כוננות ספיגה בשווקים הפיננסים - לא הושגה הסכמה בעניין העלאת תקרת החוב בארה"ב
השבוע החולף - סיכום קצר
התנודתיות בשווקים הפיננסים הורגשה היטב לאורך כל ימות השבוע על רקע הדיונים שנערכו בארה"ב בין הרפובליקנים לדמוקרטים בעניין העלאת תקרת החוב של ארה"ב. בשיחות האחרונות שנערכו בסופ"ש בין הצדדים לא הושגה תוצאה חיובית, ובעקבות כך נשיא ארה"ב הביעה דאגה בנוגע לאפשרות של הורדת דירוג האשראי, והוסיף כי הוא אינו בטוח שארה"ב תוכל לעמוד בהתחייבויותיה במידה ותקרת החוב לא תעלה עד הדד-ליין אשר נקבע ל-2 לאוגוסט. בתחילת השבוע הנשיא אובמה תמך בתוכנית קיצוצים בסך 3.7 טריליון דולר הכוללת העלאה במסים וקיצוצים של 500 מיליארד דולר בתוכנית הבריאות. הדמוקרטים לא קיבלו בעין יפה את התוכנית המתגבשת בשל העובדה כי היא לא כוללת העלאת מיסים מיידית.
משבר החוב של אירופה
מנהיגי האיחוד האירופאי נפגשו בבריסל והסכימו על חבילת סיוע נוספת עבור יוון בהיקף כולל של כ-109 מיליארד אירו בנוסף ל-50 מיליארד אירו מהסקטור הפרטי. למרות הסיוע המתגבש ליוון, סוכנות הדירוג פי'ץ הזהירה את המשקיעים מפני מצב של חדלות פירעון זמנית.
השבוע במרכז - אירועי מקרו
השבוע שלפנינו הינו אחד השבועות הגורליים ביותר עבור הכלכלה העולמית בכלל ועבור כלכלת ארה"ב בפרט. זהו השבוע האחרון שבו הרפובליקנים והדמוקרטים חייבים להגיע להסכמה ביניהם בנוגע להעלאת תקרת החוב של ארה"ב. במידה ולא תושג הסכמה בין בתי הנבחרים, ארה"ב תודיע ככל הנראה על מצב של חדלות פירעון ב-2 לאוגוסט. נשיא ארה"ב ינסה לאורך השבוע לגשר בין הצדדים על מנת למנוע ממצב שבו ארה"ב לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה. סוכנויות הדירוג ממתינות להתפתחויות וחלקן ערוכות כבר לקראת הורדת דירוג האשראי המושלם של הכלכלה הגדולה בעולם.
אנו מעריכים כי כלכלת ארה"ב ניצבת בפני 3 תרחישים אפשריים :
1. תרחיש ראשון - העלאת תקרת החוב עד ה-2 לאוגוסט:
התרחיש הורוד ביותר אך גם הקשה ביותר למימוש. אם אובמה יצליח לגשר על הפערים העצומים שקיימים בין שני בתי הקונגרס, תקרת החוב של ארה"ב תעלה והכלכלה הגדולה בעולם תצליח לחמוק ממצב של חדלות פירעון ומהורדת דירוג אשראי. במידה ותרחיש זה אכן התממש, השווקים פיננסים יוכלו לנשום לרווחה. ייתכן כי המדדים המובילים יכבשו שיאים חדשים. לגבי הדולר האמריקני - עשוי להתחזק, בעיקר מול מטבעות חוף מבטחים - הפרנק השוויצרי והין היפני. הזהב לעומת זאת עשוי להיחלש משמעותית היות והמשקיעים בעולם רכשו אותו לאחרונה ברקע לחוסר הוודאות ששרר בשווקים בעניין תקרת החוב של ארה"ב. פתרון הבעיה עשויה להוביל למימושים כבדים בזהב.
2. תרחיש שני - העלאת תקרת החוב באופן זמני:
לרמות שהנשיא אובמה התנגד בעבר לפתרון זמני של הבעיה, ההתפתחויות האחרונות עשויות לשנות את דעתו. אנו מעריכים כי תרחיש זה בעל הסיכויים הגבוהים ביותר למימוש אך הוא הכי פחות נוח עבור השווקים הפיננסים בכלל ועבור השטר הירוק בפרט. המשמעות של העלאת תקרת החוב באופן זמני היא שתקרת החוב תעלה לרמה שתספיק לכסות את הוצאותיה של ארה"ב לחודש הקרוב, דבר אשר יעניק פרק זמן נוסף למקבלי ההחלטות בארה"ב. השווקים הפיננסים עשויים להגיב בשלילה לתרחיש זה מכיוון שחוסר הוודאות בנוגע לעתידה של ארה"ב ימשיך לרחף באוויר. סוכנויות הדירוג עלולות לאבד את סבלנותן וחלקן עשויות לממש את הזהרותיהן בעניין הורדת דירוג האשראי של הכלכלה הגדולה בעולם. תרחיש זה עשוי להחליש את הדולר, בעיקר מול הזהב ומטבעות חוף מבטחים - הפרנק והין.
3. תרחיש שלישי - כישלון מוחלט של אובמה והודעה על מצב של חדלות פירעון של ארה"ב:
זהו התרחיש האפוקליפטי ביותר עבור הכלכלה האמריקנית. במידה ולא תושג שום הסכמה בין הצדדים, ארה"ב תכריז ב-2 לאוגוסט על מצב של חדלות פירעון. מצב זה עשוי להוביל להורדת דירוג האשראי של ארה"ב וככל הנראה יבטיח הפסד כואב לאובמה בבחירות הבאות, לכן הנשיא ינסה בכל כוחו למנוע תרחיש קיצוני שכזה.
הדולר האמריקני עשוי לאבד את מעמדו בתור מטבע חוף מבטחים ברחבי העולם והוא עשוי להתפרק מול מרבית המטבעות אך בעיקר מול הפרנק השוויצרי והין היפני. במצב של חדלות פירעון, ארה"ב עשויה לנקוט במספר צעדים שיאפשרו לה בכל זאת לעמוד בהתחייבויותיה ביניהם: מכירת חלק מהזהב העומד לרשותה.
מקרו כלכלה
פרשנות מורחבת :
- נתוני האינפלציה באוסטרליה - על פי הערכות האינפלציה בארץ הקנגורו התמתנה ברבעון ה-2 של השנה. במידה והאינפלציה תעלה מעל הציפיות, הדולר האוסטרלי עשוי לזנק על רקע הערכות כי הבנק המרכזי עלול יהיה לבצע שינויים מוניטאריים במטרה להחזיר את האינפלציה לתוך תחומי היעד השנתי העומד בין 1%-3%.
- החלטת הריבית בניו זילנד - הבנק המרכזי צפוי להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 2.5%. ההתחזקות המשמעותית של המטבע המקומי עוזר לריסון האינפלציה, לכן הבנק המרכזי יכול לשמור על
הריבית ברמה הנוכחית על מנת לא להכביד על השוק המקומי אשר מנסה להתאושש מרעידות האדמה שהתרחשו לפני מספר חודשים. הסוחרים יעקבו בדריכות אחרי תוכן נאומו של נגיד הבנק המרכזי וינסו ללכוד פיסת מידע בנוגע למדיניות המוניטארית העתידית. נאום ניצי מצידו עשוי להזניק את המטבע אל עבר שיאים היסטוריים חדשים.
- תמ"ג (רבעון 2) בריטניה - הכלכלה הבריטית צפויה לרשום צמיחה של 0.2% בלבד. מדובר בנתון מאכזב יחסית והוא עלול להכביד על המטבע המלכותי בעיקר אם הנתון יצא גרוע מהצפוי. נתון מפתיע עשוי לחזק משמעותית את הפאונד.
- תמ"ג (רבעון 2) ארה"ב - על פי התחזיות המוקדמות, הכלכלה הגדולה בעולם צמחה בקצב של 1.6% ברבעון ה-2 של השנה לעומת 1.9% צמיחה שנרשמה ברבעון ה-1. נתון מאכזב עלול להעיב על השווקים הפיננסים .
ניתוח טכני
דולר - שקל
בנק ישראל יפרסם השבוע את החלטת הריבית לחודש אוגוסט. על פי הערכות בנק ישראל יותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 3.25%. העלאת ריבית נוספת עשויה להגביר את לחץ המכירות על הדולר אל עבר הרמה הפסיכולוגית 3.30.
גרף יומי
ניתוח כללי
- הצמד עושה את דרכו אל עבר רמת התמיכה הפסיכולוגית הניצבת באזור 3.3660.
- שבירה של רמת התמיכה עשויה להוביל לצניחה נוספת של הדולר כנגד השקל עד אזור 3.30 לפחות.
- כישלון שבירה של רמת התמיכה + היווצרות תבנית שוורית עשוי להוביל למהלך עליות נוסף אל עבר 3.40 לפחות.
- ה-CCI נתן איתות דובי בשבוע שעבר, וכרגע קרוב לחצות כלפי מטה את אזור ה-100-, דבר אשר עלול להגביר את לחץ הירידות בצמד.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 : 3.4500
התנגדות 1 : 3.4120
ספוט : 3.3900
תמיכה 1 :3.3666
תמיכה 2 : 3.3000
אסטרטגיה לשבוע הקרוב - שורט
ליווי עסקה מסקירות קודמות.
אופציית שורט: החזקת פוזיציות שורט מהשבירה של 3.43. יעדים: 3.40 (הושג בשבוע שעבר), 3.37, יעד נוסף פתוח. עסקה נוספת יצא לפועל לאחר שבירת התחתית 3.4095. יעדים: 3.37, 3.35, יעד נוסף פתוח .
אירו דולר
גרף יומי
ניתוח כללי
- הצמד תיקן ביום שישי האחרון ולא הצליח לסגור מחיר מעל ההתנגדות המשמעותית הניצבת באזור 1.4450.
- הצמד נתחם בין 1.4350 1.4450. פריצה של אחת הרמות תכריע את כיוונו של הצמד בטווח הארוך.
- שבירה ונעילה מתחת ל-1.4350 עשויה להוביל להמשך ירידות של הצמד עד אזור 1.40 לפחות.
- פריצה ונעילה מעל 1.45 יסללו את הדרך אל עבר 1.50.
רמות משמעותיות
התנגדות 2 :1.4680
התנגדות 1 : 1.4450
ספוט : 1.4358
תמיכה 1 : 1.4350
תמיכה 2 : 1.4220
אסטרטגיה לימים הקרובים: ניטראלי
ליווי עסקה מסקירה קודמת
תרחיש שוורי: המשך החזקת פוזיציות לונג מהפריצה של 1.4120. יעדים: 1.42 + 1.4350 (הושגו בשבוע שעבר), יעד נוסף פתוח. חיסול פוזיציה במידה והצמד יסגור מחיר מתחת ל-1.4120. הגדלה במקרה של נעילת מחיר מעל 1.4520. יעדים : 1.4650, 1.48, יעד נוסף פתוח.
תרחיש דובי: לאחר נעילת מחיר יומית מתחת ל-1.4350. יעדים: 1.4250, 1.41, יעד נוסף פתוח.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
