יזמי תכנית נווה צדק יאריכו את שד' רוטשילד עד הים תמורת תוספת של 10 קומות

חברות צמח המרמן, יורוקום נדל"ן ומשקיעים בלגיים ישקיעו עשרות מיליוני שקלים לצורך יצירת חיבור בין שדרות רוטשילד לרחוב אלחנן לצורך יצירת שדרה עד הטיילת
לירן סהר | (8)

יזמי תכנית נווה צדק (ווייט סיטי) הכוללים את חברת צמח המרמן, יורוקום נדל"ן ומשקיעים בלגיים טוענים כיום כי בתמורה לתוספת של 10 קומות שאושררה שוב בסוף השבוע בוועדה המקומית היזמים ישקיעו עשרות מיליוני שקלים בשיפור משמעותי של השכונה ורווחת התושבים.

על פי התכניות שאושרו בעבר ואותם מקדמים היזמים מזה 20 שנה בשיתוף ובתיאום עם הגורמים המקצועיים בעיריית תל אביב, בוועדה המקומית ובוועדה המחוזית , רחוב יצחק אלחנן יהפוך מרחוב צר של 11 מטר לשדרה ברוחב של 27 מטר הכוללת : שבילי אופניים, מדרכות רחבות להולכי רגל, קולונדות ושדרת עצים שתחבר את שדרות רוטשילד לטיילת החוף של תל אביב. בכך יינתן פתרון לעומסי התנועה מהם סובלים תושבי שכונת נווה צדק ושבזי. בנוסף היזמים בונים גני ילדים, בית כנסת, ומפתחים שטחים ירוקים וגינות ציבוריות לטובת הציבור, כולם כבר בביצוע על ידי ועל חשבון היזמים.

במסגרת התוכנית מפנים היזמים שטח של כ-7 דונם זאת על ידי פינוי בית הספר באזור שבו לומדות כיום תלמידות מבני ברק. מבנה בגודל של 2500 מ"ר יוותר במקום בתאום עם הגורמים המקצועיים בעיריית תל אביב לשימוש כבית ספר יסודי לרווחת ילדי השכונה עם מימוש התוכנית. בתמורה היזמים יבנו בית ספר בבני ברק על חשבונם שישמש את הבנות שנוסעות כיום כל יום לבית הספר בתל אביב. בניגוד לטענות המסולפות שפורסמו לאחרונה , כל השטח שמתפנה נשאר ציבורי . היזמים אינם מקבלים ולוא מ"ר אחד של זכויות בניה בשטח המתפנה , אשר כולו מופנה למרחב הציבורי ולרווחת הציבור.

כזכור תושבי השכונה התאגדו בעמותה הנקראת 'עמותת נווה צדק' במטרה למנוע את הקמת מגדל ליבר באזור. היזמים טוענים כי "התנגדותה של עמותת נווה צדק לתוכנית פוגעת ברווחת ובמוסדות חינוך של תושבי השכונה. מדובר בפרוייקט התחדשות עירונית מהמעלה הראשונה , אשר על כן האינטרס האמיתי של העיריה ותושבי העיר הינו לתמוך , תמיכה מלאה, בתכניות לאורך השדרה החדשה המתוכננת ברח' יצחק אלחנן והמאפשרות את מימושה . הפרויקט משפר ומחדש את פניו של הרחוב הצר והמוזנח שיהפוך לאזור היפה והמטופח בעיר עם מבט ציבורי מאזור מגדל שלום לכוון הטיילת והים".

מעמותת נווה צדק הגיבו כי "היזם אינו מכשיר את השטח הציבורי מרוחב ליבו, אלא מקבל על כך תמורה נאה, כ-13 מיליון דולר בזכויות בניה עודפות. העמותה שמפעילה את בית הספר בית יעקב, הייתה אמורה להתפנות מן המבנה ללא תמורה בעוד כשנה וחצי, אך תקבל בניגוד לכללי המינהל התקין הטבה בסך כ-11 מיליון דולר. בנוסף, התקן מחייב 9 דונם לפחות להקמת בית ספר. למעשה, נראה כי ההטבות כולן מגיעות לכיסי היזם ולכיסי העמותה מבני ברק והתושבים נותרים עם שני בניינים שעומדים כחומה בין נווה צדק לכרם ישראל ועם שטח ציבורי שאינו עונה על הצורך הבסיסי של הקמת בית ספר לילדי השכונה".

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    תושב השכונה 04/04/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    שדרות רוטשילד ויצחק אלחנן מבחינה פיזית מנותקות ע" י מגדל שלום ובניין רוטשילד 1 החדש שתקוע בסוף השדרה. חוץ מזה שהתכנון הוא בכלל לא שדרה אלא 4 מסלולי תחבורה עם אי תנועה במרכז כמו אבן גבירול. אבן גבירול הוא שדרה נעימה שאפשר לטייל בה או שהוא אוטוסטרדה סואנת? תגידו אתם!!!!
  • המלך העירום 04/04/2011 20:22
    הגב לתגובה זו
    בפועל זה רק מילים ללא כיסוי. אומרים שדרה, אומרים חיבור - בפועל זו מדרכה רחבה קצת יותר מהרגיל וקולונדה. מה שמטריד שרואים בהדמיה שיש שבירה במפלסים בין הרחוב לקולונדה, כמו בבית האופרה בשאול המלך. זה גרוע ביותר!!!!
  • 5.
    לירון 04/04/2011 11:24
    הגב לתגובה זו
    האם זה יעלה בהריסת מבנים משומרים או בעלי ערך היסטורי?
  • 4.
    יצחק אלחנן=הולילנד-השחיתות חוגגת וכולם שותקים (ל"ת)
    תושבת 03/04/2011 20:29
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתאים לי סחבק יושב על 6 דירות באזור זה יעלה (ל"ת)
    לי את הדירות 03/04/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תצא במיכרז לכסף זה 03/04/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    מדוע לסגור עסקאות כאלו ללא מיכרז? שישלמו היטל השבחה שישמש את העירייה לכל עבודת פיתוח רלוונטית (שתוצע גם היא במיכרז) מושחתים העירייה הזו
  • 1.
    למי שקנה ויהיו מעליו עוד 10 קומות? (ל"ת)
    האם נוצרת ירידת ערך 03/04/2011 18:12
    הגב לתגובה זו
  • שמאי מקרקעין 03/04/2011 19:38
    הגב לתגובה זו
    מאחר והצפיפות בבניין גדלה
מטוס אתיחאד (אתיחאד)מטוס אתיחאד (אתיחאד)

טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה

אחרי חודשים ארוכים מאוד של מונופול ישראלי ומחירי טיסות בשמיים, 60 חברות זרות חוזרות לפעול לנתב"ג והתחרות מתפוצצת; שיקגו ב-720 דולר, הוואנה ב-875, אתונה ב-124 • יונייטד מוסיפה קווים, אתיחאד משלשת טיסות, והאירופאיות נוחתות בהמוניהן

רן קידר |

אחרי חודשים ארוכים של בידוד תעופתי כמעט מוחלט, השמיים נפתחים מחדש. הפסקת האש מביאה עמה מהפך דרמטי בענף התעופה הישראלי: עשרות חברות תעופה זרות מכריזות על חזרה מהירה לנתב"ג, התחרות מתעוררת לתחייה, והמחירים שזינקו לגבהים בלתי נתפסים במהלך הלחימה יורדים ואפילו נופלים. 

השוק הישראלי, שהפך במהלך השנתיים האחרונות לחצר האחורית הפרטית של אל על, ישראייר וארקיע (בעיקר אל על) עומד בפני מהפכה של ממש. עד סוף אוקטובר צפויות לפעול בישראל 60 חברות תעופה, כמעט פי שניים מהמצב לפני חודשיים בלבד. המשמעות המיידית והמוחשית עבור הצרכן הישראלי: ירידה חדה במחירי הכרטיסים, הרחבה משמעותית של היצע הקווים והיעדים.

מלחמת המחירים: הצרכן הישראלי מנצח בגדול

טיסות עם חניית ביניים, שבמהלך המלחמה נחשבו לאופציה בלתי אפשרית בגלל החשש הביטחוני, חוזרות להיות הבחירה החכמה למטייל החסכן. טיסה לשיקגו דרך קופנהגן עם SAS הסקנדינבית מתחילה ב-720 דולר בלבד - מחיר שלא נראה כאן כבר שנתיים. רוצים לממש את החלום האמריקאי ולבלות בלאס וגאס? בריטיש איירווייז מציעה כרטיסים החל מ-715 דולר, כולל מעבר בלונדון. חולמים על הוואנה? איבריה הספרדית תיקח אתכם לשם ב-875 דולר עם חניה קצרה במדריד.

גם ביעדים האירופיים הקרובים המחירים נופלים בצורה דרמטית ומזכירים את התקופה שלפני המשבר: לרנקה בקפריסין מ-170 דולר בלבד, לאתונה העתיקה מ-124 דולר ולפריז עיר האורות החל מ-256 דולר.

יונייטד איירליינס, הראשונה מבין ענקיות התעופה האמריקאיות שחזרה לפעילות מלאה בישראל, לא מסתפקת במה שיש ומרחיבה פעילות. החברה הודיעה על תוספת של ארבע טיסות שבועיות בקו הפופולרי והמבוקש לניו יורק כבר בקיץ הקרוב, מה שיביא את התדירות לשיא של 14 טיסות שבועיות. אבל הבשורה האמיתית והמשמעותית תגיע בנובמבר: חידוש הקווים הישירים לשיקגו ולוושינגטון די.סי, מה שיהפוך את יונייטד לחברה האמריקאית היחידה עם טיסות ישירות לשלושה מרכזים עירוניים מרכזיים בארצות הברית.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

הכנסות המדינה ממסים עלו ל-42.7 מיליארד שקל בספטמבר - גידול שנתי ריאלי של 4%

המדינה גבתה יותר מסים בהשוואה שנתית בעיקר מחברות וגם הגאות בבורסה תרמה את חלקה כשניכויי המס מניירות ערך זינקו ב-132% שם נרשמה פעילות ערה במיוחד; לעומת זאת, המסים מצריכה ויבוא ירדו בשל עונת החגים ומספר ימי עבודה מצומצם

מנדי הניג |

בספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-42.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ -4% לעומת ספטמבר אשתקד, כך לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. המספרים האלו מציגים לנו תמונה מעניינת. המדינה גובה יותר מסים, אבל לא בזכות עלייה בצריכה אלא בגלל רווחיות גבוהה של חברות ופעילות ערה בשוק ההון.

המספרים מראים על מגמת התאוששות לעומת השנה שעברה. אחרי תקופה של ירידה בגבייה במהלך 2023, בעיקר בשל השפעות המלחמה, הנתונים מצביעים על שינוי כיוון: מתחילת 2024 ועד סוף ספטמבר 2025 נרשם גידול בקצב השנתי של כ -10% בגביית המסים, לעומת ירידה של 8% בתקופה הקודמת. גם הגבייה של ספטמבר השנה גבוהה ב-1% מהשיא שנרשם אשתקד.

הקופה הציבורית מתמלאת מהר יותר, והמדינה מצליחה לגבות יותר מסים מהמתוכנן. ברבעון השלישי של השנה גבתה רשות המסים 132 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 127.2 מיליארד שקל - פער של כ-4%.


הגוף שצריכים למחוא לו כפיים הוא - רשות המיסים. לאורך תקופת המלחמה כשהגירעון גדל וההוצאות הביטחוניות טיפסו בקצב שלא ראינו שנים, רשות המסים היא הגוף היחיד שהצליח להחזיק את הכלכלה הישראלית מעל המים. וזה לא קרה באמצעות תוכניות סיוע גרנדיוזיות או מהלכים מפוצצים אלא פשוט על ידי גבייה עקבית, חכמה לצד אכיפה הדוקה וניהול כמעט צבאי של כל שקל שנכנס לקופה הציבורית. בשלושת השנים האחרונות גדלה גביית המסים בכ-60 מיליארד שקל, היעד השנתי עודכן ל־496 מיליארד שקל, והתחזית ל-2026 כבר מזנקת ל-530 מיליארד.

הגבייה הזאת לא נובעת רק ממסים חדשים כמו מס "הרווחים הכלואים" או מהקפאת מדרגות המס, אלא בעיקר מעבודה שיטתית בשטח. מאות מפקחים חדשים, מערכות מידע מתקדמות ופרויקטים כמו “חשבוניות ישראל” הפכו את האכיפה לכלי מדיניות של ממש. אפשר גם להזכיר את נוהל גילוי מרצון והצלבות דיגיטליות בשוק הקריפטו שהצליחו להביא מיליארדים לקופה.