האם ניתן למכור קצבת פנסיה לצד ג'?
פסק דין בסוגיה זו ניתן בבית המשפט העליון ביום 8.12.10, בתיק ברע"א 9667/07. מדובר בחוסך, עובד מדינה זה שנים רבות, אשר הגיע לגיל פרישה וזכאי לפנסיה תקציבית. אותו חוסך גמלאי ביקש הלוואה מחברת ביטוח ומנגד התחייב להעביר מדי חודש בחודשו סכום משיעור מהפנסיה המגיעה לו ישירות לחברת הביטוח, בהוראת קבע.
בית משפט השלום קבע כי יש לכבד את שאיפתו של אדם להשתמש במשאביו כפי שהוא מוצא לנכון, אך ראוי שיעשה זאת על פי חוק שירות המדינה(גמלאות) (נוסח משולב), התש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות") המאזן באופן מידתי בין אינטרס המדינה להגן על הגמלאי מפני שיקולים כלכליים מוטעים, לבין זכותו של הגמלאי לעשות בקניינו כבשלו.
המדינה התנגדה לטענותיו של הגמלאי ובערעורה לבית המשפט המחוזי טענה בין היתר כי מדובר בעסקת היוון המותרת על פי דין רק במקרים מיוחדים הקבועים בסעיף 109(ב) לחוק הגמלאות ואינם חלים במקרה הנוכחי. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המדינה.
המדינה לא ויתרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בין היתר טענה המדינה שאין מקום לקבוע שהזכות לקצבה היא זכות קניינית רגילה, וכי על פי סעיף 49 לחוק הגמלאות, על הגמלה להיות משולמת אך ורק לאדם שהיא מגיעה לו, וכי אין להרחיב את המקרים שבהם תשולם גמלה שלא לידי הגמלאי עצמו.
השאלה המשפטית העיקרית שנדונה הייתה האם ככלל יכול גמלאי של שירות המדינה למכור זכות חלקית לגמלה מבלי להידרש לעניין ההיוון? מכאן שעל בית המשפט להכריע בעניין הסכם שנכרת בין גמלאי לבין צד ג' ולפיו יועבר חלק קצוב מהגמלה במשך תקופה מוגדרת.
מעבר לשאלה הכלכלית בדבר זכאותו של גמלאי למכור את זכותו החלקית לגמלה, עשויות לעלות שאלות שונות, כגון: באיזו מידה חייבת המדינה להיות כפופה לתנאיו של הסכם שנכרת בין גמלאי לבין צד ג'? אימתי תהווה המדינה "מסלקה" המעבירה תשלומי קצבה לגוף פלוני? האם חופש החוזים של גמלאי גובר על העקרונות הסוציאליים הטמונים בחוק הגמלאות? מהי תחולתו של סעיף הגבלת ההיוון בחוק הגמלאות על עסקת היוון שבין גמלאי לגוף פרטי? ועוד שאלות מעניינות.
בסופו של דבר לא התיר בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור, כלומר אישר את מכירת הזכות לקבלת קצבה לאחר. ואולם, החלטת בית המשפט העליון נבעה משיקולים של חוסר תשתית משפטית. "המצב הנורמטיבי אינו בהיר, ויש עירוב של סוגיות חברתיות כלכליות עם תחום המשפט האזרחי", אומר כבוד השופט רובינשטיין. בית המשפט אף אומר שמדובר בקניינו של האדם. נקודת האיזון בין האינטרס של המדינה לקבלת קצבה לבין זכותו של החוסך אינה בהירה דיה.
סיכום, ניתן ללמוד מפסק הדין המעניין הזה כמה דברים הקשורים בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות הגמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות קופות הגמל"). האחד, שייתכן כי תיקון 3 לתקנות קופות גמל מינואר 2008, האוסר לקבל הפקדות בתוכניות הוניות כסכום חד פעמי פגע בזכות יסוד - "זכות הקניין". כלומר, זכות הקניין יכולה לגבור על תיקון 3, שלדעת מומחים פנסיונים פגע במערך הפנסיוני של חוסכים רבים. האחר, שניתן למכור זכויות פנסיוניות בקרנות הפנסיה החדשות לצד ג'. יוצא אפוא, שנפתח אפיק נוסף שבעזרתו ניתן לקבל החלטות פנסיוניות במסגרת היערכות כוללת בעת פרישה.
הכותב בעל משרד עורכי דין המתמחה בדיני פנסיה ורגולציה
- 1.צדק בית המישפט הכסף של החסך לא של המדינה (ל"ת)אני החוסךלא המדינה 16/05/2011 15:24הגב לתגובה זו
- חיים שלם 12/09/2011 16:01הגב לתגובה זועו" ד טבצניק-רוצה להגיע לתוצאות ? תפנה בצורה רצינית לח" כ שלי יכימוביץ ולא לח" כ כץ.
- רק המדינה מפרישה החוסך לא משתתף (ל"ת)פנסיה תקציבית 20/05/2011 13:08הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.