איגרת עם בטוחות שהופכות אותה להשקעה מומלצת ביותר

אריק פרץ ונדב ברקוביץ מכלל פיננסים בוחנים את אגרות החוב של פאנגאיה נדלן ומוציאים אותה כאטרקטיבית ביותר
אריק פרץ |

באוקטובר השנה הנפיקה חברת פאנגאיה נדלן איגרת חוב צמודה למדד במח"מ של כ- 3.8 שנים. היקף הסדרה אינו גדול ועומד על כ- 50 מיליון שקל בלבד. מיום ההנפקה ירד מחיר האג"ח - פאנגאיה נדלן אגח ג - בכ-3% וכיום היא נסחרת בתשואה של כ- 8% צמוד. אומנם האיגרת אינה מדורגת אך בגינה ישנם שיעבודים והתניות שיפורטו בהמשך שהופכים אותה להשקעה מומלצת ביותר.

פאנגאיה נדל"ן פועלת בתחומי הנדל"ן המניב וייזום פרוייקטים בארץ ובחו"ל. חלק מפעילות הייזום כולל ארגון קבוצות רכישה וניהול הפרויקט תמורת דמי ניהול. בעלי השליטה בחברה הם אסף טוכמאיר וברק רוזן (ממקימי ומבעלי קבוצת קנדה ישראל) בעלי ניסיון רב בתחום.

יתרונה הגדול של החברה הוא יכולת השיווק אשר מקטינה את הסיכונים באמצעות הכנסת שותפים ומכירה מוקדמת של חלקה בפרויקט. בנוסף, החברה מעניקה שירותי ניהול ושיווק אשר מייצרים הכנסות יפות עם סיכון נמוך יחסית.

מבחינת פרויקטים, לחברה שלושה נכסים מניבים בגרמניה, חמישה פרויקטים למשרדים ומגורים בישראל ושתי קבוצות רכישה למגורים יוקרתיים (פרייקט הגימנסיה בתל אביב ופרויקט W בפארק צמרת) אשר החברה שיווקה בהצלחה רבה.

בנוסף לחברה שתי קרקעות מהותיות, האחת היא קרקע ברוסיה אשר נרכשה ביחד עם אלקטרה נדל"ן בסכום של כ-100 מ' דולר (החברה מחזיקה 45% מהקרקע) רכישת הקרקע מומנה כולה בהון עצמי ומוצגת בספרים במחיר עלות.

קרקע נוספת ממוקמת בסמוך לישובים קדימה-צורן ומוחזקת על-ידי חברת "הצלחת השרון" חברה בת בבעלות מלאה של פאנגאיה נדל"ן. מניותיה של הצלחת השרון משועבדות לטובת מחזיקי אג"ח ג'. הקרקע הינה קרקע חקלאית והחברה פועלת לשינויי היעוד מחקלאי ליעוד של מגורים ומסחר.

בזמן ההנפקה, החזיקה החברה כ-33% מהשטח (320 דונם מתוך 955) כאשר השווי לדונם על פי 23 העסקאות האחרונות שנמכרו ע"י החברה בחצי שנה הראשונה של 2010, עמד על כ-265 א' ש"ח המשקף שווי כלכלי לחלק החברה של כ-85 מ' ש"ח (היקף סדרה ג' הינו 50 מ' שח ע.נ). לאחרונה ביצעה החברה מכירה של כ- 50 דונם נוספים מהשטח והכניסה לקופתה כ-13 מ' שקלים. סכום זה יעמוד לרשות החברה אולם לא ניתן להעבירו לחברת האם פאנגאיה נדל"ן כחלק מההתניות הפיננסיות שהחברה והצלחת השרון קיבלו על עצמן כחלק מתנאי ההנפקה.

שיעבודים והתניות למחזיקי אג"ח ג

בטוחות:

* שיעבוד ראשון ויחיד על מניות חברת הבת הצלחת השרון כאמור לעיל, ובנוסף שיעבוד שלילי על הנכסים הנמצאים בבעלות הצלחת השרון .

* ההון העצמי של הצלחת השרון עומד על כ- 54 מיליוני ובנוסף הלוואה מחברת האם בהיקף של 16 מיליוני שנחותה לחוב. סה"כ שווי הבטוחה בספרים כ- 70 מיליוני שקלים (הון עצמי + הלוואת בעלים נחותה)

* החברה מתחייבת לבצע הערכת שווי על ידי מעריך חיצוני ובלתי תלוי לנכסי הנדל"ן של הצלחת השרון, לפחות פעם אחת בכל שנה קלנדארית.

אמות מידה פיננסיות (Covenants) והתניות חוזיות ברוח המלצות וועדת חודק החלות על סדרת האג"ח:

* לא תותר חלוקת דיבידנד או רכישה עצמית של מניות שתפחית את ההון העצמי של פאנגאיה נדל"ן אל מתחת ל-155 מ' שקל. (ההון העצמי הידוע ביום הגיוס על פי הדוחות הכספיים האחרונים)

* העברת השליטה בפאנגאיה נדל"ן ו/או בהצלחת השרון תהווה עילה לפירעון מידי, אלא אם אושרה ברוב של 75% ממחזיקי האג"ח.

* ההון העצמי של חברת פאנגאיה נדל"ן לא יפחת מ-50 מ' שקל ירידה מסך זה תהווה עילה לפירעון מיידי.

* לחברה תהיה זכות לפדיון מוקדם לפי הגבוה מבין הפארי של האג"ח או בהיוון התזרים העתידי של האג"ח לפי תשואת אג"ח ממשלתי למח"מ דומה + 2%.

* תיחום פעילות - הפעילות של פאנגאיה נדל"ן והצלחת השרון תתמקד בנדל"ן.

* הפעילות של הצלחת השרון תהיה רק בישראל.

* איסור על הרחבת סדרה מעבר ל- 50 מיליון ע.נ. אג"ח שהונפקו.

* יחס החוב הפיננסי להון העצמי בחברת הצלחת השרון לא יעלה על 70%. חריגה לטווח שבין 70% ל- 100% תגרור העלאת ריבית של 0.25%, מעל 100% תהווה עילה לפירעון מיידי.

* פירעון מיידי - במקרה בו סדרה אחרת של אגרות חוב שהונפקו ו/או יונפקו ע"י החברה, או חוב מהותי אחר (כפי שמוגדר בשטר הנאמנות) יועמדו לפירעון מיידי, תגרור פירעון מיידי גם של סדרה ג'.

* החברה מתחייבת לבצע הערכת שווי על ידי מעריך חיצוני ובלתי תלוי לנכסי הנדל"ן של הצלחת השרון, לפחות פעם אחת בכל שנה קלנדארית.

* חלוקת דיבידנד או דיבידנד בעין מהצלחת השרון לחברת האם תותר רק לאחר תשלום הקרן השלישי (פירעון מצטבר של 50% מהקרן) וזאת כל עוד ישמר יחס LTV של 65%.

לסיכום: לאור הבטוחות וההתניות החלות על האיגרת מסדרה ג , יחד עם התשואה האטרקטיבית שנושאת האיגרת אנו מוצאים אותה כהשקעה מומלצת ביותר.

כתבו: אריק פרץ, מנהל תחום אג"ח, כלל פיננסים אגף נכסים ומחקר ונדב ברקוביץ, אנליסט כלל פיננסים אגף נכסים ומחקר

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.