הנפקת ביומד נוספת בוטלה: חברת פארמה 2 בי דוחה את הגיוס שתוכנן להיום

רק אתמול נודע כל ביטול ההנפקה של חברת צ'ק קאפ בשל היענות מוסדית נמוכה. פארמה 2 בי תנסה להנפיק שוב במהלך שנת 2011
יונתן גורודישר |

חברת הביומד פארמה 2 בי החליטה לדחות את הנפקתה הראשונה לציבור בשל התוצאות של ההנפקות שבוצעו בימים האחרונים, כך נודע ל-Bizportal. החברה ככל הנראה דוחה את הגיוס לשנת 2011. רק אתמול נודע כי חברת נוספת דוחה את הנפקתה בבורסה. חברת צ'ק קאפ שבשליטת פונטיפקס וביומדיקס נדחתה בשל היענות נמוכה של גופים מוסדיים. הנפקת צ'ק אפ נדחתה החברה מתכוונת לנסות ולגייס בבורסה בתל אביב בתחילת שנת 2011, לאחר שתשלים את הניסוי הקליני שלב I שמבצעת בימים אלה, דבר שהיא מקווה שיעלה את שווי החברה. בנוסף, החברה מתכוונת להתקדם לקראת הסכגמים אסטרטגיים נוספים. החברה תיכננה לגייס כ-14 מיליון דולר לפי שווי של כ-50 מיליון דולר. פארמה 2 בי הוקמה בשנת 2007 על ידי בכירים מתחום הפרמצבטיקה בארץ, ביניהם אהוד מרום שכיהן בעבר בסמנכ"ל בשתי חטיבות בטבע ועמד בראש המטה העולמי-תפעולי של הקופקסון. בנוסף, בעברו כיהן כמנכ"ל חברת גמידה-סל וכמנכ"ל מכתשים. נציג המשקיעים, קבוצת ג'נרלי, משמש כדירקטור בחברה. כיום מחזיק מרום ב-17.2% מהחברה. מאז שנת 2008 החברה מנוהלת על ידי ד"ר נורית ליבנה, בעלת דוקטורט בכימיה ממכון וייצמן. ד"ר ליבנה עבדה בעברה בחברת התרופות Alanex שבקליפורניה שנמכרה לפייזר ולאחר מכן ניהלה את יחידת הכימיה והייתה סמנכ"לית המו"פ בפפטור. לאחר מכן כיהנה כסמנכ"ל המחקר והפיתוח בחברת פרוטאולוג'יקס. החברה מפתחת תרופת ייחודיות במסלול המקוצר של מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) המכונה 505-2b, ממנו נגזר שמה, וגם מפתחת מוצרים גנריים ומוכרת הרשיונות להן. בתחום התרופות החדשות, פארמה 2 מפתחת תרופות המבוססות על שילוב סינרגטי של שני חומרים פעילים ידועים, המאושרים לשימוש כבר בתרופות אחרות. הקומבינציה משלבת בקפסולה אחת שתי תרופות השונות זו מזו במנגנון הפעולה שלהן, מתוך מטרה שינתנו במינונים נמוכים ובפרופיל שחרור מותאם באופן היוצר אפקט סינרגטי מרבי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דגל נורבגיה
צילום: Getty Images

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל

קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות 

תמיר חכמוף |

קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -1.83%  , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.

המהלך בוצע בעקבות בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.

בהודעת הקרן נמסר כי כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.

הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.

נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים: