ב תודיע ככל הנראה על מצב של חדלות פירעון ב-2 לאוגוסט. נשיא ארה"ב ינסה לאורך השבוע לגשר בין הצדדים על מנת למנוע ממצב שבו ארה"ב לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה. סוכנויות הדירוג ממתינות להתפתחויות וחלקן ערוכות כבר לקראת הורדת דירוג האשראי המושלם של הכלכלה הגדולה בעולם.
אנו מעריכים כי כלכלת ארה"ב ניצבת בפני 3 תרחישים אפשריים :
1. תרחיש ראשון - העלאת תקרת החוב עד ה-2 לאוגוסט:
התרחיש הורוד ביותר אך גם הקשה ביותר למימוש. אם אובמה יצליח לגשר על הפערים העצומים שקיימים בין שני בתי הקונגרס, תקרת החוב של ארה"ב תעלה והכלכלה הגדולה בעולם תצליח לחמוק ממצב של חדלות פירעון ומהורדת דירוג אשראי. במידה ותרחיש זה אכן התממש, השווקים פיננסים יוכלו לנשום לרווחה. ייתכן כי המדדים המובילים יכבשו שיאים חדשים. לגבי הדולר האמריקני - עשוי להתחזק, בעיקר מול מטבעות חוף מבטחים - הפרנק השוויצרי והין היפני. הזהב לעומת זאת עשוי להיחלש משמעותית היות והמשקיעים בעולם רכשו אותו לאחרונה ברקע לחוסר הוודאות ששרר בשווקים בעניין תקרת החוב של ארה"ב. פתרון הבעיה עשויה להוביל למימושים כבדים בזהב.
2. תרחיש שני - העלאת תקרת החוב באופן זמני:
לרמות שהנשיא אובמה התנגד בעבר לפתרון זמני של הבעיה, ההתפתחויות האחרונות עשויות לשנות את דעתו. אנו מעריכים כי תרחיש זה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר למימוש אך הוא הכי פחות נוח עבור השווקים הפיננסים בכלל ועבור השטר הירוק בפרט. המשמעות של העלאת תקרת החוב באופן זמני היא שתקרת החוב תעלה לרמה שתספיק לכסות את הוצאותיה של ארה"ב לחודש הקרוב, דבר אשר יעניק פרק זמן נוסף למקבלי ההחלטות בארה"ב. השווקים הפיננסים עשויים להגיב בשלילה לתרחיש זה מכיוון שחוסר הוודאות בנוגע לעתידה של ארה"ב ימשיך לרחף באוויר. סוכנויות הדירוג עלולות לאבד את סבלנותן וחלקן עשויות לממש את הזהרותיהן בעניין הורדת דירוג האשראי של הכלכלה הגדולה בעולם. תרחיש זה עשוי להחליש את הדולר, בעיקר מול הזהב ומטבעות חוף מבטחים - הפרנק והין.
3. תרחיש שלישי - כישלון מוחלט של אובמה והודעה על מצב של חדלות פירעון של ארה"ב:
זהו התרחיש האפוקליפטי ביותר עבור הכלכלה האמריקנית. במידה ולא תושג שום הסכמה בין הצדדים, ארה"ב תכריז ב-2 לאוגוסט על מצב של חדלות פירעון. מצב זה עשוי להוביל להורדת דירוג האשראי של ארה"ב וככל הנראה יבטיח הפסד כואב לאובמה בבחירות הבאות, לכן הנשיא ינסה בכל כוחו למנוע תרחיש קיצוני שכזה.
הדולר האמריקני עשוי לאבד את מעמדו בתור מטבע חוף מבטחים ברחבי העולם והוא עשוי להתפרק מול מרבית המטבעות אך בעיקר מול הפרנק השוויצרי והין היפני. במצב של חדלות פירעון, ארה"ב עשויה לנקוט במספר צעדים שיאפשרו לה בכל זאת לעמוד בהתחייבויותיה ביניהם: מכירת חלק מהזהב העומד לרשותה.
מקרו כלכלה
פרשנות מורחבת :
- נתוני האינפלציה באוסטרליה - על פי הערכות האינפלציה בארץ הקנגורו התמתנה ברבעון ה-2 של השנה. במידה והאינפלציה תעלה מעל הציפיות, הדולר האוסטרלי עשוי לזנק על רקע הערכות כי הבנק המרכזי עלול יהיה לבצע שינויים מוניטאריים במטרה להחזיר את האינפלציה לתוך תחומי היעד השנתי העומד בין 1%-3%.
- החלטת הריבית בניו זילנד - הבנק המרכזי צפוי להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 2.5%. ההתחזקות המשמעותית של המטבע המקומי עוזר לריסון האינפלציה, לכן הבנק המרכזי יכול לשמור על
הריבית ברמה הנוכחית על מנת לא להכביד על השוק המקומי אשר מנסה להתאושש מרעידות האדמה שהתרחשו לפני מספר חודשים. הסוחרים יעקבו בדריכות אחרי תוכן נאומו של נגיד הבנק המרכזי וינסו ללכוד פיסת מידע בנוגע למדיניות המוניטארית העתידית. נאום ניצי מצידו עשוי להזניק את המטבע אל עבר שיאים היסטוריים חדשים.
- תמ"ג (רבעון 2) בריטניה - הכלכלה הבריטית צפויה לרשום צמיחה של 0.2% בלבד. מדובר בנתון מאכזב יחסית והוא עלול להכביד על המטבע המלכותי בעיקר אם הנתון יצא גרוע מהצפוי. נתון מפתיע עשוי לחזק משמעותית את הפאונד.
- תמ"ג (רבעון 2) ארה"ב - על פי התחזיות המוקדמות, הכלכלה הגדולה בעולם צמחה בקצב של 1.6% ברבעון ה-2 של השנה לעומת 1.9% צמיחה שנרשמה ברבעון ה-1. נתון מאכזב עלול להעיב על השווקים הפיננסים .
ניתוח טכני
דולר - שקל
בנק ישראל יפרסם השבוע את החלטת הריבית לחודש אוגוסט. על פי הערכות בנק ישראל יותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 3.25%. העלאת ריבית נוספת עשויה להגביר את לחץ המכירות על הדולר אל עבר הרמה הפסיכולוגית 3.30.
גרף יומי
ניתוח כללי
- הצמד עושה את דרכו אל עבר רמת התמיכה הפסיכולוגית הניצבת באזור 3.3660.
- שבירה של רמת התמיכה עשויה להוביל לצניחה נוספת של הדולר כנגד השקל עד אזור 3.30 לפחות.
- כישלון שבירה של רמת התמיכה + היווצרות תבנית שוורית עשוי להוביל למהלך עליות נוסף אל עבר 3.40 לפחות.
- ה-CCI נתן איתות דובי בשבוע שעבר, וכרגע קרוב לחצות כלפי מטה את אזור ה-100-, דבר אשר עלול להגביר את לחץ הירידות בצמד.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.4500
התנגדות 1 : 3.4120
ספוט : 3.3900
תמיכה 1 :3.3666
תמיכה 2 : 3.3000
אסטרטגיה לשבוע הקרוב - שורט
ליווי עסקה מסקירות קודמות.
אופציית שורט: החזקת פוזיציות שורט מהשבירה של 3.43. יעדים: 3.40 (הושג בשבוע שעבר), 3.37, יעד נוסף פתוח. עסקה נוספת יצא לפועל לאחר שבירת התחתית 3.4095. יעדים: 3.37, 3.35, יעד נוסף פתוח .
אירו דולר
גרף יומי
ניתוח כללי
- הצמד תיקן ביום שישי האחרון ולא הצליח לסגור מחיר מעל ההתנגדות המשמעותית הניצבת באזור 1.4450.
- הצמד נתחם בין 1.4350 1.4450. פריצה של אחת הרמות תכריע את כיוונו של הצמד בטווח הארוך.
- שבירה ונעילה מתחת ל-1.4350 עשויה להוביל להמשך ירידות של הצמד עד אזור 1.40 לפחות.
- פריצה ונעילה מעל 1.45 יסללו את הדרך אל עבר 1.50.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 :1.4680
התנגדות 1 : 1.4450
ספוט : 1.4358
תמיכה 1 : 1.4350
תמיכה 2 : 1.4220
אסטרטגיה לימים הקרובים: ניטראלי
ליווי עסקה מסקירה קודמת
תרחיש שוורי: המשך החזקת פוזיציות לונג מהפריצה של 1.4120. יעדים: 1.42 + 1.4350 (הושגו בשבוע שעבר), יעד נוסף פתוח. חיסול פוזיציה במידה והצמד יסגור מחיר מתחת ל-1.4120. הגדלה במקרה של נעילת מחיר מעל 1.4520. יעדים : 1.4650, 1.48, יעד נוסף פתוח.
תרחיש דובי: לאחר נעילת מחיר יומית מתחת ל-1.4350. יעדים: 1.4250, 1.41, יעד נוסף פתוח.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
