סיכום השבוע במעו"ף: אופטימיות תמחור הנגזרים נשארה גם השבוע אך הסקיו התחדד

זיו פניני, משנה למנכ"ל מגדל שירותי בורסה, מומחה המעו"ף - Bizportal מסכם את שבוע המסחר בשוק המעו"ף
זיו פניני |

שבוע המסחר נפתח ביום ראשון במדד 1302 כשמחזורי המסחר נמוכים, סטיית התקן הגלומה 12.5% יחס ה-p/C 0.8, והסוחרים נמצאים בעמדת המתנה. שוק המעו"ף נסחר במחזורים נמוכים מהממוצע כשפרקי זמן ארוכים מחיר האופציות בכסף ומחזור העסקאות לא משתנה (ראה גרפים רלבנטיים).

לבסוף באין מסחר בחו"ל, תפקוד לקוי במניות הגז/נפט, דולר שיורד מ-360 וגשם חזק מאוד בחוץ הוחלט להוריד את המדד לכיוון 1290 כשהסטייה עולה מעט וכולם מקבלים תחושת הקלה "יופי יש מימוש..."

בשאר השבוע חזרנו לתמחור שאפיין גם את שבוע שעבר, שוק מסתובב סביב 1300, סטיית התקן ממשיכה לרדת, האוכף בכסף ממשיך להישחק כשהסוחרים הכתובים מרוויחים על מספר פוזיציות קטן יחסית והסוחרים הקנויים מדממים וממשיכים "לווסת" את תנודת השוק ע"י גידור הדלתא שלהם (ראה גרף רלבנטי).

אופטימיות תמחור הנגזרים נשארה גם השבוע אך הסקיו התחדד בעליות והריסק עלה מעט כשמפלס האופטימיות נחלש, קוני חוזים נצפו לאורך מחציתו השנייה של השבוע כשחלקם פועלים במחירי מימוש נמוכים ופחות סחירים וגורמים להמשך העלייה האיטית מעלה.

עלייה איטית זו גורמת לשווקים (גם בחו"ל) להיסחר בתנודתיות בפועל נמוכה מאוד (11% כאן 12% ב-SP 500 ) ומושכת את הסטייה הגלומה מטה כשמצד אחד מחכים הסוחרים לתנודה מסוימת אך מצד שני קשה להם להחזיק סטיות גבוהות משמעותית מהסטייה בפועל שבמונחים שבועיים נסחרה אף מתחת

ל-9%.

המסחר התנהל בעצלתיים כשהמתאם בין מדדי העולם ממשיך להיות גבוה מאוד וכל ירידה לאזור 0.5% ומטה מתפרשת (בינתיים) כהזדמנות קניית שוק/ מכירת PUT בכסף עד סוף היום או מקסימום ליום המחר... מס הפוזיציות נמוך יחסית כשכל יום נפתחים יותר CALL מ-PUT ומרכז הפוזיציות נמשך מעלה אט אט ועומד על 1270 - 1280 (בנטרול חוזים סינטטיים מעט גבוה יותר).

מספר ימי התנודה הנמוכים מהתנודה הממוצעת מאופיינים בשעוני התנודה ובגרף ההתפלגות כשהשווקים משדרים כי התמחור ההסטורי הרגיל השתנה מעט וכי אין פחד בפני תנודה חדה מטה ("יש הרבה כסף שעוד רוצה להיכנס") או מעלה (כמה כבר יכול לעלות עוד מעט ימכרו קצת הגדולים...") וכי הרבה סוחרים/ מנהלי השקעות לא בודקים את הפוזיציות בתדירות גבוהה ומעריכים את זמן ההפסקה שלהם...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טיל SM3 (RTX)טיל SM3 (RTX)

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים

הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר 

רן קידר |
נושאים בכתבה טיל בליסטי

המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.

המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.  


הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות


הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב. 

הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.

במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.

מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

רן קידר |

בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 

על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. 



אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.